זקן אהרן (קורץ) צג

דמפרכסת לישראל מותר דבשחיטה תליא מילתא ואסור לב"נ, א"כ מיושב שפיר דהם אכלו מפרכסת דסברו דיצאו מכלל ב"נ ויוסף סבר דלא יצאו מכלל ב"נ ואסורין במפרכסת ע"כ. ובזה פירשתי לנכון סמיכת הכתובים וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען לכך התחיל שם המחלוקת של יוסף עם השבטים. דבעוד שהיו יוסף עם השבטים בחו"ל לא הי' לו במה להשגיח על מעשיהם כי גם האבות בעצמם רק בא"י קיימו את התורה, אבל כשבאו לא"י דשם קיימו האבות את התורה ע"כ השגיח יוסף שמה אם מתנהגים השבטים בדרכי התורה כמו האבות, ובאמת דהשבטים דקדקו במעשיהם לקיים עפ"י התורה רק לשיטתם שסברו דיצאו מכלל ב"נ אבל יוסף חלק עליהם בזה דקודם נתינת התורה בכלל ב"נ המה, וזה שאמר וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען היינו בא"י ולכך התחיל המעשה של אלה תולדות יעקב יוסף והיינו המחלוקת והשנאה שבין יוסף עם השבטים והבן: אפס הא תקשה לתירץ הראשון של הרמב"ן דרק בא"י קיימו האבות את התורה ולא בחו"ל דע"כ חילוק זה בין א"י וחו"ל יש לחלק רק על כה"ת שאין ב"נ מצווה עלי' רק שהאבות רוצים לקיים מעצמן קודם שניתנה אז שפיר י"ל דבא"י רצו לקיים את התורה ולא בחו"ל אבל בדבר שב"נ ג"כ מצוה ע"כ דגם בחו"ל מוכרחים לקיימן. וא"כ תיקשו למדס"ל דב"נ אסור בשתי אחיות כמובא בפרד"ר ובספרי יד המאיר ד' ט"ז, א"כ מה יענו על יעקב אבינו שעבר באיסור שתי אחיות ובשלמא לתירץ השני של הרמב"ן דהאבות יצאו מכלל ב"נ ומהני הגירות משום דכקטן שנולד דמי ול"ה אחיות שפיר, אבל לתירץ הראשון דלא יצאו מכלל ב"נ רק בא"י קיימו את התורה ולא בחו"ל א"כ ניחא רק למ"ד דב"נ מותר בשתי אחיות רק יעקב שהי' קיים כה"ת איך יעבור באיסור שתי אחיות ע"ז שייך לתרץ דרק בא"י קיימו את התורה ולא בחו"ל, אבל למדס"ל ב"נ אסור בשתי אחיות א"כ גם בחו"ל אסור והקושיא על יעקב אבינו כחומה נצבה. אולם המחוור שבכל התירוצים נ"ל מה שתירצתי שם בס' יד המאיר בדרך חדש עפי"מ דאיתא בריש ירושלמי קידושין דלב"נ גירושין בכתב אין להם אבל מהני פרישתן זה מזה כגירושין גמורים, והעליתי שם עוד בס' יד המאיר הנ"ל דהגירושין מתירין לב"נ גם משאר איסורי עריות הבאין ע"י קידושין ועיי"ש הדבר באריכות, א"כ הי' ליעקב אבינו עצה נכונה וקלה שלא יעבור לעולם באיסור שתי אחיות דכשבא על רחל הי' פורש א"ע מלאה פרישת גירושין, ורחל מתקדשת בביאתו עלי' וחזר ופירוש מרחל פרישת גירושין וקידש את לאה בביאתו, והי' בכל עת כחתן יוצא מחופתו פירש מאחת וקידש אחת, וכבר התווכח עמי בזה ידידי הרב הגאון כו' ר' דוד שפערבער האב"ד באונגרין ולבסוף הודה לי כי עצה נכונה היא, אך כל דברינו יש להם מקום אם נאמר כשיטת יוסף דלא יצאו מכלל ב"נ וב"נ נמי אסור בשתי אחיות וכמובן, אבל לתירץ הרמב"ן דיעקב גייר אותן א"כ תיקשו למ"ד שהבאתי דגם ב"נ אסור בשתי אחיות א"כ למאי דאמרינן במס' יבמות דגר אסור באחותו מדרבנן שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה, א"כ הכ"נ בשתי אחיות שנתגיירו נמי צריך להיות אסור מדרבנן משום שלא יאמרו וא"כ תיקשו איך עבר יעקב עכ"פ באיסור דרבנן על שתי אחיות, והאבות קיימו אפי' מצות דרבנן כדאמרינן קיים אברהם אפי' עירוב תבשילין והבן: ובזה יובן דישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ומתרגם באונקלוס בר חכים הוא לי' וקשה אם בר חכים לכ"ע חכים הוא ולא הוי צ"ל בר חכים הוא לי' דייקי, ובזה יובן שפיר עפ"י דברינו הנ"ל לשיטת יוסף שלא יצאו מכלל ב"נ הוא סייעתא ליעקב דלא עבר באיסור שתי אחיות כלל דהי' לו עצה נכונה כנ"ל, אבל לשיטת אחים נהי דמהני גירות ולא עבר באיסור דאוריי' מכ"מ איסור דרבנן עבר לעולם, ולכך שפיר אמר בר חכים הוא לי' דייקי לתרץ את יעקב דלא עבר באיסור שתי אחיות כלל והבן: וזהו שהביא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם היינו דלשיטת האחים דיצאו מכלל ב"נ א"כ צריכין לתרץ כמו שתירץ הרמב"ן משום דנתגיירו ולא הוי אחיות וכנ"ל, וצ"ל דיצאו מכלל ב"נ ויש להם דין ישראל א"כ שוב נשאר על יעקב עכ"פ איסור שתי אחיות מדרבנן שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה כו' והבן. ועתה נבא לפרש המשך הכתובים דלכאורה