זרע אברהם קי

א) עיין בשבועות (דף כד:) אמר רבא למאן דאית לי' כולל אמר שבועה שלא וכו' מיגו דחל אענבים וכו'. כבר נודע מה שתמה הגאון רע"א דמה חידש רבא בזה וכבר הארכתי בזה

ונראה דהנה בפשוטו נראה דטעמא דר"ל דלא אמרינן כולל בבא מעצמו משום דבשלמא באיסור הבא מאליו דחל לקוברו בין רשעים גמורים אפילו אם נימא דאין איסור חע"א וכדאמרינן ביבמות (דף לב:) מעלה אני עליו כאלו עשה ב' ולקוברו וכו' שפיר אמרינן כולל למלקות משא"כ באיסור הבא מעצמו דלא חל כלל וכ"כ בספר אבני מלואים בתשובותיו יעו"ש

ולפ"ז בשני איסורים שוים בודאי דאינו חל אף לקוברו וכמו בנדה אם ראתה שני פעמים. וא"כ י"ל דזה קמ"ל דאפי' בשני איסורים שוים אמרינן כולל

ב) והנה בשער המלך הקשה לר"ל דלא אמרינן כולל בבא מעצמו כהן ונזיר איך חל ויקשה מתניתין דמכות (דף כב) כהן ונזיר אבות הטומאה ואיך חל איסור נזיר הא הוי איסור כולל הבא *) מעצמו יעיי"ש

ונראה למה דקיי"ל דהנודר מן דבר אחד הוי נזיר לכל וכמו בנודר מן החרצנים ועי' בנזיר (דף ד.). וא"כ הא לא אמר רק מן החרצנים אלא דגזירת הכתוב דהוי נזיר לכל וזה לא בא מעצמו אלא בא מאליו. וכעין זה מבואר בשו"ת שבספר אבני מלואים שם (סי' ז) ליישב קו' התוס' דמוקדשין הוי כולל הבא מעצמו ותי' כיון דקיי"ל האומר רגלה של זו עולה הוי כולה עולה דפשטה קדושה בכולה א"כ הוי איסור הבא מאליו יעיי"ש וה"נ גבי נזירות. ולפ"ז י"ל דמיירי בנזיר רק מן החרצנים וממילא דאסור בטומאה ושפיר חל אלאו דכהונה בכולל דזה חשוב איסור הבא מאליו ודו"ק היטב

וארווחנא בזה טובא וזה יצא ראשונה לישב עוד קו' הטורי אבן דהא בנזיר איכא עוד לאו דבל יחל וכדאמרינן בפ"ק דנדרים יעיי"ש

ולהנ"ל י"ל דבכה"ג ליכא לאו דבל יחל דהא הוא באמת לא אסר על עצמו בטומאה ורק דממילא חל מגזירת הכתוב ואמנם בל יחל ליתא דהא לא הי' דברו לזה ול"ש לא יחל דברו [ושוב מצאתי במנחת חינוך (מצוה שעב) שחידש כן] וא"כ מתני' הנ"ל דמיירי שאמר רק מן חרצנים שפיר לא חשוב לאו דבל יחל דהא בכה"ג לא עבר אבל יחל. ואי דיקשה לרבי יוחנן דס"ל כולל בבא. מעצמו ל"א וע"כ דאיירי כנ"ל וא"כ ליכא בל יחל

ומיושב עוד קו' האחרונים דלר"ל דלית לי' כולל בבא מעצמו יקשה לדידי' מתניתין דסוף נדרים (דף צא.) גבי נטילה אני מן היהודים דע"כ איירי בכולל כמ"ש התוס' והא הוי כולל בבא מעצמו ולמ"ש מתניתין דמכות מסייע לי' ואכ"מ

אך עדיין אינו מיושב בזה מה שהקשו האחרונים דהיכי חל יו"ט אשביעית אם נימא דהאי תנא לית לי' כולל. אפי' בבא מאליו. ומכ"ש דקשה לרבי יוחנן דלא שאני לי' בין איסור בא מאליו לאיסור הבא מעצמו דע"כ האי תנא ל"ל כולל כלל

ונראה לפמ"ש הריטב"א קדושין (דף כט) דצריך אותו למעט נשים ממילה אף דהוי מ"ע שהזמן גרמא משום דלא מיפטרו אלא במצות שבגופו יעיי"ש

ולפ"ז הא אמרינן בע"ז (דף טו) דבשביעית האיסור היא על הארץ דכתיב ושבתה הארץ וגו' ומבואר במנחת חינוך (מצוה) דמה"ט נשים חייבת בשביעית דהוי מצוה שאינה על גופו ונשים חייבות אף בזמן גרמא לדברי הריטב"א הנ"ל

אמנם בתוספות שביעית אין נשים מחיובות כמ"ש במנחת חינוך הנ"ל דאז האיסור רק עליו ולא על הקרקע. וא"כ י"ל דמיירי ביו"ט של ר"ה ובשנת שביעית והוי איסור מוסיף לנשים דמצד תוספות יו"ט חייבות נשים משא"כ מצד שביעית ודו"ק

ג) עיין בכריתות (דף טו) נשאת לאחיו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחיו איתוסף נמי לדידי'. והקשו התוס' הא לאחיו ג"כ היתה אסורה משום ממזרת עיי"ש

ונראה לשיטת הרמב"ם דבחייבי כריתות גם על חיבוק ונישוק לוקה משום הלאו דלא תקרבו לגלות ערוה עיי"ש בפרק כ"א מה' איסורי ביאה (הלכה ) א"כ