זקן אהרן (קורץ) צט

אחר, והוא עפי"מ שפירש"י בפ' וישלח בפסוק וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וז"ל מתוך שבלבל משכבו של יעקב מעלה עליו הכתוב כאלו שכבה, וא"כ נגד זה שמעלה עליו הכתוב כאלו הצילהו מידם נגד זה מעלה עליו הכתוב כאלו שכבה, ולכך ראובן הי' מוחל לשניהם שלא יכתבו עליו ויצילהו מידם ולא יכתבו עליו וישכב רק הכל כמו שהוא ממש, וע"כ אמר אלו ראובן הוי ידע שיכתב התורה עליו ויצילהו מידם על כתיפו הי' מוליכו שלא ישאר מקום לכתוב עליו יותר ממה שעשה ע"י מעלה עליו הכתוב בכדי שגם לא יכתבו עליו וישכב ע"י שמעלה עליו הכתוב והבן: במדרש הילד איננו אנא אני בא כמעשה בלהה המדרש תמוה וכבר מילתו אמירה בין המפרשים עוד נפלאתי בפירש"י אנה אברח מצערו של אבא, וקשה אדרבא אם יש לו צער לאבא א"צ לברוח רק להיות אתו ולנחמו ועוד למה צריך הוא יותר לברוח מכל האחין, ובפשטות י"ל כיון שהוא הגדול יתלה בו החסרון דמסתמא היו שומעין בקולו, או י"ל עפי"מ דאיתא בפנים יפות אלה תולדות יעקב יוסף הזכירו כאן בראשונה לפי שנטל יעקב הבכורה מראובן ונתנה ליוסף ע"כ, ולפי"ז י"ל דראובן הי' חושש שיחשוד אותו אביו שהרג ליוסף שתחזור הבכורה לידו, אך יש לדחות דבלא"ה יעקב לא חשד לבניו שהרגוהו. רק הי' אומר טרף טורף יוסף. וע"כ נלפענ"ד דהנה בפירש"י בד"ה אבל שאולה מביא דיעקב הי' לו סימן אם לא ימית אחד מבניו בחייו מובטח שאינו רואה פני גיהנם ע"כ, ולכאורה הדבר תמוה מאוד דלמה ניתן סימן זה ליעקב, דלא מצינו בשום צדיק ליתן לו סימן כזה גם בעיקר הסימן יש להקשות הלא אמרינן בגמ' מי שעסק בתורה ובגמ"ח וקובר את בניו מוחלין לו כל עונותיו, וא"כ אדרבא אם ימית אחד מבניו צריך להיות לו מחילת עונות עוד יש להקשות על יעקב שלא רצה להתנחם הא אסור להתאבל יותר מדאי ולמה יתרעם ולא מקבל באהבה - אמנם נלפענ"ד דיעקב אבינו הי' תמיד נבוך על שהעריכו לו מן השמים לינשא שתי אחיות וידור טעם באיסור כל ימיו ולהוליד י"ב שבטים בדרך איסור וע"כ להפיס דעתו שלא יחשוש בזה ושיהי' בטח די"ב שבטים זרע קודש המה ולא יהרהר כלל עליהם נתנו לו הסימן שלא ימית שום אחד מבניו בחייו, ואפשר דניתן לו הסימן לאחר שרימה לבן אותו עם לאה והוא הי' חפץ ברחל וירא ליקח אותה נותנו לו הסימן ולקח תיכף את רחל, ומעתה י"ל דאחר שראה טרוף טורף יוסף ונתקלקל הסימן הי' ירא דשמא באמת יוסף מת שנולד באיסור ולא בשביל מחילת עונות וא"כ יצטרך לירד אבל שאולה ולכך לא הי' יכול להתנחם, אך קשה על זה הלא אדרבה כיון שניתן לו הסימן שלא ימית אחד מבניו בחייו הי' צריך להאמין דודאי יוסף לא מת דלא ניתן הסימן מן השמים לשיקרא ומסתמא יוסף ודאי חי. אמנם נלפענ"ד עפי"מ דאיתא בס' באמ"ח ובס' דרך פיקודיך דרק ממתן תורה בהר סיני הוא דאמרינן דיצאו מכלל ב"נ כולם עד דורי דורות אבל האבות שיצאו מכלל ב"נ לא אמרינן דגם בניהם יצאו מכלל ב"נ, רק אם בניהם נתגדלו וקיבלו עליהם ג"כ לילך בעקבי אבותיהם אז יצאו המה מכלל ב"נ אבל אם לא קבלו עליהם דת ישראל עדיין הם ב"נ ע"כ, ומעתה נ"ל אע"ג דניתן לו הסימן מן השמים הוא דוקא באם יעקב לא יתקלקל ויחזיק את התורה כראוי אז דין ישראל יש לו וגם רחל ולאה גרורים אחר יעקב ויש להם דין גר שנתגייר ולא הוי אחיות, אבל כאשר ראה יעקב שמת יוסף הי' חושש שמא אינו מתנהג כראוי וחזר יעקב להיות לו דין ב"נ ושוב גם רחל ולאה חזר להיות להם דין ב"נ כבתחלה ויש להם דין אחיות, ואין לתמוה איך נעשה מישראל ב"נ דכיון דחזינן דישראל יש לו בן הוי הוא ישראל ובנו ב"נ משום דבנו אינו הולך בדרך אביו, כמ"כ הוא הדבר לגבי עצמו בעוד שהולך בדרך התורה יש לו דין ישראל וכשיתהפך לילך בדרך ב"נ יש לו דין ב"נ והבן. ומעתה יתורץ מדרש הנ"ל דראובן שבלבל יצועי אביו הי' לו התנצלות דאע"ג דיעקב יש לו דין ישראל מכ"מ בניו לא מיקרי ישראל מעת הולדם רק אחר שנתגדלו וקבלו על עצמם דרך היהדות בכלל, וא"כ גם בי"ב השבטים שייך הסברא דגר שנתגייר כקטן שנולד והוי כמו שלא היו בניו של יעקב וא"כ ראובן לא עבר כלל באיסור אשת אב, ואע"ג דבלא"ה יש כאן איסור אשת איש אפי' אם אינו בנו, ע"ז