זקן אהרן (קורץ) י

ואיתא נמי בגמ' דבשעת נתינת התורה נמי קטרגו המלאכים בהך לישנא מהך קרא, וא"כ י"ל דהיינו הך המלאכים שקטרגו בבריאת האדם הן הן שקטרגו בנתינת התורה והן המה אמת ושלום שאמרו אל יברא וא"כ כיון שהם באמת נמי קטרגו בדברי תורה שלא ינתן לישראל וע"כ לדעתם שלא יתנו התורה לישראל ושוב לא יהי' ביניהם תלמידי חכמים וע"כ שפיר קטרג השלום ואמר שכלו קטטה, מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה היינו התורה שנקרא אמת השליך ארצה שנתן התורה לישראל ומאז הי' דעתו ליתן כח התורה שיפסוק עפ"י שכל האנושיי וזהו אמת מארץ תצמח שתפסק הדין למעלה עפ"י שכל אנושיי דלמטה ושוב יהי' תלמידי חכמים ביניהם שמרבים שלום ובטל קטרוגו דמאחר שהשליך אמת ארצה היינו התורה לישראל א"כ במילא יתבטל קטרוגו של שלום והבן: בעשרה מאמרות נברא העולם ומקשים הלא רק ט' ויאמר איכא ומשני בראשית נמי מאמר הוא ע"כ. ולכאורה יש לדקדק הא הנך עשרה מאמרות אין המאמר של ויאמר הוא האמירה רק מה שנאמר אחר ויאמר היינו יהי אור, יהי רקיע הן הן המאמרים ומשום דבכל אחד ואחד כתיב ויאמר אלקים ע"כ דהי' אמירות מיוחדים בכל אחד ואחד, וא"כ יש להבין מה משני בראשית נמי מאמר הוא הא אחר בראשית לא נאמר שום בריאה דלא כתיב רק בראשית ברא אלקים את השמים כו' ופירושו בתחילת בריאת שמים וארץ וכמו שפירשו המפורשים וא"כ מהו המאמר שאמר אלקים תיבת בראשית ומהו נברא באמירת תיבת בראשית שנאמר עלי' דבראשית נמי מאמר היא. ונלפענ"ד בהקדם מה שיש להקשות הא דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הא ביום הראשון ושני ושלישי לא הי' לא ערב ולא בוקר עד יום ד' שנתלו המאורות, וצ"ל דהוא רק שם מושאל שהי' ערב ובוקר יום אחד שבריאה הראשונה הי' בזמן כ"ד שעות שהוא זמן ערב ובוקר של כל הימים וכן ויהי ערב ויהי בוקר יום שני הבריאה השניי' היתה בזמן כ"ד שעות שהם ערב ובוקר והוא זמן יום שני וקורא לכל אותן כ"ד שעות לכל אחד ערב ובוקר יום אחד או שני על שם העתיד לאחר שיתלו המאורות שזמן כזה של כ"ד שעות תהי' יום שלם ערב ובוקר והבן: אולם יש לחקור מתי הי' זמן המוגבל לתחילת חשבון שנתחיל לחשוב חשבון של הכ"ד שעות הראשונים לזה אמר בראשית נמי מאמר הוא שהשי"ת אמר תיבת בראשית עכשיו הוא ראשית של הבריאה לחשוב מהשתא חשבון כ"ד שעות שיהי' יום אחד כערך ערב ובוקר של אחר תליית המאורות וכנ"ל והבן היטב. ובזה יתורץ היטב מה שמקשים למה נאמר יום אחד ולא נאמר יום הראשון משום דאם הי' באמת ערב ובוקר והיו הכ"ד שעות הראשונים תיכף מוגבלים יום ולילה ליום אחד כמו הימים האחרונים לאחר שנתלו המאורות אז שייך שפיר לומר ראשון אבל מכיון דעדיין לא הי' ערב ולא בוקר רק שהוא שם מושאל יום אחד כערך ימים המאוחרים ע"כ שפיר אמר הכתוב רק לשון יום אחד והבן: ובזה יובן מה שראיתי בס' אפוקי יהודא בשם הרמב"ם דהקב"ה ברא גם הזמן שעת בריאת העולם והיינו כדברינו הנ"ל, אולם במדרש ראיתי שהביא מדכתיב ויהי ערב ויהי בוקר ע"כ דכבר הי' נברא הזמן מקדם וכדר' אבוה שאומר הקב"ה בורא עולמות ומחריבן וכו' ועיי"ש והדרשא תדרוש ודוק: אלו קרבנו לפני ה"ס ולא נתן לנו את התורה דינו הקשו במפרשים מה תועלת הי' לנו קריבת ה"ס בלתי התורה וכבר מילתי אמורה בזה דבקריבת ה"ס שפסקה זוהמתן ועלו למדריגה גדולה כדאיתא בספרים ולכך היו משיגים מדעתם את כל המצות כמו האבות הקדושים שקיימו כל התורה, וכעת נלפענ"ד עפי"מ שאמר ר' חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם] תורה ומצות שנאמר ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, ויש לדקדק פתח בתורה ומצות שאמר הרבה להם תורה ומצות וסיים בתורה לחוד יגדיל תורה ויאדיר, הן אמת שמפרשים