זכר ישעיהו חלק ב קע

בפי' הרא"ש על סדר זרעים פאה (פ"ז סוף מ"א) במקומו שיש לו מקום מסוים כצ"ל ועיין ר"ש:

כלאים (פ"ג) כשלא בתוך הערוגה. צ"ל כשנאמר בתוך הערוגה:

(שם) ירק בירק ששה טפחים כצ"ל:

(שם) ונמצא ג' טפחים [ומשהו] מזרע לזרע:

(שם) לאו דוקא [מיצר] אלא זורע:

(שם) דאיכא גבול טפח כצ"ל:

(שם) ג' על כל גבול וגבול כצ"ל:

(שם סי' ד') על שתי שורות. צ"ל אין שתי שורות. (שם סי' ה') והתנן סוף פ"ק וכו' ר"ל ואי משום דאין כאן מכל זרע רק אחד הא תנן הזורע חטה ושעורה וכו' אף שזרע רק חטה אחת ושעורה א':

(שם שם) ואי בשביל שהגומא כצ"ל. ועיקר קושיתו י"ל כיון דשרשין לא נראו מעורבין דעמוקים טפח הם וגם העלים נפרדים הרבה זה מזה אין כאן מפני מראית עין:

(פ"ה סי' ד') שסביבות (הכרם) גפנים. צ"ל שסביבות הבית גפנים:

(שם סי' ה') אפרש בתחלה המשנה על הצעה זו. חסר כאן ועיין בפנים בר"מ על נכון ועיין בכ"מ פ"ו מה' כלאים הלכה ב' סיום תשובה זו:

(פ"ז סי' ג') וכי עדיפא וי"ל דכיון דיונקים משורש א' ה"א דהמקום לא הוי הפסק:

(פ"ח סי' א') ול"נ דמעיקרא וכו'. וי"ל כוונת הירושלמי דבכלאי בגדים מותר כשנתחבר ע"י עור באמצע משא"כ בכלאי בהמה. וכן נראה מלשון התוספתא ומה במקום כו' ולפי"ז אתיא דלא כהרמב"ם ועיין שו"ת רשב"א סי' תצ"א ובח"ג סי' רכ"ו:

שביעית (פ"ו סי' ד') הכי הל"ל וכו'. מיושב בזה קושיית התוס' יו"ט:

תרומות (פ"ה סי' ח') בין מן החולין המעורבים כצ"ל:

מעשרות (פ"ד סי' ב') בשעורים שרי בשנים כצ"ל:

(פ"ה סי' ד') ויש לגוי וכו' כצ"ל:

חלה (פ"ד סי' ד') לצד (אמנון) צ"ל לצד מערב:

ביכורים (פ"ב סי' ה') וי"ל (דמיירי דיש) שיעור צ"ל דמכל מקום יש שיעור ר"ל למעלה עיין ר"ש ריש פאה:

שבת (דף י"ג ע"ב) גמ' ברוך המקום שהרגו. כתובות (דף קי"א):

(דף י"ח ע"א) רש"י ד"ה ברחא. עיין רש"י לקמן (קנ"ב) וסנהדרין (ס"ג ע"ב) וצ"ע:

(דף כ"ג ע"א) גמ' והיה מחנך קדוש. בהגהות רי"ב. ועיין ר"ש פ"ק דתרומות מ"ו דגרס כן להדיא:

(דף כ"ז ע"ב) גמ' פרט לכסות לילה. עיין ברכות (י"ג ע"א) רש"י ד"ה ויאמר וברש"י דהכא וצ"ע:

(דף ל"א ע"ב) גמ' מי שאכל שום. ברכות (נ"א ע"א):

(דף ל"ד ע"א) רש"י ד"ה עבד סדר זרעים. ירושלמי פ"ט דשביעית:

(ד' ל"ה ע"ב) גמ' הואיל וראוי לגמע בו מים. לקמן (נ"ט ע"א):

(דף מ"ב ע"א) תוס' ד"ה נותן. משמע שהצוננים מרובין. עיין סנהדרין (דף פ' ע"ב) ותבין:

(דף נ"א ע"ב) תוס' ד"ה חמרא. בירושלמי פ"ח דכלאים עיי"ש:

(דף נ"ב ע"א) גמ' קשרה בעליה. פרה פ"ב מ"ג. ועיין תוס' פסחים (ס"ו ע"ב) וצ"ע:

(דף נ"ה ע"ב) תוס' לד"ה מעבירם בירושלמי. סוטה פ"א:

(דף נ"ו ע"ב) גמ' נוח לו שיהי' שמש. עיין ב"ב (ק"י ע"א):

(דף ס"ו ע"ב) רש"י ד"ה גושפנקי לאו דוקא שיתין. עיין תוס' מ"ק (כ"ח ע"א) ב"ק (צ"ב ע"ב) ב"מ (ק"ז ע"ב) ורש"י לקמן (צ' ע"ב) וסנהדרין (ז' ע"א) ד"ה שיתין:

(דף ע"ז ע"ב) גמ' שטותא. עיין כתובות (ט"ז ע"א):

(דף פ"א ע"ב) גמ' אר"י הלכה כסתם משנה עיין ר"ש פ"ז דכלאים מ"ב וצ"ע:

(דף צ"ב ע"ב) גמ' חברא. עיין עוד פסחים (ל"ז ע"ב) יבמות (ק"ח ע"ב) ב"ק (מ' ע"ב ומ"ח ע"ב) ב"מ (פ"ב ע"ב) חולין (ט"ז ע"א) כריתות (כ"ד ע"ב):

(דף ק"ה ע"ב) גמ' [אטו] ערבונא שקלי כצ"ל:

(דף קי"ח ע"ב) גמ' ולא ממחלקי צדקה. עיין מדרש משלי. פ' י' טעם בזה דלא כפרש"י:

(דף קי"ט ע"ב) גמ' רבינא אמר מחרימין אותה. עיין כ"מ פ"ב מת"ת שינוי גירסאות בזה:

(דף ק"ך ע"ב) תוס' ד"ה מנער ובירושלמי. כירה הלכה ז':

(דף קכ"ז ע"א) גמ' אלו דברים שאדם וכו'. עיין ברכות (י"א ע"ב) תוס' ד"ה שכבר וצ"ע:

עירובין (דף י"ח ע"א) גמ' ביראות דעלמא. עיין נדה (ח' ע"א) ומש"ש:

(דף י"ט ע"א) רש"י ד"ה ולא. שהוא יהודי [תרגום ולבקר בהיכלו ולבשקר בהיכלו] כן אי' ברש"י בעין יעקב. וכן בפסוק אלקים יחקור זאת (תהלים מ"ד) מתרגם אלהא יבשקר דא:

(דף כ"א ע"ב) גמ' המלעיג על דברי חכמים עיין גיטין (נ"ז ע"א) וברש"י שם: