זכר ישעיהו חלק ב קעג

(דף ע"ו ע"א) תו"י ד"ה א"כ. מהלך ת"ק שנה. עיין פסחים (דף צ"ד ע"ב) דאיתא רק שש אלפי פרסה וזה לא יגיע אף למהלך שתי שנים. ועיין תוס' נזיר דף ז' ע"ב) ד"ה וליהוי וצ"ע:

(שם ע"ב) תו"י ד"ה יליף לדרשא אחרינא. ולפרטי דעירובין וכו' ולשם דרשה איצטריך וכו' היכי מוכח מהלימוד שכר שכר וכו' י"ל דיש להעמיד לקרא דיין דמיירי וכו' אותו [יין] מתוק וכו' כצ"ל:

(דף ע"ז ע"ב) תו"י סד"ה להאכיל (משום שביתא) נמחק:

שם ד"ה משום לעיל גבי [שב בטולא] עינוי דומיא וכו' כצ"ל:

(דף ע"ט ע"א) תו"י ד"ה פחות דהכא במשנה ובסוכה וכו' ואי היינו [מהפכין] הך דהכא וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) תו"י ד"ה מיני. אבל מעיקרא סבר שאין קורא, וכו' כצ"ל:

(דף פ"ב ע"א) תו"י ד"ה בן דאמרינן בחיר (דף כ"ט) האיש מדיר כצ"ל:

(דף פ"ד ע"א) רש"י ד"ה משכא. עיין ב"ק (ט"ז ע"א) ע"ש וברש"י:

(דף פ"ו ע"א) גמ' ד"א בלא תורה וכו'. תענית (דף כ' ע"ב) מגילה (דף כ"ח ע"א):

סוכה (דף ח' ע"א) רש"י ד"ה מכדי מתניתא הוא במ"ט מדות כן הוא נכון עיין בש"מ ב"ב שם ובס' יסוד מורא להראב"ע שער א' שהביאו ג"כ ברייתא דמ"ט מדות. ובתוס' ב"ב נפל טעות:

(דף כ"ג ע"ב) תוס' ד"ה עשרה. כדעת בע"ה או אחד מנ' פיחת וכו' תרומתו תרומה דאיכא דתורם בעין רעה כדאמרי' בכתובות (דף ק') ויש מפרשים וכו' כצ"ל:

(דף כ"ז ע"ב) גמ' שבט יהודה ובנימין. עיין מגילה (דף י' ע"ב) ונביאים וצ"ע:

(דף מ"ה ע"ב) גמ' אספקלריא. עיין סוף החולץ וצ"ע ברש"י דהכא:

(דף נ"ב ע"א) גמ' שבעה שמות. עיין תוס' ע"ז (דף ה' ע"ב) ד"ה יצרם וצ"ע. ואולי לא חשב כאן רק שמות של גנאי:

ראש השנה (דף ג' ע"א) גמ' ונסתלקו ענני כבוד. תוספתא סוטה פי"א:

(דף ד' ע"א) גמ' דמלפא לה ושתיא. עיין ב"ק (דף ל"ה ע"א):

(דף ה' ע"ב) גמ' ובכור. מרש"י דהכא נראה דלא גרס ובכור:

(דף ח' ע"א) רש"י ד"ה באחד בניסן ר"ה. למלכים למאי הילכתא כצ"ל:

(דף י' ע"א) רש"י ד"ה ופירות. וזו כבר נעשית אילן עיין ספ"ק דשביעית וצע"ג:

שם בסוף שנים. אבל בתחלת שנים לא כצ"ל:

(דף י"ב ע"א) תוס' סד"ה אחד. וע"ע נדה (דף ח' ע"א):

(דף כ"א ע"ב) רש"י ד"ה שלוחין. כגון נראה (באלול) ביום כ"ט. צ"ל בליל:

(דף כ"ה ע"א) גמ' וע"ג חלקים. עיין בס' נחמד ונעים סי' רי"ג שהוכיח שאין זה מן הש"ס:

(דף ל"א ע"א) גמ' ומחצר למזבח. עיין תרגום עמוס (ט' א') שכתב יקרא דה' אסתלק מכרובא ושרא על מדבחא וצ"ע:

(דף ל"ד ע"א) גמ' בין (תרועה לתקיעה) דהדר עביד. צ"ל תקיעה לתרועה:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה לדידי בפ' מי שהוציאוהו (דף מ"ז) שם אי' ר"י ושמואל הלכה כר"י ובמס' ביצה (דף ד' ע"ב) אי' רב ור"י הלכה כר"י אבל לא ידענו דהלכה כר"י אפי' לגבי תרווייהו כאחד:

בפירוש המשניות פרק א' על ששה חדשים. שלא להתענות בת"ב כמו שזכרנו. עיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סוף סי' רע"א שמוחק כל זה:

ביצה (דף ט"ו ע"א) גמ' ר' יוסי אוסר בשחור. עיין תוספתא פ"ק וצע"ג:

(דף יז ע"ב) גמ' שב"ש אומרים ב' תבשילין וכו'. בתוספתא מתני איפכא. ועיין תוס' מנחות (דף נ"ח ע"ב) ד"ה ואיכא:

חגיגה (דף ד' ע"ב) תוס' ד"ה דמרבה אבל [גבי פסח] ליכא למימר וכו' קרא דערל וטמא וכו' כצ"ל:

(דף ו' ע"א) רש"י ד"ה עד לסוף כ"ד חודש וכו'. וכן אי' להדיא בירושלמי רפ"ב דביכורים:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה והיא. עיין זבחים (דף קט"ו ע"ב) ובפרש"י:

(דף י' ע"ב) תוס' ד"ה כברזא ובב"ר. ועיין שה"ש רבה בפסוק משכני אחריך נרוצה:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה מעילות. צבחר צבחר. לפנינו אי' צבתא עיין (פסחים נ"ד ע"א) וע"ע תוספתא סוף עירובין:

(דף י"ח ע"א) תוס' ד"ה אלא. פ"ק דר"ה א"ל ר"ז כצ"ל:

(דף כ' ע"ב) תוס' ד"ה הנושא וכי תניא בת"כ. עיין פ"ה דזבחים מ"ח:

(שם) שם ועוד תניא בת"כ. עיין פ"ד דזבים מ"ו. אבל בת"כ לא נמצא כל זאת:

(דף כ"ג ע"ב) תוס' סד"ה שאם (ר"י ור"ל) משמע. אולי צ"ל אביי ורבא:

(דף כ"ד ע"א) תוס' ד"ה והא וכדמוקמינן לה (בפסחים) צ"ל בזבחים (ל"ד):

(דף כ"ו ע"א) רש"י ד"ה תנא. טמאין ואפי' אפיקרסותו בתוכו. כאן הוא סוף הדבור ואח"ו מתחיל הדיבור אפי':

(שם) תוס' ד"ה ובירושלים. וכן תנא בהדיא בתוספתא כאן ובירושלים נאמנין וכו' כצ"ל:

(דף כ"ז ע"א) רש"י ד"ה סלמנדרא. עיין תנחומא פ' וישב וברש"י סנהדרין (ס"ג ע"ב) ובחולין (קכ"ז) ד"ה סלמנדרא וצ"ע: