זכר ישעיהו חלק ב קעח

כריתות (דף ה' ע"א) גמ' ולא למדו הכתוב אלא מגז"ש. עיין ס' המצות להרמב"ם ל"ת של"ו ותבין:

(דף כ"ב ע"א) גמ' ר"ע מחייב על ספק מעילה. עיין היטב תוס' (מעילה כ"א) ד"ה פרוטה:

(דף כ"ד ע"א) תוס' ד"ה אם. וי"ל (דמייתי לי משום סיפא) צ"ל דסמיך לה אסיפא:

שם וקשה לר"י דאיכא למימר כצ"ל:

נדה (דף ח' ע"א) גמ' קטנות דעלמא. עיין קידושין (ס"ד ע"ב) ותוס' ר"ה (י"ב ע"ב) ד"ה אחד וגמרא עירובין (י"ח ע"א) ביראות דעלמא. (דף ע' ע"ב) גמ' לכשיחיו נחכם להם. עיין ברש"י ועיין יומא (ה' ע"ב) לכשיבואו אהרן וכו':

בתוספתא ברכות פרק א' עונה א' מכ"ד לשעה וכו'. כחשבון זה מבואר בפיוט הקליר פ' שקלים. ועיין פסקי תוס' ע"ז סי' ד' ויתיישב קצת החשבון של הרגע מה שנמצא סותר לחשבון הבבלי. ויותר נראה דכאן מאי דנקט כ"ד לאו דוקא הוא. עיין ערוך ערך עשר ורש"י סנהדרין (ק"ב ע"א) ד"ה אחד:

פרק ה' (ארבע דברים) שבין ב"ש וב"ה בסעודה. בפרטן אתה מוצא חמשה. ונראה להגיה דצ"ל אלו דברים כמו דאי' בש"ס רק הי' כתוב בר"ת א"ד וטעה המעתיק וחשב שפתרונו ארבע דברים:

שם בית המדרש בש"א וכו'. עיין בש"ס (דף נ"ג ע"א) הפלוגתא מהופכת ועיין תוס' מנחות (נ"ח ע"ב) ד"ה דאיכא וא"ש:

פאה פרק ג' מודין באלו (שאין) שכחה. הריש פיו מ"ב העתיק שהן. וצ"ע:

שם רשב"ג כשם שהקמה מצלת. קצת הלשון משובש ועיין ר"ש פ"י מ"ח על נכון:

פרק ד' (נותר) לו כל (שדהו) צ"ל נותן לו כל שהו:

שם אם שהה שם למ"ד יום. עיין ב"ב (ח' ע"א) וצע"מ:

דמאי פרק ה' ואמר מכאן נאמן וכו' עד שלא בפניו אין נאמן. הלשון משובש וכך צ"ל ואמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר. אמר לו א' אני איני נאמן איש פלוני נאמן הוא הרי זה נאמן אמר לו פלוני מעשר הוא בפניו אינו נאמן שלא בפניו נאמן:

תרומות פרק ד' תורמין תאנים על גרוגרות. עיין מנחות (נ"ד ע"ב) וצע"מ:

כלאים פרק ב' של דלועין בירק וכו' עד של פתוח. הלשון משובש ועיין ר"ש פ"ג סוף מ"ז על נכון:

מעשר שני פרק ב' בש"א כל מעשיה בטומאה ובה"א כל מעשיה בטהרה וכו' בש"א שורין ושפין בטהרה וכו' ובה"א שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה כצ"ל:

שם שאם יפדה מע"ש יאכל בכ"מ אף שנגמרה מלאכתן כיוצא בהן וכו' כצ"ל ומה שבאמצע נמחק:

פרק ד' אשתו פודה לו את המעשר. עיין קידושין (כ"ד ע"א) וצע"ג:

שבת פרק ח' (אעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר) ויאמרו לאל וכו' בירושלמי איתא משום ע"ז שנאמר ויאמרו לאל וכו':

שם רעמס (מסורמיין) וכו' קורין אותו (סורמי) צ"ל סדומים. סדומי ועיין ב"ר פ' מ"א:

פסחים פרק א' (האוכל קודש חמץ בפסח אינה תרומה) נמחק:

פרק ב' אם רבה (חמץ) מותר צ"ל נכרים מותר:

שם ריב"ב אומר כל שיש שרף וכו'. עיין (דף ל"ט ע"א) מהופך:

פרק ד' ואין לך מתעכב אחר תמיד וכו' כצ"ל:

שם המולק את העוף מבפנים על. החמץ בי"ד אינו עובר כלל רש"א שחט הפסח בי"ד וכו' וכו' שופך שפיכה א' כנגד היסוד ואם לאו פסול כצ"ל:

פרק ו' (שחטו בטהרה וכו' עד הבשר בטומאה) הוא ט"ס:

פרק ח' הראשון חייבין עליו כרת וכו' דברי רבי ר"נ אומר. עיין (דף צ"ג ע"א) הפלוגתא מהופכת ועיין תוס' מנחות (נ"ח ע"ב) ד"ה דאיכא:

פרק ד' (ארבע רשויות וארבע מצות הן) נמחק מכאן:

שם ולא מרקדי [ארבע רשויות וארבע מצות הן] ואלו הם משום רשות וכו' כצ"ל:

ראש השנה ב' רשבג"א אומר קדושת היום עם הזכרונות. עיין (דף ל"ב) וצע"מ:

יומא ג' רש"א אלו ואלו ליסוד מערבי. ע"ש בזבחים (דף נ"ג) דר"ש קאמר איפכא. ואפשר ליישב קצת ע"פ התוס' דמנחות (דף נ"ח ע"ב):

שם מאימתי מטמא בגדים משיצא מחומת ירושלים. עיין (דף ס"ז) וצע"מ: