זקן אהרן (קורץ) ח

בעזהשי"ת במס' עירובין כא ע"ב, דרש רבא מאי דכתיב ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שד"ת יש בהן עשה ול"ת ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ. והנה ראיתי בס' דור רביעי בהקדמתו על מס' חולין שהביא בשם תשובות חות יאיר וס' חוט השני שהקשו הרי הי' יכול לכתוב כל התורה שבע"פ כמו שעשה לנו הרמב"ם ז"ל בחיבוריו משנה תורה ובם נכלל כל התורה שבע"פ, והנלפענ"ד עפי"מ דידוע דבכל מחלוקת המובא במשנה ובגמ' קיימ"ל דאלו ואלו דברי אלקים חיים ומכ"מ סתם לנו רבינו הקדוש ההלכתא הן מתנאים הקודמים לפניו וגם בכל הפלוגתת שבדורו כחד מ"ד והוא יתד בל תמוט, וכן בגמ' קבעו רבינא ור' אשי ההלכתות כחד מ"ד נגד השני למשל הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני הלכה כאביי ביע"ל וגם וכדומה וממנו לא תזוז, ואחריהם הלך הרמב"ם ז"ל בכל הלכותיו כפי מה שנסתם ההלכה במשנה ובגמ' אבל באמת כל הצדדים החולקים הן במשנה הן בגמ' סברותיהם או פירושיהם בדברי הכתובים ג"כ אמתיים וכולם אמת כי עיין פנים לתורה. ובאמת כי אין לנו רק דרך הרמב"ם בלבד בכל הלכותיו כי גם בדורו ובדורות שאחריו יש הרבה החולקים עליו הלא המה הראב"ד והרמב"ן והרשב"א והרא"ש אשר עולה מחלוקותיהם בהרבה מקומות וגם עליהם נאמר המימרא דאלו ואלו דברי אלקים חיים, וגם אחריהם בכל דור ודור מצינו הרבה מחלוקת בין האחרונים בעלי הש"ע המחבר והרמ"א פתיחה שיל"ת הטו"ז עם הש"ך ועליהם הפמ"ג עם החו"ד אשר כולם העלו חדשות וכל אחד קובע הלכה כדעתו דעת תורה ומן השמים מסכומים גם על פסקיהם כי התורה לא בשמים הוא וניתנה לקבוע ההלכה עפ"י שכל אנושיי של חכמי דור ודור וע"י ההלכות שישתנו בכל דור ודור ישתנו ג"כ במילא פירושי הכתובים מהתורה שבכתב וכמובן - וא"כ איך נוכל לומר ליתן התורה שבע"פ מן השמים בכתב כמו התורה שבכתב ממנ"פ אם משה רבינו יכתוב התורה שבע"פ רק כפי ההלכה שנקבע בכל דור ודור א"כ תהי' בטל ומב טל כל שאר דעות החולקים: ואם ינתן רק כפי ההלכה הנקבע בשמים הרי תהי' בטל ההלכה דתורה לא בשמים היא וניתנה באמת עיקר הפסק כפי שכל אנושיי שבכל דור ודור: ואם ינתן התורה שבע"פ בכתב עם כל ההלכות ודעות של כל החולקים מן השמים זאת לא ניתן להיאמר דדוקא בכל דור ודור יוכלו לחלוק זה אוסר וזה מתיר זה מחייב וזה פוטר זה מטמא וזה מטהר אבל איך יוכל להינתן מן השמים שני דברים מהופכים אסור ומותר כשר וטריפה כיון דבאמת שניהם אמת רק שנשתנו במקומות או בזמן וכמובן. ובלא"ה אם הי' משה רבינו עושה כן ליתן לנו הכל בכתב עם כל הדעות הרי הי' באמת עשות ספרים אין קץ פוק חזו כמה ארוכה התורה מני ים ספרים שנתחברו בכל דור ודור לאלפי אלפים ורבבות והרי כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש ניתנה למשה מפי הגבורה. - ובזה יש לקשר בראשית עם לעיני כל ישראל לנעץ סופה בתחלתה עפי"מ דאיתא במדרש בראשי"ת ב' ראשית תורה שבכתב ותורה שבע"פ ותקשה קושית הגמ' עירובין הנ"ל מפני מה לא נכתבו גם דברי סופרים ומה שאמר בגמ' ע"ז עשות ספרים אין קץ ע"ז תקשה קושית המפרשים