זקן אהרן (קורץ) פט

ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה יש לדקדק למה מתחלה כתיב ויאהב את הנערה וידבר על לב הנערה ואח"כ קורא אותה שכם בפני אביו את הילדה דהי' יכול לומר קח לי את הנערה אמנם עפי"מ שהבאתי לעיל דשכם לא הודיע לאביו מה שכבר עשה בבת יעקב ע"כ לעצמו שפיר קורא אותה נערה והיא לשון גדולה אבל בפני אביו אמר הילדה היינו לשון קטנה להורות לאביו שעוד בה טל הילדות ואינו יודעת שום טעם ביאה וכדומה והבן: ולא אחר הנער לעשות כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו נלפענ"ד דמפרש הכתוב שלא תקשה איך הרגוהו בני יעקב אם מל א"ע דשמא גרי אמת המה וכוונתם בהמול להם כל זכר לשם שמים, ועיין בס' תורת משה בפ' וישלח בד"ה בני יעקב דיעקב אבינו חשש כן אולי המה גרי אמת, וע"כ מפרש הכתוב ולא אחר הנער לעשות לא לשם מצוה רק מחמת כי חפץ בבת יעקב ולא מהני הגירות דלא עשה בשביל מצוה כלל רק למלא תאוותו והבן, ועדיין יש להקשות דכ"ז בשכם לבדו אבל כל בית חמור דלמא מלו לשם מצוה ואיך הרגום, וע"ז העיד הכתוב והוא נכבד מכל בית אביו ולכך כל בית אביו מלו א"ע למען כבוד שכם שהי' נכבד מכולם למען כבודו, ואח"כ אמר הכתוב וישמעו אל חמור ואל שכם בנו דלכאורה מיותר דהא כתיב אח"כ וימלו כל זכר א"כ נדע דשמעו להם, אך הכתוב בא לפרש כי גם כל בני העיר לא עשאו לשום צד מצוה רק מחמת וישמעו אל חמור ואל שכם וא"כ לא היו במילתם שום צד מצוה והבן: ויהרגו כל זכר ואת חמור ואת שכם הרגו לפי חרב מלשון הכתוב משמע דמתחלה הרגו כל זכר ואח"כ את חמור ואת שכם הרגו באחרונה ותמוה א"כ מצינו חוטא נשכר שהי' חי יותר מהם, ומצד הסברא הי' להרוג את שכם נגד כל אנשי עירו. אמנם כבר העירו למה הרגו כל אנשי העיר איש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף אך איתא בשם הרמב"ם כיון דב"נ מצווין על הדינין וכיון שהשר וב"ב חטאו הי' מחויבין כל בני העיר לעשות עמהם משפט וכיון שלא עשו בהם משפט גם המה מחויבין מיתה והקולר תלוי בצוואריהם, ולפי"ז שפיר י"ל דמש"ה הוצרכו להרוג מקודם את כל אנשי עיר בשביל שלא עשו משפט לשופטיהם. וע"כ דלא בבת אחת הרגו כולם רק אחד אחד ואח"כ לכל בית אביו ואח"כ לשכם דאלו הי' הורגין שכם בתחילה דכבר נעשה עמו משפט היו אסורין להרוג את כל העיר והבן: עוד י"ל עפי"מ דלכאורה קשה דכתיב ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו, ולכאורה קשה למה באו אנשי עירם אל שער עירם הרי לעיל בפ' חיי שרה דכתיב לכל באי שער עירו פירש"י שכולן בטלו ממלאכתן לגמול חסד לשרה וא"כ תיקשו הכא. למה באו כולם אל שער עירם, אמנם נראה דבעבור אהבת שכם וחמור באו כי שמעו מה שחמור הלך כבית יעקב לבקשו לתת לשכם בנו את דינה בתו וכיון דשכם הי' חביב ונכבד אצלם מכל בית אביו כמו שנאמר בתחלה, ע"כ באו כולם בברית יחד אם יתנו בני יעקב לשכם את דינה כרצונו הרי טוב ואם לאו ויתקבצו כולם על בני יעקב וכל ביתו להרגם, ובני יעקב הבינו זאת כי לא לחנם נתקבצו כולם יחד ולבטל ממלאכתן ולכך הבא להרגך השכם להרגו והבן: עוד י"ל טעם אחר על קביצתן אל שער העיר עפי"מ דלכאורה תקשה דאמרו חמור ושכם אל אנשי עירם האנשים האלה שלמים הם אתנו מאי רבותא השמיעו בזה וכי עד השתא לא היו שלמים אתם, ועפ"י הנ"ל י"ל דשפיר ניחא כי כולם סברו מסתמא בני יעקב כאשר יבאו חמור ושכם אל ביתו מסתמא יבזו אותם מרוב כעסם, ועמדו הכן שמא יבאו חמור ושכם באיזה בושה מאתם או יכול להיות שיכו אותם ואז כולם יבאו הכן לטבוח טבח ולהרוג אותם מטף ועד זקן ולכך שפיר כשבאו חמור ושכם אל שער עירם השקיטו את רעיונם ואמרו האנשים האלה שלמים הם אתנו ובדרך כבוד דברו עמנו וכו' והבן - אמנם י"ל עוד בדרך אחר אדרבה כאשר נעשה התועבה הזאת כל אנשי