זקן אהרן (קורץ) פה

שיכה אם על הבנים מכ"מ יאריך ימים בשביל כיבוד אב והבן: הצילנו מיך אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו כתוב בבעתוס' וז"ל שאלה מטרנותא האיך ירא מעשו אחר שהבטיחו הקב"ה ענה ת"ח אחד תשובה בצדה שאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה, כלומר כשהבטחני הקב"ה לא הייתי כי אם בעצמי ועתה הייתי לשני מחנות ולכן אף אם אני איני ירא ממנו שהבטיחני הקב"ה אמנם ירא אנכי אתו פן יבא והכני אם על הבנים כי על האם ועל הבנים לא הבטיחני עכ"ל: ולפענ"ד הדבר תמוה מאוד עפי"מ שפירש"י בד"ה ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק ד' האומר אלי וגומר פירש"י וז"ל ולהלן הוא אומר ופחד יצחק ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיוחד הי' לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגומ' אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה שתי הבטחות הבטחתני אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע שאמרת לי אני ד' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, ושם אמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהי' עמך ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו שנאמר ויאמר ד' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגומר בשתי הבטחות האלה אני בא לפניך עכ"ל, ומעתה לפי דברי פירש"י דיעקב בא בשתי הבטחות וא"כ נהי דבהבטחה הא' כשיצא מבית אביו לא הי' רק בעצמו אבל בהבטחה השנית שבבית לבן כבר הי' לו הנשים עם הבנים וא"כ הובטח גם עליהם ומנ"ל להת"ח דשאלת המטרנותא היתה מהבטחה הראשונה דלמא שאלתה מהבטחה השניי' ולא הועיל כלום בתשובתו. - אך י"ל עפי"מ דאיתא בהרמב"ם דאע"ג דלפעמים הקב"ה חוזר מדיבורו לטובה כ"ז רק אם אומר לאדם עצמו אבל מה שדיבר ע"י נביא אינו חוזר לעולם שלא יאמרו דנביא שקר הוא וחס הקב"ה על כבוד הנביא, ולפי"ז שפיר י"ל דלכך לא שאלה המטרנותא מהבטחה הב' דשם לא הי' ההבטחה רק ליעקב בעצמו ולא נאמר שם שום הזכרה מברכת אברהם ויצחק, רק ויאמר ד' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהי' ממך: ומעתה שפיר ז"ל דמהבטחה הב' לא שאלה המטרנותא דידעה התירץ דלכך הי' יעקב ירא שמא יחזור הקב"ה מדיבורו ע"י הגרמת החטא, אבל מהבטחה ראשונה שהקב"ה הבטיח ליעקב לקיים לו ברכת אברהם ויצחק ואמר שם אשר דיברתי לך פירש"י וז"ל מה שהבטחתי לאברהם על זרעו לך הבטחתיו ולא לעשו ע"כ, ולכך מהבטחה זו שנאמר לאברהם על יעקב, מזה ע"כ לא יחזיר הקב"ה כדי שלא יאמר אברהם הי' נביא שקר ולכך שפיר היתה מקשה המטרנותא מפני מה הי' יעקב ירא כיון דהקב"ה הבטיח ליעקב ע"י אברהם והבן: ומעתה שפיר השיב לה הת"ח דבשעת הבטחה הי' הוא לבדו ועתה הייתי לשתי מחנות, והוא דאע"ג דבהבטחה הראשונה הובטח יעקב מברכת אברהם ויצחק שיתקיימו עליו מכ"מ ברכותיהם לא נאמר בפירוש על יעקב דייקי רק על זרעם וא"כ יכול הקב"ה עוד לחזור מיעקב לעשו, רק שבבאר שבע שהובטח יעקב מהקב"ה דברכת אברהם ויצחק לזרעם עליו נאמר ולא על עשו, ומעתה שפיר י"ל דאע"ג דמעיקר ברכת זרעו של אברהם אין הקב"ה חוזר מכ"מ מיעקב לעשו יכול הקב"ה לחזור משום דהבטחה זו שתהי' ליעקב הרי ליעקב עצמו נאמר והבן. ואין לומר דגם מיעקב לעשו לא יחזור כיון דבסתמא הבטחה זו לא על יעקב בלבד נאמר רק גם על זרעו של יעקב וא"כ נגד זרעו של יעקב שוב לא יוכל הקב"ה לחזור שלא יאמרו על יעקב שקר נביא הוא, זה אינו דהא אז בבאר שבע כשהובטח ליעקב דעליו נאמר הכל עדיין לא הי' לו אשה ובנים שהי' בעצמו והבן. - והנה בפסוק הצילנו נא מיד אחי מיד עשו הקשו המפרשים על כפל לשון דהי' סגי לומר מיד אחי בלבד או מיד עשו בלבד, ונלפענ"ד דיעקב הי' ירא שתי יראות יראה אחת שלא יהרוג אותו עשו והיינו שיתהפך הברכות מידו לעשו במה שהבטיח לו הקב"ה דברכת אברהם ויצחק לתת ליעקב כמו שאמר הקב"ה ליעקב בפסוק אשר דיברתי לך דפירש"י מה שהבטחתי לאברהם על זרעו לך הבטחתיו ולא לעשו והי' ירא יעקב שמא חזר הקב"ה מהבטחה הזאת ויתנה לעשו ולזרעו. או שיהרוג עשו את האם על הבנים דיסבור בזה לבטל מיעקב הברכות אבל יעקב הי' יודע דאעפ"כ הברכות ישארו אצל יעקב רק ע"י אשה ובנים אחרים, וע"כ