זקן אהרן (קורץ) פז

שהקב"ה עזרו ליעקב ע"כ יכול לו מש"ה אמר לו שני פעמים יעקב שהבטיח לו אע"ג דהולך למצרים לעמקי הקליפות ומקום טומאה לא יירא כי אעלך גם עלה שהבטיח לו שיעזור לו ע"כ, ולפי"ז הכא שפיר נקרא ישראל לאחר שגבר על השטן וכנ"ל, אבל מאחר שילך למצרים והי' ירא שלא יוכל שם להתגבר עליו במקום הטומאה ע"כ נאמר לו שני פעמים יעקב להודיעו שהקב"ה גם שם יעזור לו והבן. ובהא שכתב הפנים יפית הטעם למה יעקב נקרא ישראל אחר שלחם עם המלאך אמרתי בדרך הלצה עפי"מ שהבאתי לעיל בד"ה פן יבא בשם הילקוט דהקב"ה אמר להמלאך למה עשה ליעקב כהן בע"מ א"כ מאחר שנעשה בע"מ נפסל לעבודה ולכך קראו ישראל שאין יכול לעבוד עבודה כישראל והבן - עוד אפשר דהכתוב לא רצה לקרות ליעקב השם שהס"ם נתן לו עד שנקרא כן מפי הקב"ה והבן ובזה יובן מה דאיתא בס' תורת משה מהחת"ס כי נבלה עשה בישראל דכל זמן שהי' שמו יעקב לא אירע לו כיוצא בזה ועכשיו משנתחדש שמו ישראל אירע לו כזה ולא מסמנא מילתא ולכך ויתעצבו האנשים ע"כ והוא תמוה דלמה יתלו דבר רע שנעשה בשם ישראל אדרבה השם ישראל ירמז לטוב על שם כי שרית כמבואר בקרא ובהנ"ל יובן שפיר דהם תלו הרע בשם ישראל משום דהס"ם נתן לו שם הזה - ובזה מדיקדוק שלהלן נאמר ויאמר לו אלקים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך הך שמך יעקב אין לו פירוש אבל י"ל דהקב"ה אמר לו שמך יעקב כי לא רצה הקב"ה שיתעקר שם יעקב ע"י הס"ם וע"כ אמר עוד שמך יעקב עד הנה רק מהשתא לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל ולא יחלו עוד ח"ו שום רע בשם ישראל: יש לי רב אחי יהי לך אשר לך יעקב אמר יש לי כל נלפענ"ד לפרש רגזה של עשו הי' באמת רק על הברכות שנטל יעקב מיצחק דאע"ג שהי' מחשבתו של יצחק על עשו מכ"מ הי' עשו סבר מתחלה דעיקר הברכה חלה רק על יעקב משום שבפועל הי' מברך ליעקב אבל מחשבה אינו מועיל כלום, וכאשר עשו הי' שמע שיעקב הולך מבית לבן ברכוש גדול הי' סבר דרכושו של יעקב הוא יותר הרבה ממה שהי' לו באמת, וע"כ חמתו בערה בו יותר כי ראה וסבר שנתקיים באמת ברכת אביו ביעקב, אבל אח"כ שהי' עשו רואה שבאמת הוא עשיר יותר מיעקב וע"כ אמר דע"כ עיקר ברכת אביו חלה עליו ולא על יעקב, דעיקר הוא הכוונה וכוונת יצחק על עשו הי' ולכך יעקב לא החסיר מברכת עשו רק מעט לעצמו וע"כ שפיר אמר ליעקב יש לי רב שיש לי יותר ממך הרבה, וע"כ אני רואה שברכת אבא לא הועיל לך רק מעט ע"כ יהי לך אשר לך אני מוחל לך זה המעט אשר חסרת ממני ע"י חכמתך. אבל יעקב אמר יש לי כל כי גם זה הוא רק מצד חסדו של מקום דבאמת עיקר עוה"ז שלך ועוה"ב שלי ומה שניתן לי כעת במתנת חנם די לי ואיני חסר כלום, ואם ברכתי הי' מצדי ברכת אבי הי' חסר לי יותר ממה שחסר לך כיון שאתה עשיר הרבה יותר ממני: עוד י"ל דעשו אמר יש לי רב ולפי עשרי אינה חשובה לפני מתנה מועטת כזה ויותר יחסר לך מאשר יתראה אצלי וע"כ יהי לך אשר לך שלא אחסירך וע"כ אמר לו יעקב כי חנני אלקים וכי יש לי כל ולא יחסיר לי מאומה כי עפ"י נס נשלם לו בחזרה, ועיין באוה"ח בד"ה אל נא ואפשר דמהאי טעמא ביקש עשו ממנו שיתן לו בכל חודש כמתנה זו כמובא במדרש והבן: ותצא דינה בת לאה כו' וירא אתה שכם וישכב אתה ויענה כו' ויאמר שכם אל חמור קח לי את הילדה הזאת לאשה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו בשדה והחריש יעקב עד באם ויצא חמור אל יעקב לדבר אתו ובני יעקב באו בו' וידבר חמור אתם לאמור שכם בני חשקה נפשו בבתכם כו' ויאמר שכם כו' הדקדוקים רבו בזה א' למדש"ל ב"נ קונה את האשה אפי' בלא נתכוין לקנותה למה אמר שכם לאביו קח לי את הילדה לאשה הרי משבא עלי' קנאה והרי היא אשתו ולא הי' צ"ל לאביו רק שיראה לפייס את יעקב ב' למה הפסיק בשמיעת יעקב כי טמא את דינה בין אמירת שכם אל אביו ליציאת חמור אל יעקב בתיכף אחר וישכב