זקן אהרן (קורץ) ט

הנ"ל הרי מצינו שגם הרמב"ם יגע ומצא כדי מדתו שכתב כה"ת שבע"פ בס' משנה תורה, וע"ז מתרץ הכתוב לעיני כל ישראל שהקב"ה רצה ליתן התורה שבע"פ מה שבראה לעיני כל ישראל עפ"י סברת וצד כל החולקים שבכל דור ודור שכולם אמת וכנ"ל ע"כ הוכרח הקב"ה ליתן שתי תורות א' בכתב וא' בע"פ וכנ"ל דאלו הי' ניתן רק כפי מה שעשה הרמב"ם לא הי' נפסק רק כחד צד ולא מה שנראה לעיני כל ישראל והבן: עוד י"ל עפי"מ דאיתא לפרש דברי המלאכים שאמרו תנה הודך על השמים ורצו לקבל התורה ואיך לא ידעו המלאכים טענת משה רבינו אליהם וכי למצרים ירדתם ולא שייך בהם נישואין וגירושין או חליצה וכדומה, ואיתא במפרשים להבין טענת המלאכים שרצו שיפסוק ההלכתא עפ"י שכל האלוקיי ולא עפ"י שכל אנושיי כמו דאיתא בגמ' תורה לא בשמים הוא אין משגיחין בבת קול וגם מצינו שרבה בר נחמני הכריע בפלוגתא שהי' לקוב"ה עם הפמליא של מעלה, וזה שאמר הכתוב בראשית ב' ראשית וקשה למה לא ניתנה התורה הכל בכתב כקושית הגמ' עירובין הנ"ל ע"ז אמר הכתוב שרצה הקב"ה ליתן ממשלת התורה כפי הפסק הנראה לעיני כל ישראל, ואלו הי' ניתן התורה שבע"פ ג"כ בכתב ע"כ הי' ההלכתא כפי שכל אלוקי שניתן משמים רק מאחר שניתנה בע"פ ונשכחו כמה הלכות ועי"ז נתרבו המחלוקת ולכך שפיר שייך לומר דהפסק הוא כפי שכל אנושיי וכך הי' באמת רצונו של הקב"ה מחמת כי אלו ואלו דברי אלקים חיים והבן: ובזה יובן שפיר דברי פירשי' שמפרש לעיני כל ישראל ששיבר משה רבינו את הלוחות וע"ז תקשה מה מעליותא דמשה רבינו בזה דלכאורה הוא גרעון, ובדרכינו יובן שפיר מאחר דלעיני כל ישראל הוא להראות דהרצון של הקב"ה הי' שיפסוק ההלכה מה שנראה לעיני כל ישראל והיינו עפ"י שכל האנושיי וכנ"ל, וקשה הא אפי' אם התורה ניתנה בע"פ ג"כ מההכרח לפסוק הדין כפי מה שמקובלים הי' מהלמ"ס וע"ז שפיר פירשי' עפי"מ דאיתא דבשביל ששיבר משה רבינו את הלוחות גרם שכחה לעולם ולכך שפיר שעי"ז נתרבה המחלוקת בישראל ושפיר ניתן לפסוק הדין עפ"י שכל אנושיי ודוק היטב. וזהו הטעם שפיר דדרשינן בגמ' אשר שיברת שאמר הקב"ה למשה יישר ששיברת והיינו שע"י מעשיו של משה רבינו ששיבר את הלוחות נגמר מחשבת ורצון הקב"ה שיתרבו השכחה ואז תהי' הפסק כפי שכל האנושיי' וזהו דאיתא דישראל עלו במחשבה קודם בריאות העולם וקודם בריאת המלאכים משום דהתורה קדמה אלפיים שנה לבריאת העולם ורצה הקב"ה ליתנה להם שתפסק ההלכה כפי דעתם והבן: במדרש רבה אמר רב סימון כשרצה הקב"ה לברוא את האדם החסד אמר יברא שעושין חסד אמת אומר אל יברא שכלו שקרים צדק אומר יברא שעושין צדקה ושלום אומר אל יברא שכלו קטטה מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה וברא את האדם. והקשו בזה המפרשים דלמה לא השליך הקב"ה את השלום שאומר ג"כ לא יברא ואמר בזה בני היקר החריף ושנון כמו"ה יעקב נר"י כי מתחלה הי' תרי לגבי תרי דחסד וצדק אומרים יברא ואמת ושלום הי' אומרים לא יברא אבל כשהשליך אמת ארצה לא נשאר רק חד לגבי תרי שלום שאומר לא יברא נגד חסד וצדק שאמרו יברא וע"כ בטל דברי שלום לגבי חסד וצדק ע"כ, שוב שמעתי שכן אומרים זאת בשם מאמר העולם. ולפיענ"ד נראה עפי"מ דלכאורה תיקשו על שלום שאמר אל יברא דכלו קטטה הא לא נברא העולם רק בשביל נתינת התורה לישראל כדאמרינן בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקרא ראשית והרי אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וא"כ אם יברא הקב"ה את העולם ויתן את התורה לישראל אזי יהי' שפיר שלום ביניהם ולא יהי' קטטה ונסתלק הקטרוג של השלום. אמנם י"ל עפי"מ דאיתא במדרש דבשעת בריאת האדם קטרגו המלאכים ואמרו מה אנוש כי תזכרנו כו'