זכר ישעיהו חלק ב קסה

עמון ומואב מעשרין מעשר שני בשביעית. הלכה למשה מסיני. עכ"ל הזהב. ועתה נרחיב הדיבור אאנין הלכה למשה מסיני ונחלק הקונטרס הלז לשני חלקים וכל חלק וחלק למאמרים. בחלק הראשון נבאר כל אלו ההלכות שחשב הרמב"ם ז"ל ואם יש בין הקדמונים החולקים על קצתם וסוברים שאינם הל"מ. ובחלק השני נדבר אם יש עוד איזה הלכות שנאמרו למשה מסיני. ומגדר זה החלק ומסימניו בש"ס. ועוד איזה פלפולים בין דברי הפוסקים ואיזה השגות עליהם וממה ששכח הרמב"ם ז"ל לחשוב. ועתה שמענה ואנכי אדברה בעזרת שוכן מעונה אדבר נכונה. דברי הצעיר בחכמה ובשנים:

ישעיה בן אמצי"ה מבני שפטי' בן אביטל חלק ראשון מאמר ראשון לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני גרסינן (במנחות דף פ"ח) חצי לוג מה הי' משמשת וכו' וחצי לוג שמן לתודה. ואמרינן בגמרא תניא ר' עקיבא אומר מה תלמוד לומר בשמן בשמן שתי פעמים אלו לא נאמר אלא בשמן אחד הייתי אומר הרי הוא ככל המנחות ללוג עכשיו שכתב בשמן בשמן הוי רבוי אחר רבוי וכו'. עד יכול יהא חצי לוג זה מתחלק לשלשה חלקים לחלות ורקיקה ורבוכה כשהוא אימר בשמן ברבוכה שאין ת"ל ריבה שמן לרבוכה הא כיצד וכו' אמר לי' ראב"ע עקיבא אם אתה מרבה כל היום כולה בשמן בשמן איני שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית שמן לנזיר ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני עכ"ל הש"ס במנחות. ואלו בנדה (דף ע"ב) אמרינן חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר וי"א יום שבין נדה לנדה הל"מ (ועיין ברש"י שם ד"ה בשמן שכתב ותניא אלו נאמר בשמן שצ"ל אלו לא נאמר בשמו כלל הייתי אומר כל צ"ל הרי הוא ככל המנחות. ותמי' שלא הגיהו כן הגאון מהרי"ב ומהר"א). וראיתי שגם לפני בעל עין משפט הי' הגירסא כן שכאן ציין לפ"ה מה' נזירות ובמנחות ציין לפ"ט מה' מעה"ק. וגם מכס"מ משמע שהיה לפניו כך. ולפי גירסא זו קשה הא רביעית יין כבר נכלל במאי דאמרינן בסוכה שיעורין הל"מ ועיי"ש (דף ו') ומאי האי דפרטי כאן מכל השיעורין. ובשלמא על חצי לוג שמן לתודה או אי הוה גרסינן רביעית שמן לנזיר לא קשה הא נכלל בשאר שיעורין דאמרינן (ביומא דף פ') דדוקא שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני ע"ש ברש"י שפירש על איזה שיעור יחייב ועיי' מ"ש לקמן במאמר ג'. אבל על רביעית יין קשה. ולכן נראה לגרוס גם בנדה רביעית שמן ותמיה שלא הגיהו בזה שום אחד ממגיהי הש"ס. והנה אחר שהעלינו זאת תדע לתקן גם בדברי רבינו שכתב לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר שבשניהם נפל הטעות. ועיין מה שאכתוב בח"ב מאמר א' מס' אבקת רוכל ספר שלישי חלק א' ששכח דברי עצמו ודברי הש"ס ועוד כמה טעותים:

וראיתי ברש"י נזיר (דף ל"ח) ד"ה חמשה וז"ל ואית דגרסי רביעית שמן של חלות תודה כדאמרינן בפ' שתי מדות (דף פ"ט) מביא חצי לוג שמן וחוציהו מחצה לחלות ורקיקין ומחצה לרבוכה והאיך מחצה דרבוכה אית בה כדי רביעית וטעות הוא ואינו כן דבהדיא אמרינן שם א"ל ר' אליעזר ב"ע אפי' אתה מרבה כל היום בשמן לא הייתי שומע לך אלא רביעית שמן לג' מינין שבתודה חלת מצה ורקיקה ורבוכה ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הל"מ עכ"ל רש"י והנה דברי רש"י לית נגר ובר נגר דיפרקיני'. חדא במה שכתב ורביעית שמן לג' מינין שבתודה הא התם אי' בפירוש חצי לוג שמן לתודה. וליכא למימר שכך הגירסא לפני רש"י ז"ל דהא כתב בנדה ח"ל איני שומע לך ללמוד דבר זה מן המקרא אלא הל"מ הוא הרי בהדיא שראב"ע לא פליג אר"ע בגוף הדין. ועוד דבהדיא כתב בפסחים (דף ל ח) כמו דאי' לפנינו בש"ס. ומחמת קושיא זו גמרתי אומר לגרום חצי לוג במקום רביעית לוג. ואח"כ ראיתי בס' אורח מישור שגם הוא הגיה כן וחדאי נפשאי וראיתי במס' מיר שנדפסה בשנת, רפ"ב שגם שם נדפס בטעות לכן אמרתי דקסורא מחסרא בדברי רש"י והכי קתני רביעית שמן לנזיר וחצי לוג שמן לתודה וכו' והמעתיקים טעו בין שמן ראשון לשמן שני וראי' לזה דלמה לא הביא רש"י גם רביעית שמן לנזיר דהוי לי' להביאו יותר מי"א יום שבין נדה לנדה דהא איירי מיני' בסמוך:

והנה אחר שנגרוס כן צריכין אנו לפרש דברי רש"י במה שכתב ואינו כן דמשם משמע שאותו חצי לוג מחלקינן לשלש חלקים שוים וא"כ נשאר ארבוכה רק ששית הלוג וזה פליאה חדא שהעליתי לעיל מרש"י בעצמו שראב"ע לא פליג אר"ע רק במה שהוא למד ממקרא וראב"ע קאמר שהוא הל"מ וגם מדברי הגמרא משמע כן ויותר פליאה שכתב במנחות הל"מ הוא דחצי לחלות וחצי לרבוכה ולאו מקרא אתי הרי שכתב כן בפירוש וגם בפסחים (ל"ח שם) כתב כן זהו פליאה נשגבה ועל דא אמרתי אנת שלמה מלכא אן חכמתך אן סכלנותך לא דייך שדבריך סותרין את דברי הגמרא אלא שדבריך סותרין זה את זה ומאן דמתרץ לי מאמר זה מובלינא מאני' בתרי' לבי מסותא והאמת לא אכחד כי מסופק אני בכלל על רש"י דנזיר אם לא חלו בהם ידים מתלמידים טועים ובפרט על מאמר זה יען שרש"י ז"ל הי' כותב בתכלית הצחות והנאות וזה המאמר איני מלשונו כלל הן בכפל הלשון והן בשנוי הדקדוק:

ועוד שהתוס' כתבו כהיש אומרים שהביא רש"י ולכל הפחות היה להם להזכיר דברי רש"י:

מאמר שני גוד ולבוד ודופן עקומה הלכה למשה מסיני גרסינן בסוכה (דף ק הניחא לר' יהודה אלא לר"מ מאי איכא למימר פירוש בשלמא לר"י דאמר אמת כלים באמה בת חמשה טפחים ותו ליכא למילף מכפורת שפיר צריך להלכתא אלא לר"מ ל"ל הילכתא הא יליף מכפורת ומשני כי אתי הילכתא לגוד ולבוד ודופן עקומה ע"כ והנה קשה על רבינו בממה נפשך אי פסקינן כר"י למה חשב גוד ולבוד ודופן עקומה בפ"ע הא כבר נכלל במחיצין ואי ס"ל כר"מ למה חשב הא אמרי' לדידי' דלא אתאי הלכתא רק לגוד ולבוד ודופן עקומה וראיתי שפסק רבינו בפי"ז מ"י דכלים כר"מ וכן פסק בחבורו וקשה למה חשב מחיצין בפ"ע והנה אמרי' בעירובין (דף ט"ז ע"ב) לענין פרוץ מרובה על העומד מר סבר הכי אגמרי' רחמנא למשה וכו' וע"ש ברש"י. ולדברי הרמב"ם קשה הא פסק כר"מ ואתאי הילכתא רק לנוד ולבוד ודופן עקומה וא"כ מאי קאמר כאן הכי אגמרי' רחמנא וכו' וע"כ צריכין אנו לומר דמאי דקאמר הש"ס כי אתאי הלכתא לגוד וכו' לאו דוקא נקיט רק כונתו דיש עוד הלכות מחיצין לבר ההלכה על שיעור גובה ולפ"ז קשה שוב על רבינו למה פרט גוד ולבוד א עקומה וי"ל בדוחק דמש"ה חשב אלו יען שהם נאמרו בודאי למשה מסיני ומ"מ חשב גם הל' מחיצין כי אולי ימצא עוד איזה דברים בענין מחיצין נדע שמסיני נאמרו:

וגוד הוא על שני אופנים גוד אסיק מחיצתא וגוד אחית מחיצתא גוד אסיק מחיצתא הוא כגון שיש תל גבוה עשרה טפחים ורחב ד' על גבו רה"י אף דלית דפנות מסביב מ"מ אמרינן כאלו הצלעות למטה הם דפנות למעלה וגוד אחית מחיצתא הוא כגון גשר המפולש היינו שאין לה רק שני מחיצות מותר לטלטל תחתיו לר"י בעירובין (דף ציה) דאמר