זכר ישעיהו חלק ב קעז

(דף מ"ד ע"א) תוס' ד"ה מפליא תולדות (יצחק). צ"ל תולדות נח:

(דף ע"א ע"א) תוס' סד"ה רב. להפטר מן (הבהמה). צ"ל הבכורה:

(דף ע"ד ע"ב) רש"י ד"ה והא. ולא סגי (בניגוב). צ"ל בקילוף:

שבועות (דף מ"ו ע"ב) גמ' לאחזוקי אינש בגנבי. עיין מס' ד"א רבה סוף פ' לעולם אל יפטר אדם וצע"ק:

הוריות (דף י"ב ע"א) גמ' נתלי שרגא בעשי"ת. עיין זוהר פ' ויחי דף ר"כ וברמב"ן על התורה פ' שלח פסוק סר צלם:

אבות (פ"ב) בפירוש המשנה החלק הג' וכו' ומזה החלק ג"כ שיגנו אדם מעלה וכו'. יתכן שזה שייך לחלק הנאסר:

(שם ע"ב) שם ולשון התוספתא (רפ"ק דפאה) על ג' דברים נפרעים:

(פרק ג') שם (ראיתי) שמושב לצים צ"ל ראייתו:

(פרק ה') שם כל אהבה. ויתחייב סוד המתחדש בסוד סיבתו. צ"ל סור המתחדש בסור סיבתו:

חולין (דף קט"ו ע"א) תוס' ד"ה כל צורם אוזן בכור ליתסר. עיין פרש"י על התורה פסוק לא תאכל כל תועבה וברא"מ שם שהאריך:

(דף קל"ו ע"ב) גמ' הי' לו ב' מיני תאנים. עיין תוספתא תרומות פרק ב' וצע"מ:

זבחים (דף מ"ז ע"ב) תוס' ד"ה מה חטאת. עיין קרבן אהרן פ' מצורע סי' ג' גי' ישרה בדברי תוס' אלו:

(דף ע"ח ע"א) גמ' הנותר והטמא. עיין בהגהת רי"ב ותמי' ששכח במח"כ דברי תוס' כאן דגרסינן להדיא גם והטמא ועיין ר"ש פ"ב דערלה מ"ו:

בהקדמת הרמב"ם לס' קדשים ד"ה וביום ר"ה. ומוסף (ראש השנה). צ"ל ראש חודש:

שם ד"ה וכן אם. יקריב עם שלמים כצ"ל. מנחות (דף מ"א ע"א) תוס' ד"ה תכלת. ועוד דבטלית שעשוי להנאתו. עיין רא"ש ה' ציצית סי' ב' ויבואר קצת דבריהם:

שם אלא כנגד ראשיהן כצ"ל:

(דף מ"ט ע"ב) תוס' ד"ה תלמוד תורה. עיין משנה למלך פ"א מה' תמידין ומוספין הלכה ג' ביאור ארוך ותיקון הלשון בדיבור זה:

(דף נ"ח ע"ב) תוס' ד"ה ואיכא. ועיין בשיטה מקובצת ב"ק (דף קי"ז) וע"ש דמסיים ויש מהן טעות סופר:

(דף ס"ד ע"ב) תוס' ד"ה ארור. כדאי' בפ"ב דסוטה. נראה מדבריהם שלא היה לפניהם בסוטה שם כל סיפור זה:

(שם) תוס' ד"ה ועל אי' בפסיקתא. והוא גם בויקרא רבה פ' י"ב ובמדבר רבה פרשה י':

(דף פ"ט ע"א) גמ' חצי לוג שמן לתודה. עיין הקדמת הרמב"ם לפי' המשנה דגרס לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר. אך בחיבורו גרס כמו כאן ועיין בנדה ג"כ שינוי נוסחא וצ"ע ליישב הגירסאות:

(דף צ"ו ע"ב) תוס' ד"ה כאן (בפ' בתרא דברכות). שם ליתא וצ"ל יומא (ע"ב ע"ב):

(דף ק' ע"א) תוס' ד"ה מתתיא. ובש"ס ירושלמי במס' יוה"כ נמצא שלפיכך אומר לו עד שבחברון וכו' כצ"ל:

(דף ק"ט ע"ב) תוס' ד"ה ונזדמן בירושלמי. פ"ה דיומא סוף הלכה ב' ובויקרא רבה סוף פ' ושם אי' דשכינה היתה. בלא מילת שמא:

הקדמת הרמב"ם למסכת מנחות ד"ה ראיתי ר"ל שיהי' כבש בן שנתו עשרון סולת וכו' וכו'. מנין הקרבנות כך מנחת נסכים שטעון כל א' מהן בין שהן רבים או מועטים בין שהן יחיד וכו' כצ"ל:

בכורות (דף ב' ע"א) תוס' ד"ה והמשתתף בת"כ פ' אמור בכור איתי' בשותפות. צ"ע הא הוא גם בש"ס דלקמן (דף נ"ו ע"ב):

(דף ג' ע"ב) רש"י ד"ה לא פליגי רב חסדא ורבא פליגי. הא בו אם יש וכו' כצ"ל:

(דף ח' ע"א) תוס' ד"ה ומאי. עיין מ"ש בפ"ח דכלאים:

(דף י"ח ע"א) תוס' ד"ה עשו. למאי (דפריך) צ"ל דפרישות:

(דף מ"ב ע"ב) גמ' מטיל מים במקום נקבות חולי. צ"ל חולין וכן הוא ברא"ש:

ערכין (דף ב' ע"א) תוס' ד"ה קרבנו. ולא עיין וכו'. עיין רש"י ריש תמורה ויתורץ:

(דף ו' ע"א) גמ' יגוד. עיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קמ"ט:

(דף ז' ע"א) גמ' עיילא טיפא דמלאך המות. עיין ע"ז (כ' ע"ב):

(דף כ"ח ע"ב) גמ' אומדין כמה רוצין ליתן בבכור זה. עיין תוס' תמורה (ל"ב ע"א) ד"ה מקדישין וביתר הדיבורים שם ביאור בסוגיא זו:

תמורה (דף ב' ע"ב) גמ' ור"י ואם לא דריש. מתוס' (ערכין ב') (ומנחות נ"א) משמע דגרסי כאן ואו לא דריש:

(דף כ"ב ע"ב) גמ' לרבי דאמר אבודה בשעת הפרשה. עיין לעיל (ט"ו ע"א):