זרע אברהם קטז

שאשתה וחזר ואמר הרני נזיר אתיא נזירות וחלה על שבועה עיי"ש

ובתוס' שם תמהו דעדיין קשה מושבע ועומד מהר סיני מצד חיוב שבועה ומה לי חיוב קדושה והבדלה מחיוב שבועה. ואי הכוונה דהוי גזירת הכתוב א"כ למה צריך לאוקמא כדרבא לימא דגזירת הכתוב הוא

אמנם לפי הנ"ל הדבר נכון מאד דבאמת נזיר הוי כולל כמ"ש החות יאיר הובא בתומים (סי' ע"ג) דמחמת קידוש אינו חייב לשתות כי אם רביעית ומיגו דחל אשאר חל נמי ארביעית. ומכל שכן אם נימא דגם בשני שמות אמרינן כולל הרי נזירות כולל תגלחת וטלמאה ואפילו ר' שמעון מודה בזה. וכמו דחל נבילה אחלב לכ"ע משום דהתורה אמרה יבא איסור ויחול על איסור חלב וכמבואר בחולין (דף לז) וכדמשמע מתוס' יבמות (דף לג.) דכ"ע מודים בזה וה"ה בקידוש. אלא דקו' הש"ס דהוי כולל הבא מעצמו ולא חל ולא מסתבר לי' לאוקמא גזירת הכתוב בהכי. ולזה משני כדרבא והיינו דהאיסור הראשון הוי ג"כ בא מעצמו ובכה"ג אמרינן כולל כיון דשניהם באים מעצמם זהו כדרבא דייקא. ויש להגאון הנ"ל ראי' מגמרא דילן כנ"ל

ולפי זה דכוונת ר"ל משום דהוי קל על חמור להכי ל"ל כולל בבא מעצמו. הרי דבקל על חמור ל"א כולל. יש ליישב האי דמכות (דף כב.) גבי יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאווין ופריך ולחשב נמי דאמר שבועה שלא אחרוש בין בחול בין בי"ט ומסיק דהאי תנא איסור כולל לית ליה עיי"ש והדבר תמוה כמו שתמה בשעה"מ פ"ח מה' מאכלות אסורות ופי"ז מה' איסורי ביאה דאם כן דהאי תנא כולל לית לי' היכי חל יום טוב אאיסור שביעית וכן נזיר אכהן [וליכא למימר דנזיר חל אכהן דגזירת הכתוב דאיסור נזירות חל ולא אמרינן בזה אין איסור חל על איסור. למה דמוקי שם בנזיר לאסור יין מצוה וכו' וכמו גבי נבילה דחלה אחלב מגזיה"כ וה"ה על כל אסורים כמבואר בחולין (דף קג.). דשאני התם דתרווייהו באים מעצמם משא"כ נזיר אכהן] למה חל כיון דלית לי' איסור חל על איסור יעיי"ש ומה שתי' בטעם המלך שם דכוונת הש"ס כמ"ש הריטב"א דהאי תנא איסור כולל לית לי' באיסור הבא מעצמו וכדר"ל בשבועות הנ"ל. יקשה לר' יוחנן דאית לי' כולל גם בבא מעצמו מה יעשה במשנה דיש חורש וכו' וכי יפלוג אמשנה שלמה

אמנם להנ"ל *) יש לומר בכוונת הש"ס האי תנא איסור כולל בקל על חמור לית ליה ושבועה על יו"ט הוי קל על חמור. משא"כ נזיר אכהונה וכן יו"ט על שבועות ואתי שפיר בעזה"י

כג) ובעיקר ק' הנ"ל מה יעשה ר' יוחנן במשנה דיש חורש וכו' הנ"ל. גם קו' השער המלך דלריש לקיש דלית לי' כולל בבא מעצמו מה יעשה במשנה הנ"ל דקחשוב כהן ונזיר דהיכי חל נזיר דהוי איסור הבא מעצמו. נראה לפמ"ש התוס' בשבועות (דף כד) ד"ה שלא דגם ר' יוחנן מודה דיש תנא דאית לי' דלא אמרינן כולל כ"א באיסור הבא מאליו יעיי"ש. ויש לומר דלר' יוחנן הוא הוא התנא והיינו התנא דיש חורש וכו' הנ"ל. וכן יש לומר לריש לקיש אף דלית לי' כולל בבא מעצמו מכל מקום מודה דיש תנא דסבירא לי' דאמרינן כולל כהאי גווני. והוא הוא התנא דיש חורש תלם וכו' ודו"ק

כד) ואגב דאיירינן בהאי דשבועה שלא אוכל תאנים וחזר וכו' זכור אזכור מה דחזות קשות נראה אלי בהא דשבועות (דף כט.) שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים ואכל תאנים וכו' הוי לי' ענבים חצי שיעור ואין מביאין קרבן על חצי שיעור. ועיין שם בתוספות ובר"ן נדרים (דף טז) דהשבועה שניה היתה שלא יאכל תאנים וענבים בבת אחת דווקא עיי"ש וקשה לי דאיך חל שבועה שניי' מטעם כולל. דכיון דמיירי דנשבע שלא יאכל חצי שיעור מתאנים וחצי שיעור מענבים. וצריך לומר דהשבועה שני' חלה גם על התאנים דהא שני שבועות אין מצטרפין כדאמרינן בשבועות (דף כב) ואיך מצי חייל **) כיון דאים נימא דעל התאנים לא חל גם על הענבים לא חל דהא נשבע על שניהם דווקא א"כ לא שייך כולל. דלא דמי לכל כולל דעלמא כמו דנבילה ביום הכפורים וכדומה דחל אמאכל דהיתר גם אי לא חל על הנבילה. ואמרינן מיגו דחל אהיתר חל אנבילה משא"כ הכא ע"ז אנו דנין אם נימא דאין איסור חל על איסור ולא חל אתאנים ממילא לא חל על ענבים ולא שייך מיגו ועיין מנחת חינוך (מצוה שע"ב) דלהכי בנשבע שלא לשתות יין והזיד בנזירות דלא חל מטעם כולל דתגלחת וטומאה כיון דקיימא לן דאינו נזיר עד שיזיר מכולן ואם לא חל על היין לא חל אתגלחת לא שייך כולל עיי"ש וה"נ דכוותה. ואין לומר דבלאו הכי חייל דעל חצי שיעור נמי חל איסור שבועה. הא בורכא דדווקא בנשבע על חצי שיעור משא"כ כאן דנשבע על שניהם יחד דווקא ואם לא חל על זה לא חל על זה ואין כאן כולל וצ"ע

כה) מכות (דף כב.) יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאווין וכו' עיי"ש כל הסוגיא

והנה בשו"ת שאגת ארי' (סי' ס') תמה דכיון דמסיק בגמרא שם דהאי תנא איסור כולל לית לי' היכי חל נזיר על כהן עיי"ש. וראיתי בס' ערוך לנר מכות שכ' דלשיטת הרשב"א והריטב"א החולקים על הראב"ד גבי האוכל נבילה ביום הכפורים דאם נתנבלה ביום הכפורים לא אמרינן כיון דמ"מ הי' מוזהר מקודם על נבילה א"כ נבילה חל קודם רק שאנו דנין על נבילה זו ובנבילה זו איסור יום הכפורים קדים. והכא נמי בכהן ונזיר אבות הטומאה אין אנו דנין על כלל הטומאה רק על בית הקברות זו. וא"כ אם נעשה בית הקברות אחר שנדר בנזיר הוי איסור בת אחת ותמה על השאגת ארי' שלא תירץ זה: