זכר ישעיהו חלק ב קעו

(שם ע"ב) גמ' והא מדקאמר ר' יוחנן. צ"ע למה לא מביא מסוף דברי ר' יוחנן דקאמר כן להדיא. ואולי י"ל עפמ"ש התוס' בב"מ (דף י"ג ע"ב) ד"ה הא:

(דף ל"ה ע"א) גמ' ושתי שיכרא. עיין ר"ה (דף ד' ע"א):

(דף ל"ז ע"א) רש"י ד"ה דאפילו. דאית לי' מזלא. לעיל (דף ב' ע"ב) וע"ש בפרש"י:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה דא"כ (והועד בבעליו). אולי צ"ל ולא ישמרנו בעליו:

(דף ל"ט ע"א) רש"י ד"ה ומעידין (ולאחר) ג' עדיות. צ"ל ומשני דלאחר ג' עדיות:

(דף מ"ב ע"ב) גמ' ובנזקין לא אמר ר"ע והתניא. פי' י דסתם תוספתא ר"נ אליבא דר"ע. עיין סנהדרין (דף פ"ו ע"א):

(דף נ' ע"א) גמ' דבר שאותו צדיק מצטער. מגילה (דף ע"ז ע"א):

(דף נ"ח ע"ב) גמ' (ועלו) בששים לא קתני. צ"ל ואילו בששים:

(דף ס' ע"ב) גמ' אל יהלך אדם באמצע הדרך. עיין שו"ת רשב"ש סי'. אמיתת המאמר:

(דף פ"ג ע"א) גמ' ושני רבבות [הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות] חסר אחת וכו' כצ"ל:

(דף פ"ה ע"א) גמ' דכסיפא לי' מילתא. עיין תוס' נדה (דף י"ז ע"א) ד"ה שורפן וצ"ע:

(דף פ"ח ע"א) רש"י ד"ה פסולה. בעדים הכתוב מדבר וכו' מהכא נפקא לן (ב"ב דף קנ"ה ע"ב) כצ"ל:

(דף צ"ג ע"ב) רש"י ד"ה אין. אין מצטרפות (למנה ופרס) אולי למנה ופרס ט"ס הוא:

(דף צ"ו ע"ב) גמ' אפי' כי נפיא. עיין חולין (דף קכ"ד ע"א) וצע"ק:

(דף צ"ח ע"ב) רש"י ד"ה לא תימא. עיין ברכות (דף כ"ח ע"ב) רש"י ד"ה שלא:

(דף ק"א ע"א) תוס' ד"ה או. מ"מ נהנה גופו. עיין לעיל (דף ל"ב ע"א) תוס' ד"ה איהו:

בפירוש המשניות פ"ג שור שוה מאתים. במחצית (החציין) לבד. צ"ל במחצית פחת מיתה לבד:

שם שם ואין בכל (הערים). צ"ל הדברים:

בבא מציעא (דף כ"ב ע"א) תוס' ד"ה שטף. אבל אין הבעלים בשעת שטיפה וכו'. וכן אי' להדיא בתוספתא דכתובות ובתוס' דב"ק פרק י'. ושם הגירסא הוא אם נתייאשו הבעלים:

(דף כ"ט ע"ב) גמ' הניח לו אביו מעות. עיין שיטה מקובצת דגרס מעות ריבית והכי נראה:

(דף נ"ט ע"ב) גמ' בל"ו מקומות. בתנחומא פ' ויקרא אי' מ"ח:

(שם) תוס' ד"ה לא. עיין בס' מצרף לחכמה לר' יש"ר קאנדיא דף כ"ב שהאריך מאד בביאור דבריהם:

(דף ע"א ע"א) רש"י ד"ה טעמא. שמא ירגיל הישראל אצלו כצ"ל וכן אי' ברש"י על הרי"ף:

(דף צ"ג ע"ב) גמ' (מסתברא) דהאי מסר נפשי'. עיין במ"מ דגרס תיקו. ועיין תקפו כהן סי' ט':

(דף צ"ו ע"א) עין משפט סי' ט"ו. מיי' פ"א מה' שלוחין וכו' צ"ל פ"ב מהל' שאלה ופקדון הלכה ה' טוש"ע חו"מ סי' שמ"ו. והמחבר במחכ"ת טעה בפשט הש"ס דסבר מה דאמרינן תיבעי למ"ד שלוחו של אדם כמותו וכו' דהכוונה הוא ששא"כ בכל מקום ולכן ציין להל' שלוחין. אכן באמת הש"ס אזיל אדלעיל מיני' היינו ששא"כ לענין שאילה בבעלים ופשוט הוא. דאל"כ מאי קאמר אח"כ תבעי למ"ד שש"א אינו כמותו. ואי קאי אכל מקום מי איכא מ"ד דיסבור שש"א אינו כמותו:

(דף צ"ט ע"א) תוס' ד"ה וחברו. כדפרישית לעיל. (דף צ"ו ע"ב) ד"ה אמר רבא ע"ש. ועיי' תוס' ב"ק (דף כ' ע"ב) ד"ה נתנה ומנחות (דף ק"א ע"א) ד"ה אע"ג:

(דף ק"ד ע"ב) גמ' כחשא ארעא וכו'. עיין שבת (דף ק"מ ע"ב) בל תשחית דגופא עדיף:

(דף קי"ט ע"א) גמ' מן הגזע פטור וכו'. עיין בתוספתא דערלה שם וצע"ג:

בבא בתרא (דף ג' ע"א) גמ' א"ד וכו' דילמא מאי כפיסין אבני דלא משפיין. צ"ל לבני דלא משפיין:

(דף ט"ז ע"א) גמ' חברותא כלפי שמיא. מגילה (דף כ"ה):

(דף ל"א ע"א) רש"י סד"ה עולא אמר [וכן הלכה דפסקינן לקמן כעולא] כצ"ל ובסד"ה ומודי הוא ט"ס:

(דף מ"ו ע"א) גמ' נתחלפו לו כלים. עיין תוספתא דב"ק שם וצע"ג:

(דף ס"ז ע"ב) גמ' המוכר בית הבד. עיין תוספתא פ"ג וצע"מ:

(דף צ"ט ע"ב) רשב"ם ד"ה דרך המלך מאחיו קדריש גדלהו וכו'. דרש זה ליתא בספרי. ועיין מדרש רבה ויקרא פ' כ"ו:

(דף ק"ב ע"א) תוס' ד"ה וכגון על כרחך אלכסון של ה' על ה' גדול יותר אינו כן ובמחכ"ת כי רבה טעות הוא בידם ולהפך הוא כי אלכסון של ו' על ד' גדול מאלכסון של ה' על ה' כידוע ע"פ מופת אמתי לחכמי המדות:

(דף ק"ח ע"ב) תוס' ד"ה יכול שיקדום (אב) לבן. צ"ל אף לבן:

סנהדרין (דף ו' ע"ב) גמ' ע"ז נאמר ובוצע ברך. עיין בה"ג ר"פ ג' שאכלו פי' נכון על זה:

(דף ע' ע"ב) רש"י ד"ה בפת דגן. ולא ידענא וכו'. עיין שו"ת חוט השני סי' כ' שכתב טעם נכון ואמתי ע"ז:

(דף פ' ע"ב) רש"י ד"ה ש"מ ידונו (בסקילה) וכו' נתחייבו בסקילה. צ"ל בקלה:

ע"ז (דף י"ז ע"א) גמ' כך לימדני. עיין בס' אור החיים לר' יוסף יעבץ פי"ב ותבין:

שם על מה שכתוב (בתורה). נמחק בתורה: