זרע אברהם יב

בחצי זית אי חשב שב מידיעתו. הרי דספקא דאורייתא חמור מח"ש ודאי

אמנם באמת נראה *) דשוין המה דח"ש היא ח"ש הכמותי וספק דאורייתא היא ח"ש באיכות דהא צד א' מותר. וזה כוונת הברייתא יומא (דף עד.) כל חלב לרבות כוי ח"ש דענינם א' היא דזה ח"ש בכמות וזה באיכות ועיין לשון הר"ן נדרים (דף פג) משום דחטאת עוף באה על הספק וכיון דקיל דעל הספק נמי באה אתיא נמי לחצי נזירות עיי"ש הרי דבני בקתא חדא נינהו

ומיושב בזה הא דפריך בכריתות (ח"י:) למ"ד ידיעת ספק מחלקת לחטאת מהא דתנן צירף את המעילה לזמן מרובה ומה פריך דלמא אתיא כמ"ד דאין ידיעה לח"ש ומצאתי אח"כ בס' מקור חיים בסוף הספר שעמד בזה. ולהנ"ל ניחא דלמ"ד דידיעת ספק מחלקת ה"ה דיש ידיעה לחצי שיעור דשוים המה ובפרט למה דכתבו התוס' בשבת (דף קה) ד"ה רבן כו' משום דכתיב או הודע לה כי אין ידיעה לח"ש עיי"ש ואכמ"ל

ח) שם היכי דאפשר בחולין כ"ע לא פליגי דמתקנינן לי' ומספינן לי' כי פליגי היכי דלא אפשר בחולין מר סבר תרומה חמורה ומר סבר טבל חמור וכבר נודע הקושיא דהא בידו להפריש דקיי"ל חטה אחת פוטרת את הכרי ויחזור ויבטלנו ואף לאמן דס"ל אין מבטלין איסור לכתחילה היא מה"ת מ"מ קיל מטבל ותרומה

אמנם למה שחקר הרי"ט אלגאזי דבתרומה דבעינן שירי' ניכרין א"כ באין בו כזית אם יפריש לא מקרי שירי' ניכרין אפילו לרבי יוחנן דס"ל ח"ש אסיר מה"ת יעיי"ש

ולפ"ז יש לומר דכך הכוונה דהיכי דאפשר בחולין היינו דאיכא יותר מכזית דגם אי יפרוש חטה אחת ישאר בו כזית ויהי' שירי' ניכרין כ"ע לא פליגי דמהקנינן לי' כי פליגי היכי דלא אפשר דהיינו דאם יפרוש לא ישאר כזית בזה פליגי אי תרומה חמורה או טבל חמור

ועיין ירושלמי (פ"ב דיומא הלכה א) והרים אין והרים אלא בששייר אשר תאכל אין אכילה אלא בכזית הי' בכולו כזית ליטול מקצתו אין את יכול שאין בו כזית ליטול כולו אין את יכול שאין בו שיור עיי"ש. הרי דכזית דווקא חשוב שיור

אמנם נראה עיקר דאף אם נימא דבעינן שיור כזית זה דווקא בחלה דפחות מחמשת רבעים קמח אינו חייב בחלה א"כ יכול להיות דהתורה הקפידה שיהי' דווקא בשירי' כזית אבל בתרומה דלא בעינן שיעור בטבל דידי' ואף פחות מכזית חייב בתרומה ומעשר הרי חזינן דהתורה לא הקפידה דווקא על השיעור בתרומה בודאי דלא יתכן לומר שהשיור יהי' דווקא בכזית דהא חזינן דאפילו דבכולו בפחות מכזית חייב בתרומה ומעשר בפרט דמה דבעינן שיהי' שירי' ניכרין מחלה דכתיב בי' מראשית וכמ"ש התוס' בחולין (דף קלו) ודין מינה דדווקא כי התם דבעינן שיעור לחלה אז י"ל דבעינן עכ"פ כזית בהשיור משא"כ בתרומה דגם בכולו ל"ב כזית מכ"ש שהשיור א"צ לכזית

ויש לדקדק בש"ס דנקט הלשון במעשר דקאמר מאכילין אותו וא"צ לעשר ושביק תרומה וכבר עמד בזה בנוב"י

ואולי למ"ש הרמב"ם בפכ"ג משבת (הלכה) דיש בתרומה ב' שבותין חדא משום מתקן ועוד משום מקדיש. וזה דווקא בתרומה דמקדיש את התרומה משא"כ מעשר ראשון ושני דמותר לזרים וחולין בעלמא הם לא שייך מקדיש ולכן נקט אין צריך לעשר דאפי' לעשר אין צריך. או כיון דמיירו דקוצץ מן המחובר והוי מוקצה. וא"כ לא הוי שירי' ניכרין כיון דגם השירים אסורים באכילה אך במעשר לא בעינן שירי' ניכרין וכמו שצידד הר"ש ולכך נקט הרבותא דאף במעשר א"צ לעשר ודו"ק

ט ועיין באבני מלואים בתשובותיו (סי' יח) דמתרץ דבתרומה מה"ת אסור לבטל איסור לכתחלה דמבטל להו והתורה כתבה את משמרת תרומותי וכמו דאסור לטמאותה עיי"ש. ויש להעיר דבשלמא לטמאותה אסור דהא נשארת תרומה ורק שנטמאה אבל ע"י ביטול הא נהפך איסור להיות היתר ושוב איננה תרומה

אך נראה כיון דתרומה אסורה בהנאה של כילוי. וא"כ הא נהנה בביטול ואסור להנות מתרומה. ועיין בירושלמי פ"ב דשבת מהו להוסיף בתוכו שמן חולין ומדליק ופי' שם הק"ע דהאיבעיא הוא כיון דתרומת חוץ לארץ מותר לבטלה ברוב וה"ה הנאת כילוי דאינו אלא מדרבנן מותר לבטלה ברוב ולפי מ"ש באמת אסור משום הנאה דזה גופא הוי הנאה ואכמ"ל: אגד כלי סימן ג'

א) ברמב"ם פי"ב מה' שבת (הלכה יא) קופה שהיא מלאה חפצים אפילו מלאה חרדל והוציא רובה מרשות זו לרשות זו פטור עד שיוציא את כל הקופה וכן כל הדומה לזה שהכלי משים כל שיש בו כחפץ אחד עכ"ל ואינו מובן הכוונה במה דהוסיף רמב"ם ז"ל שהכלי משים כל שיש בו כו' דמאי נ"מ בזה. ונראה דרמז בזה להא דאמרינן בחגיגה (דף כד) גבי הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש [אוכלים חתיכות הרבה בכלי אחד ונגע טמא באחד מהם הכלי מצרפן להיות כולן חתיכה אחת ונטמאו כולן רש"י] מנא הני מילי א"ר חנין דאמר קרא כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת הכתוב עשה לכל מה שבכף אחת ושם בגמרא אמרינן אר"נ אמר רבה בר אבוה כגון שצברן על גבי קרטבלא דאורייתא יש לו תוך מצרף אין לו תוך אינו מצרף יעיי"ש ומבואר דכלי שאין לו תוך אינו מצרף המונח בתוכו לשוי' כדבר אחד. ולפי"ז י"ל כן לענין אגד כלי דהטעם דחשיבי כדבר אחד משום שהכלי משים כל מה שיש בו כחפץ אחד וכמ"ש רמב"ם ז"ל הנ"ל וע"כ זהו דוקא בכלי שיש לו תוך וכמ"ש התוס' בפסחים (דף פ"ה:) בד"ה בנגררין וז"ל ואפילו למ"ד התם אגד כלי שמי' אגד הני מילי כלי שיש לו תוך כו' יעיי"ש יראה