זכר ישעיהו חלק ב קסט

(פ"ז מ"א) בר"ש משום דגלי רחמנא בשוגג דתרומה דמשלם קרן וכו' כצ"ל:

(שם) שם דמיתה בידי שמים אינה פוטרת כצ"ל:

(שם) שם (שלא שייך) בו קלב"מ. צ"ל ששייך בו קלב"מ:

(שם) שם ואמאי פטור [בהקדש[ לרנב"ה כצ"ל:

(פ"ח מ"א) בר"ש מה בין סבור שהוא (ישראל ונמצא כהן) צ"ל איפכא:

(שם מ"ב) בר"ש או נטמאת (הטהורה) צ"ל התרומה:

(שם מ"ג) בר"ש שליקט לאכילת [ערב] שבת וכו' ובפ"ב דמעשרות וכו' כצ"ל:

(פ"ט מ"א) בר"ש והיינו טעמא [דמותר לאבד] משום דעיקר כצ"ל:

(שם מ"ד) בר"ש משא"כ בתרומה דאין ענינה וכו' שפירשנו במקומה. והתוס' בפסחים לא כוונו יפה כצ"ל. ואולי תיבות והתוס' בפסחים לא כוונו יפה הוא הוספת המעתיק כי הר"ש היה קודם שנתחברו התוס':

(פ"י מ"א) בר"ש משמע כשהוא שלם אין נכנס וכו' ולא כשהוא מחותך שנותן וכו' כצ"ל:

(שם) שם בירושלמי בבצל אבל בקפלוט כצ"ל:

(שם) שם בד"א ביבש אבל בלח וכו' עיין בירושלמי הלשון משובש קצת:

(שם מ"ח) בר"ש וכענין זה פי' ר"נ וכו' עד בשביעית פ"ט. יתכן שיומחק מזה ונכתב בשורה דלעיל קודם ודבר תימא:

(שם) שם עור חמור ששלקו. ע"ש ברש"י דחולין וצ"ע:

(פי"א מ"א) בר"ש יין למורייס (דברי ר' מאיר) צ"ל רבי מתיר:

(שם מ"ז) בר"מ אילו (נשברה) צ"ל נשפכה ועיין ר"ש. (שם מ"ז) בר"ש ולא חייש במה (שמתייבש כוס של שמן הולך) וכלה. במה שנשתייר בחבית של שמן שהולך וכלה:

מעשרות (פ"א מ"א) בר"ש לפי שאינה (פשוטה באחרינא) זהו משולל הבנה ואולי צ"ל נתפשטה כאחריני ר"ל שלא נתפשט מעשר ירק לפיכך סמכוהו אקרא כדי שיהיו נזהרין בו:

(שם) שם כל שאין תחלתו אוכל [אבל] סופו אוכל כצ"ל. (שם מ"ב) בר"ש כדאמר מה אגוז וכו'. במדרש שה"ש פסוק אל גנת אגוז ירדתי:

(פ"ה סוף מ"ה) בר"מ והלכה כסתם משנה. מצאתי בדפוס קאנסטאנדינא הנוסחא והלכה כרשב"ג ואזלא תמיהת התוי"ט:

מעשר שני (פ"ב מ"א) בר"מ שאין מטריחין אותו [לאכול] דבר וכו' כצ"ל:

(פ"ג מי"א) בר"ש ור"ש לטעמי' דאמר קדשי בדק הבית וכו' ח"ק (דאמר יפדה לטמא] לא עביד וכו' כצ"ל:

(שם מי"ב) בר"ש אלא (שלא גפן) צ"ל אלא כשגפן:

(פ"ד מ"ח) בר"מ עד שיאכל (שנים) ואמרו:

צ"ל עוד אחד:

(שם) בר"ש (ועירב הפירות יחד) נמחק:

(פ"ה מ"ג) בר"ש (ואין צריכין להוסיף חומש) נמחק:

(שם מ"ו) בר"ש (וקדשים) ביעור צ"ל וקחשיב ביעור:

(שם סוף מ"ט) בר"ש ליתשיל) לה דוכתא. שם אי' ליקני וצ"ע:

חלה (פ"א מ"ז) בר"ש מחיב (ר"י לר"ל) נ"ל איפכא:

(שם) שם אם ימצא קונים [ונקנו כלם בפעם אחת] כצ"ל ועיין ברע"ב פי' אחר בזה:

(פ"ב מ"ב) בר"ש (א"נ דלעת כאילן חשיב) צריך תקון ויש להגיה א"נ הדלעת כזרע חשיב ולא מהני לו האילן ופשטינן מאחר שהוא כנקוב אצל אילן כנקוב אצל זרעים והיינו רק כשנטע בכה"ג:

(שם) שם גרסינן בפ"ג עיסה וכו'. מאמר זה צריך תקון:

(שם מ"ד) בר"ש (או) נשכו. צ"ל ואז נשכו:

(פ"ד מ"ג) בר"ש ודוקא (חולין) ותרומה. צ"ל א רז:

(שם סוף מ"ז) בר"מ והנהיג העם (זמן) צ"ל עצמן:

(שם מ"ו) בר"ש מן דמאי אמר (לו) כן א"ש אחוי וכו'. בירושלמי אי' אמר לא כן וכו':

(שם מי"א) בר"ש ויביאו (הביכורים) אינו מובן. והגר"א בס' שנות אלי' לא גרס לזה:

ערלה (פ"א מ"ב) בר"ש אמרינן בירושלמי הנוטע בעציץ וכו'. כאן הלשון משובש מאד ועיי' חלה פ"ב ומש"ש:

(שם מ"ה) בר"ש מיפשט פשיטי (לי' לר' יוחנן). צ"ל להו לרבנן:

(פ"ב מ"ג) בר"ש ואח"כ נפלה (השני'). צ"ל בשניה:

ביכורים (פ"א מ"ב) בר"ש א"ר אמי אתיא דר"י כר"א וכו' עד סוף המשנה נמחק מזה ונכתב לעיל סוף משנה א':

(שם מ"ו) במשנה יבש המעיין וכו' עיין גירסת הראב"ד פ"ב מה' טומאת אוכלין הלכה ד' ועיי' ב"מ (דף פ"ג) כגירסת הראב"ד:

(פ"ב מ"ו) בר"ש (וקשיא וכי אין שביעית לירק) נמחק:

(פ"ד) אנדרוגינוס וכו' ראיתי בדפוס קאנשטאנדינא שנדפס קודם זה הפרק תיבות אלו זה הפרק לקוח הוא מן התוספתא ועיי' ר"ש כלאים פ"ח מ"ה שמביא האנדרוגינוס בשם תוספתא דביכורים וכן נראה מכל מפרשי המשנה דלא גרסי לפרק זה ואף אם יתחבר לפרקי הש"ס בלי ספק אין כאן מקומו רק קודם הפרק כיצד דהוא בסיגנון א' עם המשניות שבפרק התרומה וכן הוא מסודר בהתוספתא ע"ש. ועיין בה"ג ה' יבמות פירוש שמעתתא זו ומהתימא מהמנ"ע ומהגאון מהרי"ב שלא הביאו: