זקן אהרן (קורץ) צו

לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד כו' ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו וגומר. בזה רבו הדקדוקים א' אמר ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו הך הוספת השנאה הרי הוא על חנם דעדיין לא סיפר להם החלום, ב' הקשו בבעתו"ס אחר שסיפר להם החלום הראשון כתב חלומותיו לשון רבים והלא רק חלום אחד סיפר להם, ג' יש לדקדק דלמה החלום הראשין לא סיפר רק לאחיו בלבד והחלום השני סיפר מקודם לאחיו ואח"כ סיפר עוד פעם השני לאביו ולאחיו שניהם יחד, ואם הי' רוצה לספר לאביו החלום הב' הי' יכול לספר לו שלא ישמעו אחיו דכבר שמעו ממנו את החלום, ד' יש לדקדק כיון דיוסף ראה בסיפור החלום שהוסיפו לשנוא אותו מה לו לצרה הזאת לספר להם עוד החלום השני ולהמשיך על עצמו שנאת אחים בכפלים - ולתרץ כל הדקדוקים האלה נקדים לזה דבר יקר מה שראיתי בס' נח"ק בפסוק ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם שמביא דעת הרמב"ן פרק זה בורר דרב מופלא שנחלק עם בית דינו הלכה כהרב כדאיתא בפ"ק דיבמות דב"ש היו מחדדי ולכך אע"ג דב"ה הוי רובא עבדי ב"ש כסברתם דמחדדי, וכי אזלינן בתר רובא היינו בדשווים זה דעת הגאון, והרמב"ן מביאו וחולק עליו דלא נאמר ביחיד נגד הרבים ובפ"ק דיבמות אצל ב"ש לא הוי יחיד אלא דב"ה היו רבים טפי ובכה"ג אהני מחדדי אבל לגבי יחיד לא מהני, ועפי"ז כתב בנח"ק דיוסף ואחיו פליגי בכמה דינין ויעקב אבינו הי' מחבב דעת יוסף יותר מכולם והיינו דמחדדין שמעתתי' ולכן חרה להם כיון דהי' יחיד לגבייהו וביחיד לא מהני מחדד כדעת הרמב"ן הנ"ל, וזהו שאמר הכתוב ויראו אחיו כי אותו אע"פ דיחיד הוא אהב אביהם מכל אחיו שהי' רבים וישנאו אותו, ומסיים עוד בנח"ק וז"ל אך לא כוונו יפה דודאי גם יעקב אבינו הי' סבר כסברת יוסף והוי לי' תרי ובכה"ג ליכא רובא נגד מחדדי עכ"ל. ובזה יש לפרש הכתובים וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו והיינו שישראל אהב את יוסף בכל הלכותיו אע"ג שהי' יחיד מכל בניו שהי' רבים, והטעם כי בן זקונים הוא לו שהי' מחדד וכמו שמפרש בתרגום בר חכים הוא לי' והבן: ועתה נבא לתרץ את כל הדקדוקים הנ"ל דהנה בענין החלומות של יוסף הצדיק יש להבין הפתרון בדרכינו הנ"ל לא כמו שפתרו לו אחיו על המלוכה ועל הממשלה ובשביל זה גרם לו השנאה ביותר, דאלו הי' בדעת יוסף לפתור אותם על הממלכה באמת לא הי' סיפר אותם כי באמת יוסף הצדיק לא הי' חפץ באלה ולא עלתה כלל מחשבת יוסף כמו שדימו אחיו, רק כיון דיוסף הי' תמיד במחלוקת עם השבטים בדיני התורה והמצות בעבור שהי' מחולקים ביסוד ההלכה אם יצאו מכלל ב"נ או לא. וידוע התלמיד נקרא שדה וכשראה בחלומו מאלמים אלומים היינו ההלכות בתוך השדה היינו בשדה התלמיד וקמה אלומתי וגם נצבה היינו שהלכה כמותי תסובנה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי היינו שאתם היו מודים לדברי, ולזה אמר ויחלום יוסף חלום היינו שאמר שחלם לו חלום כפתרונו כנ"ל שהצדק אתו ושהם היו מודים לדבריו שהלכה כמותו ולכך ויוסיפו עוד שנוא אותו. ובזה יתורץ קושיא הג' דחלום הראשון לא סיפר רק לאחיו בלבד שהי' סבר שיקבלו ממנו ויפסקו כמותו כי גם מן השמים הראו לו והסכימו דהלכה כדבריו, אבל אחר שראה שלא חזרו מדבריהם ואינם מודים לו רק אדרבה מוסיפין לשנאתו ע"כ סיפר להם החלום השני שהחלום הי' מורה שגם אביו השתחוה לו והיינו שגם אביו הודה לו, וע"כ דצ"ל אחד משני הדרכים או דאביו סובר דגם ביחיד מהני מחדד כדעת הגאון שמביא הרמב"ן או שגם יעקב בעצמו סובר כיוסף ושוב ל"ה יחיד רק שנים וע"כ גם הרמב"ן מודה דמהני מחדד לגבי רבים: מש"ה שרצה יוסף להורות להם שגם אביהם מודה לו בהלכותיו מש"ה סיפר גם את החלום השני בפניהם דאז ודאי לא יפתרו את החלום על הממשלה שרוצה למשול בהם ולכך חלם לו מחשבת היום, דהא וודאי לא יחשוב ביום שירצה להיות מלך על אביו וע"כ ודאי יודו כולם דהחלום הוא רק להורות דהלכה כמותו. ובאמת כי על חלום השני אפשר דבשביל זה לא נאמר בזה מה אמרו לו כי אפשר רצו להודות לו, אבל יוסף ליותר תוקף ועוז סיפר תיכף את החלום השני גם פעם השני אל אביו ואל אחיו דהי' סבר דיעקב ודאי יפתור את החלום על ענין הלכה