זכר ישעיהו חלק ב קעא

(דף מ"א ע"א) גמ' ותניא לאחר פטירתו. תוספתא פ"ב דתענית:

(דף ס"ט ע"ב) רש"י ד"ה חמשה לאו דוקא. עיין תוס' בכורות (מ"ח ע"א) ד"ה דכ"ע:

(דף פ' ע"ב) גמ' ל"א מצד שאני. עיין שו"ת בית אפרים חלק חו"מ סי' מ' פירוש ע"ז:

פסחים (דף ו' ע"א) תוס' ד"ה בהמת. ועיי' ר"ש פ"ג דחלה משנה ה' ו':

(דף ל"ג ע"א) רש"י ד"ה עירין מלאכים כלומר ת"ח. כדאי' בנדרים (כ' ע"ב) קידושין (ע"ב ע"ב):

(דף ל"ח ע"ב) רש"י ד"ה ברית. שבועה. עיין ר"ש פאה פ"ו מ"ב:

(דף ל"ט ע"א) גמ' רי"א כל שיש לו שרף וכו'. בתוספתא מתני איפכא ועיי' תוס' מנחות (נ"ח ע"ב) ד"ה ואיכא וא"ש:

(דף מ"ג ע"א) גמ' (וכל שכן) נוקשה בעיני'. עיין בית יוסף או"ח רס"י תמ"ב דנראה שגרס כאן והוא הדין נוקשה:

(דף נ' ע"ב) גמ' אעפ"י שלא לשמה. עיין רש"י ותוס' ברכות (י"ז ע"ב) ד"ה העושה:

שם תגרי סמטא. בתוספתא דביכורים איתא תגרי שמיטה ולפ"ז אין אנו צריכין לטעם רש"י:

(דף נ"ב ע"ב) גמ' ת"ר פירות שיצאו מא"י. תוספתא דשביעית פ"ו:

(דף נ"ד ע"א) גמ' אף הצבת. תוספתא דחגיגה ספ"ק:

(דף ס"ז ע"א) גמ' מצורע שנכנס. תוספתא פ"ק דכלים וע"ש בר"ש שם סוף פרקא:

(דף ע' ע"א) גמ' נמצאת (קופיץ) במשנה דשקלים ליתא מילת קופיץ וכן משמע בפי' המשנה להרמב"ם שם מדפירש שקאי אסכין ע"ש וברע"ב ומהתימא שלא הביאו הירושלמי שם במקומו:

(שם) תוס' ד"ה בהא דכעין האי קרא וכו' כתיב [גם] בסוף וכו' כצ"ל:

(דף פ"ח ע"ב) גמ' ופטורין מלעשות פ"ש. עיין תוספתא סוף פ"ז וצ"ע מאד:

בפירוש המשניות פ"ד ששה דברים וכו' ספר רפואות הי' ספר וכו'. כפי' זה נראה גם מלשון הירושלמי פ"ק דסנהדרין ובפ' מי שהיה בפסחים דאי' שם טבלא של רפואות. דמשמע שהי' חקוק בטבלא צורות הקמיעות:

יומא (דף ג' ע"א) תוס' ד"ה פז"ר בירושלמי (פ"ק דברכות) וטעונה לינה. צ"ל פ"ב דביכורים:

(שם ע"ב) תוס' ישנים ד"ה אי (מנחות דף מ"ט). צ"ל פסחים (נ"ט ע"ב) ע"ש היטב:

(דף ו' ע"ב) תו"י ד"ה זב לטבול ליל שמיני כצ"ל:

(דף ז' ע"א) רש"י ד"ה ה"ג שלישי זה חוץ [לזמנו. פיגול זה חוץ] למקומו כצ"ל:

(דף ט' ע"א) תו"י ד"ה ר"י בן תורתא. עיין מדרש עשרת הדברות דיבור זכור וצ"ע:

(דף י"א ע"א) תו"י ד"ה יכול חייבין במזוזה [איירי בפתוחין לבית וקשה] דמדתלי וכו' כצ"ל:

שם [אלא] דא"כ מאי האי שנויא כצ"ל:

(שם) תו"י ד"ה יצאו. לרבנן [חייב וקשה] אמאי וכו' ולקמן פרישית דלא כר' יהודה כצ"ל:

(שם) תו"י ד"ה הכל (ומשני) דהיינו לכ"ע. צ"ל ומשמע:

(שם) תו"י ד"ה דתניא ואע"ג דפריך לעיל דר"י כצ"ל:

(דף י"ב ע"א) תו"י ד"ה הא [כדתניא] מה היה בחלקו של יהודה וכו' דאי משום קדושה כצ"ל:

(שם ע"ב) תו"י ד"ה שני. איתא בכל [השנה] אפי' משם ואילך כצ"ל:

שם סוף הדיבור בפ"ק (דסנהדרין). צ"ל דשבועות:

(דף י"ג ע"א) תו"י ד"ה מיתה. וי"ל (דמילתא) דזמן מרובה. צ"ל דלמיתה:

(שם) שם ד"ה למיתה. מיהו למאי דבעי וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) תו"י ד"ה מניח. דקאמר ר' יהודה היינו וכו' כצ"ל:

(דף י"ד ע"א) תו"י ד"ה דאי. ומשו"ה עובד וא"כ היכי [אתיא] דלא כר"ע כצ"ל:

(שם) שם סוף ד"ה ועוד להעמידו (בנוגע). צ"ל בנושא:

(דף ט"ו ע"א) תו"י ד"ה אין. ובמנחות פריך. לא נמצא:

דף ט"ז ע"א) תו"י ד"ה מאן. מפי (עצמו). צ"ל רבותיו:

(דף י"ח ע"ב) תו"י ד"ה ואי אפירכא בתרייתא. צ"ל קמייתא:

(דף כ' ע"ב) תו"י ד"ה משום ואעפ"י דצריך [לטבול] ולקדש ידיו וכו':

שם ד"ה והיה דלקמן בשער ההיכל וההיא דתמיד בשער העזרה כצ"ל:

(דף כ"א ע"א) תו"י ד"ה מקום בבית ראשון שהכהנים שהיו אז חשובין וכו'. עולה והר"א תירץ דודאי בארון וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה ואורים. עיין בפרש"י על התורה שמות כ"ח ל') שכתב שלא היו כלל אורים ותומים רק החושן לבד ואפ"ה לא נקרא מחוסר בגדים וצ"ע:

(דף כ"ב ע"א) תו"י סד"ה בזמן אי נמי (רצין עקב בצד גודל) נמחק:

(דף כ"ג ע"ב) תו"י ד"ה א"כ בגדי חול דאי לא כצ"ל:

(דף כ"ד ע"א) תוס' ד"ה מתרומת. ואפי' לפרש"י י"ל דוהרים כצ"ל:

שם ד"ה אין. ואפי' את"ל דלכל וכו' כל המוסגר יתכן ששייך לקמן שורה ד' אחר ואפי' עבודת סילוק:

תו"י ד"ה רבי. א"כ ועבדתם למאי אתא וכו' לאוקמא עבודת מתנה בשאר עבודת וכו' חשובות כתרומת הדשן כצ"ל:

שם סוף ד"ה לרבות מוכח לקמן בסמוך (דפריך] ואימא לכל דבר וכו' כצ"ל ודיבור אחד הוא:

שם לקמן בסוף (פרקין) דעבודה כצ"ל:

(שם ע"ב) תו"י ד"ה הא. לחייב בה זר [אפילו] בלא מיעוט כצ"ל:

(דף כ"ו ע"א) תוס' סד"ה דתנן (מראש) למזבח צ"ל מכבש:

תו"י ד"ה דכתיב מלוי קאתי. (סוטה י"א):

שם ד"ה אלא. אע"ג [דשני גזירין] הי' ערבית וכו' כצ"ל:

שם ד"ה מיהא [וי"ל] כי בקטרת כצ"ל:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה ולמנסך שהמים מקלח כצ"ל. ועיין (סוכה מ"ח ע"ב):

(דף כ"ז ע"א) תו"י ד"ה והקריב והקטיר המזבחה וכו' כצ"ל: