זקן אהרן (קורץ) צד

הי' לשבטים ראי' נכונה לדבריהם דלשיטת תוס' דלא יצאו מכלל ב"נ ולסברת הרמב"ן דרק בא"י קיימו האבות את התורה ולא בחו"ל א"כ י"ל דלכך עתה רחל בדרך קודם שבא יעקב לא"י והגם שהוא סייעתא ליוסף אבל יגרע עי"ז מעלת יוסף דהא מעלת יוסף הי' יותר שבא מרחל שהיתה עקרת הבית, והרי אדרבה מזה מוכח דקידושי לאה הי' בהיתר וקידושי רחל באיסור מדמתה רחל בדרך כנ"ל אך י"כ דכ"ז נדחה מבלהה וזלפה שהיו ג"כ אחיות ומכ"מ חיו שניהם גם בא"י, ולפי"ז י"ל דהשבטים אמרו ליוסף תמה על עצמך לשיטתך ע"כ צריך אתה להודות דלכך מתה רחל בדרך משום דלא מהני גירות וקידושי רחל באיסור הי' ויוסף הי' מדחה אותם מבלהה וזלפה ע"כ יש ראי' דלא מתה רחל בשביל איסור שתי אחיות רק שתהי' מבקשת רחמים על בני' כמו שפירש"י בפ' ויחי והבן - וזה שאמר הכתוב אלה תולדות יעקב יוסף דהוא זרע כשר דדבר עמהם בהיתר כדברינו הנ"ל דא"ל כמו שהאחים אומרים, ע"ז אמר והוא נער את בני בלהה וזלפה נשי אביו והיו ג"כ אחיות וחיו בא"י, ואפשר דמהאי טעמא אהב יוסף את בני בלהה וזלפה דעל ידיהם היו יכול לנצח את בני לאה אחיו והבן: ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל בניו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום פירש"י מתוך גנותם למדנו שבחם שלא דברו אחת בפה ואחת בלב ע"כ ולכאורה תמוה, שיבח את השבטים שלא הי' להם חנופת שקר בתמו' עוד יש לדקדק דפירש"י בד"ה את דיבתם רעה שמזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים, וקשה על השבטים דלשיטתם דיצאו מכלל ב"נ ואכלו מפרכסת ולכך מהני הגירות וא"כ גם בלהה וזלפה שהי' אחיות נמי מסתמא יעקב גייר אותן, וא"כ מעולם לא הי' עליהם שם עבדים והם ישראלים גמורים כמוהם ואיך קראו אותן בשם עבדים והוא תמוה גדולה: אמנם עפי"מ שכתוב בס' באר מים חיים ובס' דרך פקודיך דאע"ג דהאבות יצאו מכלל ב"נ מכ"מ לא אמרינן בשביל זה כל הדורות מבניהם ובני בניהם ג"כ יצאו מכלל ב"נ רק מי שקיבל על עצמו דת היהודית ומקבל ע"ע לילך בדרכי אבותיו נקרא ישראל אבל בנו שאינו הולך בדרכי אבותיו אז אביו הוי בכלל ישראל ובנו יש לו דין ב"נ רק לאחר שקבלו ישראל את התורה בה"ס מאז הוא דאמרינן דיצאו מכלל ב"נ כל הדורות אפי' אם אינן הולכין בדרכי אבותיו שנתקדשו במעמד ה"ס וגם בטבילה והזיי' אז הוא דאמרינן אע"פ שחטא ישראל והבן - ובזה אמרתי להבין למ"ד דתאומות נולדו עם השבטים וכל אחד לקח אחותו וקשה לדידהו דאכלו במפרכסת משום דבישראל בשחיטה תליא מילתא וא"כ תיקשו איך נשאו אחיותיהם, ובהנ"ל מיושב שפיר כיון דלא מעת לידתם נקראו ישראל רק לאחר שקיבלו על עצמם דת יהודית כשנתגדלו אבל בקטנן עדיין דין ב"נ יש להם וא"כ גם דינם של השבטים נמי נקראו גרים ולא הוי אחיות כלל ושפיר נושאין אחותם והבן, ומעתה גם בלהה וזלפה שהי' להם דין שפחות רק מאחר שמקבלין על עצמן דת יהודית המה כישראל אבל בניהם עדיין עכו"ם וא"כ במילא יש להם דין עבדים. רק לאחר שקבלו בניהם על עצמן לילך בדת יהודית המה נמי כישראלים אבל בקטנן אם לא היו רוצים לקבל עליהם דת ישראל הי' להם דין עבדים ליעקב, ולכך שפיר בני לאה היו קורין להם בשם עבדים על שם הקודם והבן: אמנם יוסף בענותנותו הי' לו שיטה אחרת והי' סבר דיעקב לרוב קדושתו והי' מעמיד י"ב שבטי קידש בקדושה וטהרה יתירה עד שהוליד גם את בניו תיכף בקדושת ישראל וחס מלהזכיר לקרא לזרע יעקב בשם עבדים, אך כ"ז בני יעקב אבינו בלבדו הוא דנולדו בקדושתם אבל מן השבטים ואילך עד שעת מתן תורה אין הבנים הולכין אחר האב להיות כישראל רק אחר שקבלו עליהם בניהם אח"כ דת היהודית אז הוא דנעשו ישראלים - ומעתה נמי י"ל דליוסף לשיטתו דרק יעקב לרוב קדושתו הוליד הבנים בקדושה יתירה ונקראו ישראלים משעת לידתן, שפיר הי' סבר דרק לחומרא יש להם דין ישראל ולא לקולא וגם דעת הסוברים כן מובא בפרד"ר שם. אבל השבטים היו סוברים דלא מכח קדושת יעקב יש להם דין ישראל דבלידה הי' להם דין ב"נ רק מאחר שקיבלו עליהם דת יהודית יש להם דין ישראל אפי' לקולא ככל גרים דעלמא.