זכר ישעיהו חלק ב קעד

מועד קטן (דף כ' ע"א) תוס' ד"ה אייבו. וקשה שהיה לר' חייא לומר אמך. נ"ל לתרץ שלא הי' יכול לומר חית עיין מגילה (כ"ד ע"ב):

(דף כ"ה ע"א) רש"י ד"ה אל. נמחק כל הדיבור ועיי' בתוס' בעין יעקב:

תענית (דף ד' ע"א) רש"י בוניה אלו ת"ח. עיין שבת (קי"ד ע"א):

(דף ה' ע"א) גמ' ומי איכא ירושלים למעלה. עיין חגיגה (י"ב ע"ב):

(דף ז' ע"ב) גמ' אי הוו סנאי טפי. עיין מ"ש בברכות (כ' ע"א):

(דף י"ב ע"ב) תוס' ד"ה דאי ואפי' (לא) מצי לצעורי. נראה שצ"ל ואפי' מצי לצעורי:

שקלים (פ"א סוף הלכה ד') משום (קנס). נראה שצ"ל הפקר ב"ד הפקר:

(פ"ח משנה ג') בר"מ שוחט בה מיד [בחמשה עשר שוחט בה מיד] לפי שהוא יו"ט כצ"ל:

מגילה (דף ו') רש"י ד"ה ששך. עיין במדבר רבה פ' י"ח. ובפרש"י סוכה (כ"ח ע"א) ד"ה גימטריא וברש"י (ירמיה כ"ה):

(דף ז' ע"ב) גמ' שחטי' לר' זירא וכו' ואחיי'. פי' הרב המאירי שחטי' מלשון סחיטה ואחיי' מלשון ותחלימני:

(דף ח' ע"ב) רש"י ד"ה לתופרן. הל"מ הוא בתפילין שיהיו תפורין בגידין שבת (ק"ח ע"א) כצ"ל:

(דף י"א ע"א) גמ' בקום עלינו אדם עיין תוס' יבמות (ס"א ע"א):

(דף י"ב ע"ב) תוס' ד"ה ממוכן. בפרקי דר"א ליתא סוף דברי התוס' אמנם באמת נתכוונו לתרגום שני פסוק ויאמר ממוכן:

(דף כ"א ע"ב) רש"י ד"ה ועשרה. שאין תרגום בכתובים. עיין רש"י כתובות (כ"ג ע"א) ד"ה עדים וצ"ע:

(דף כ"ד ע"א) תוס' ד"ה פוחח והכי משמע פ"ק דקידושין. אולי חסר כאן וצ"ל [ובמ"ס פי"ד חשיב נמי מי שראשו מגולה בכלל פוחח. אבל אח"כ קאמר וי"א מי שראשו מגולה אינו פורס שמע. וא"כ ע"כ אינו בכלל פוחח דהא כאן במתני' אמרינן פוחח פורס שמע] והכי נמי משמע פ"ק דמס' קידושין [ר"ל דשם (דף ל"א ע"א) אי' ר"ה לא, מסגי דיא בגלוי ראש אמר שכינה למעלה מראשי. וא"כ נראה דאסור לפרוס שמע בגלוי ראש. וע"כ מי שראשו מגולה אינו בכלל פוחח] כן נראה לענ"ד בכוונת התוס' שסיימו והכי משמע בפ"ק דקידושין:

(דף כ"ז ע"א) גמ' ה"נ כיון דלא אפשר שרי. עיין מרדכי פ' הניזקין סי' שצ"ח וצ"ע:

(דף ל"א ע"א) גמ' ברכות וקללות אין מפסיקין. עיי' מס' סופרים פי"ז ובתוס' ברכות (י"ח ע"א) ד"ה למחר:

יבמות (דף כ"ג ע"א) רש"י ד"ה שפחה אין לה ייחס דכתיב וכו'. לקמן (ס"ב ע"א):

(דף כ"ט ע"ב) רש"י ד"ה ולא. לא הוזהרו בנות אהרן:

קידושין (ל"ה ע"ב):

(דף מ"ג ע"א) גמ' והתקינה לנר. עיין ר"ש פ"ק דערלה מ"ד:

(דף מ"ד ע"ב) תוס' ד"ה הכא כיון דחמירי כזרים אצלה מעיקרא חשיבי כצ"ל:

(דף נ"ד ע"א) רש"י ד"ה בחיי כל זמן (שאדם) צ"ל שהדם ועיין לקמן:

(דף ס"א ע"ב) גמ' למכור ס"ת. עיין מגילה (דף כ"ז ע"ב):

(דף ס"ב ע"א) גמ' בעבד שאין לו ייחס לעיל (כ"ג ע"א):

(דף פ"א ע"ב) גמ' דתניא חתיכה של חטאת. עיין סוף תוספתא דתרומות וצע"ג:

(דף צ"ג ע"א) גמ' כר"ע דאמר אדם מקנה וכו'. עיין תוס' כתובות (מ"ב ע"א) ד"ה ר"ש:

(דף ק"ב ע"ב) רש"י ד"ה מידי בהמה אחרת:

הוא. סנדל. תריסיותיו. רצועותיו. כצ"ל:

(דף ק"ג ע"ב) תוס' ד"ה המסוליים. בירושלמי (רפ"ח דיומא וכו' אבל ענוה גדולה מכולן. ובתנחומא ר"פ בראשית נמצא צורת מאמר זה מהופך וז"ל התורה סולתה ענוה וכתרה יראה שנאמר עקב ענוה וגו' וכתיב ראשית חכמה וגו' ע"כ. ומשמע כי יראה גדולה מענוה וצ"ע:

(דף ק"ד ע"ב) גמ' חליצתה פסולה. עיין ר"ש פ"ה דתרומות מ"ב:

כתובות (דף ב' ע"ב) תוס' ד"ה לפיכך בירושלמי (ר"פ אעפ"י) וכו' ובקונטרס פי'. ליתא. וע"ש בתוס' וצע"ג:

(דף ד' ע"א) תוס' ד"ה אבל. לא הי' זה כנוסה. עיין מדרש קהלת רבה בפסוק ראה חיים ושם איתא מעשה זו בשם ר' טרפון (שהי' ג"כ כהן) ואח"ז כתב בהדיא אעפ"י שכנסה לא נהג עמה ד"א עד ל' יום:

(דף י"ב ע"ב) גמ' לא מפיה אנו חיין. ע"ד על ג' דברים העולם עומד. שיטה מקובצת:

(דף י"ג ע"ב) רש"י ד"ה אמרו לו. (הין) כמו אבל שרה וגו'. בשיטה מקובצת לא גרס הין ועיי' רש"י עירובין (ל' ע"ב. ל"ח ע"א. מ"א ע"א) ד"ה אבל:

(דף ט"ו ע"א) רש"י ד"ה אלא (תוספתא) היא וכו' אף היא (תוספתא) עיין בשיטה מקובצת דגרס בדברי רש"י משנה היא וע"ש:

(דף ל' ע"א) תוס' ד"ה הכל. בבראשית רבה. צ"ל בויקרא רבה. ועיין תוס' ב"ב (קמ"ד ע"ב):

(דף מ"ד ע"ב) תוס' ד"ה הא. דלא בעי רב (אלא) למילף. צ"ל רב אדא:

(דף ס"ב ע"ב) גמ' רבי חייא אתי משמעי אחי דוד. עיין בראשית רבה פ' צ"ח. ובירושלמי פ"ד דתענית הלכה ב' וצע"ג:

(דף פ"ח ע"ב) גמ' אפוטרופס שמינהו וכו'. עיין תוספתא דב"ב שם וצע"ג: