זרע אברהם קיז

ולענ"ד זה ליתא דמעולם לא אמרו הרשב"א והריטב"א ז"ל אלא היכי דאיכא איסור חפצא וכמו נבילה שפיר אמרינן דאף דהי' מוזהר על הנבילות דעלמא מכל מקום אנו על נבילה זו דנין ואם נתנבלה ביום הכפורים איסור יום הכפורים קדים. משא"כ כהן ונזיר דמוזהרין על הטומאה *) דהוי איסור גברא פשיטא שאין אנו דנין על טומאה זו אלא על כללות הטומאה ולענין זה איסור כהונה קדים וגדולה מזו נראה דאפי' בשני אסורים ששניהם איסור גברא מ"מ היכי דאיסור אחד בדה מלבו והשני הוא איסור הבא מאליו האיסור תורה מקרי קדום לאיסור **) הבא ע"י האדם

ותדע דהא פרכינן וליתני נמי דאמר שבועה שלא אחרוש בין בחול וכו' ומשני האי תנא איסור חל על איסור לית לי' עיי"ש הרי דיו"ט מקרי קדום לגבי איסור שביעה. ועיין בחולין (דף קא:) שבת קביעא וקיימא יו"כ בי דינא מקדשי לי' הרי כיון דתלוי בב"ד מקרי מאוחר. וה"נ היכי דאיסור תלוי ביד האדם כנ"ל וחילוק הנ"ל בין איסור גברא לאיסור חפצא כתבו נמי האחרונים ליישב קו' הרשב"א ביבמות (דף לג). שהקשה בהא דדחיק הש"ס בחולין (דף פט:) למצא דגיד יהי' חל אמוקדשין. והא בקטן שהביא ב' שערות אתו בהדי הדדי. וכתבו דשאני בעל מום ששימש בטומאה דהוי איסור גברא שפיר אמרינן דאם הביא ב' שערות הוי איסור בת אחת דאינו נוגע רק לעצמו ולדידי' בת אחת היא משא"כ לענין גיד ומוקדשין דהוי איסור חפצא ונוגע לכולי עלמא ולגבי כ"ע לא הוי ב"א והכא נמי דכוותה ואכמ"ל

כו) והנה התנא דמתניתין נקט נמי לאווי דכלאים בכרם ובגמ' שם חורש דחייב משום כלאים היכי משכחת לה לאו דמחפה בהדי דאזיל ושמע מינה דמחפה כזורע. וריש לקיש מוקי מתני' כר' עקיבא דאמר המקיים בכלאים לוקה עיי"ש

ויש לתמוה דבגמ' שם פריך דליתני דאמר שבועה שלא אחרוש בין בחול בין ביום טוב ומשני דהאי תנא איסור כולל לית לי'. וכבר הקשה בס' שער המלך בפי"ז מה' א"ב דא"כ היכי חל יו"ט אשביעית. ותירץ דמשכחת לה ביום טוב של ראש השנה דאתי בהדי הדדי משעה שקידש היום. ואף דמ"מ אסור שלשים יום קודם ר"ה לחרוש כמבואר בר"ה (דף ט.) מ"מ משכחת לה בעשר נטיעות דמותר עד ראש השנה כמבואר במועד קטן (דף ב:) עיי"ש. ואולם למה דמוקי מתני' כר' עקיבא קשה למ"ש האחרונים ועיין בטעם המלך שם דלר"ע דדריש בחריש ובקציר לענין תוספות שביעות אף בעשר נטיעות אסור יעיי"ש. א"כ יקשה מתני' ממ"נ או דלינקט נמי כולל דשביעה או דלא ליתני יו"ט דג"כ כולל היא כנ"ל

ולכאורה יש לומר לפמ"ש האחרונים ועיין טעם המלך ה' כלאים דקו' הש"ס על כרחך כר' יוחנן דס"ל בשבועות (דף כד.) דאמרינן כולל באיסור הבא מעצמו מה שאין כן לר"ל דס"ל דל"א כולל בכה"ג מעיקרא לק"מ קו' הש"ס וא"כ ר"ל דמוקי מתני' כר' עקיבא לשיטתו אזיל דל"א כולל כ"א באיסור הבא מאליו וניחא מה דנקט התנא הכולל דיום טוב ולא כולל דשבועה ומשום דשאני איסור הבא מאליו כיו"ט מאיסור הבא מעצמו כשבועה כנ"ל

אמנם כל זה לא יספיק לרבה דס"ל במועד קטן (דף ב:) דמנכש חייב משום חורש ופריך לה מדתנן המנכש והמחפה חייב משום כלאים ור' עקיבא אומר אף המקיים. ולדידך חרישה בכלאים מי אסירא. ומשני רבה כולה ר' עקיבא הוא ומאי טעם קאמר מאי טעם המנכש והמחפה בכלאים לוקה שרבי עקיבא אומר אף המקיים עיי"ש ומוכח דגם רבה ס"ל כר"ל דמחפה אינו כזורע מדמחייב לה רק משום מקיים ור"ע היא. ולדידי' ע"כ מתני' דיש חורש וכו' ר' עקיבא היא כדמוקי ר"ל כנ"ל. וא"כ יקשה לדידי' דלינקט נמי כולל דשבועה כקו' הש"ס ואי דל"ל להאי תנא [שהוא ר"ע] כולל א"כ איך חל יו"ט וליכא לתרץ לדידי' כמו דתרצינן לר"ל דרק כולל הבא מעצמו לית ליה. דהא רבה אית לי' גם כולל הבא מעצמו וכמבואר בנדרים (דף יז:) ומייתי לה בשבועות (דף כט.) גבי שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ונשבע שלא לאכול תאנים וענבים עיי"ש הרי דס"ל כולל בבא מעצמו וקשה לדידי' ממה נפשך הנ"ל

ולחומר הנושא יש לתרץ דמכאן יש ראי' נמי למ"ש הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל דטעם דלא אמרינן כולל בבא מעצמו משום דהוי קל על חמור [ובלא"ה י"ל דשבועה מקרי קל שישנו בשאלה ואולי ***) דנגד זה חמור שמביא קרבן על שגגתו] ועפי"ז חידש שם דהיכי דב' איסורים המה באים מעצמם אמרינן כולל. ולכך בנשבע שלא לאכול תאנים וחזר ונשבע שלא לאכול תאנים וענבים לכ"ע חל עיי"ש וכבר הבאתי דיש ראי' לדבריו מנזיר (דף ד.) גבי כולל דנזיר דמוקי הכולל בשבועות ונזירות ולא בשבועות וחיוב קדושה ואבדלתא

ולפ"ז לק"מ לרבה די"ל דכולל דשבועה על יו"ט לית לי' וניחא דלא נקט שבועה ונקט יום טוב שפיר כנ"ל

כז) עוד י"ל למ"ש במ"א ועיין בשו"ת הגאון ר' עקיבא (סי' קס"ח) דריש לקיש ע"כ מודה דיש תנא דס"ל כולל בבא מעצמו והיא התנא דמשנה בנדרים (דף צא:) גבי נטילה אני מן היהודים דכתבו התוס' דחל איסור נדר אאיסור אשת איש מטעם כולל ושם הוי ג"כ איסור הבא מעצמו וכבר רמז לזה השעה"מ פי"ז מה' איסורי ביאה עיי"ש וע"כ שפיר י"ל דתנא דיש חורש וכו' כהך תנא סבירא לי' וכמ"ש התוס' בשבועות (דף כד:) דלהכי לא פריך לר' יוחנן ממתני' משום דמודה דיש תנא דס"ל הכי. ה"נ נימא לרבה מיושב בזה גם הערת הגאון הנ"ל דמנא לי' לר' יוחנן לפלוגי כיון דתנא דמתני' כר"ל סובר ולהנ"ל הא יש לו מקום לסמוך אמשנה דנדרים הנ"ל ואכמ"ל

כח) ובעיקר הקושיא י"ל עוד דעל תוספות שבועות אין הנשים מצטוות דהוי מצות עשה