זקן אהרן (קורץ) פב

קיים התרי"ג מצות מחמת שהי' בחו"ל ע"כ לא הרגיש בנפשו עוז לנצח את עשו, ע"כ בא בתחנונים וביקש מאתו ואמר כה תאמרון לאדני אינך כדאי לשנוא אותי על הברכות שהרי לא נתקיימו בי ואמר לשון תפלה ואמר לאדני - אבל לפירוש השני גרתי תרי"ג מצות שמרתי ולא עבר באיסור שתי אחיות משום דגר שנתגייר כו' ע"כ שפיר דיבר עם עשו קשות ותרי"ג מצות שמרתי וע"כ הברכות הוה גביר לאחיך נתקיים בי וע"כ לא יאמרו לאדני רק לעשו והבן: ובדרך מרוח קצת לפרש הדבר יותר דברינו הנ"ל עפי"מ שחולקין הקדמונים מובא בפרד"ר אם האבות יצאו מכלל ב"נ או לא הם יפלגו בשני הפירושים של פירש"י הנ"ל, דלמ"ד דיצא מכלל ב"נ שפיר מהני הגירות של רחל ולאה ולא הוי אחיות ע"כ שפיר אמר תרי"ג מצות שמרתי, אבל להנך דסוברים שלא יצאו מכלל ב"נ וא"כ לא מהני הגירות ע"כ שפיר אמר לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר והבן. - ובדרכינו פירשתי לעיל בסוף פ' ויצא דמשמע מפירש"י שם ובשפ"ח דיעקב אבינו עיכב את מלאכי חו"ל כדי לשלחן לעשו, אבל הבאתי לעיל נמי דעת הזוהר שכתב דשלח לעשו ממלאכי א"י אולם בבעה"ט שם משמע דשלח משניהם, ואמרתי בזה דבאמת אלו ואלו דברי אלקים חיים דשלח יעקב משתיהן משום דהי' יעקב מסופק אם האבות יצאו מכלל ב"נ או לא, וע"כ שלח משתיהן משים בממנ"פ אם ההלכה דיצאו האבות מכלל ב"נ א"כ מהני הגירות של רחל ולאה ולא עבר באיסור שתי אחיות, ואז שפיר הי' יעקב בתקפו שקיים כה"ת והמצות כראוי ולא ירא מעשו כלל ויכיל לשלוח לו גם ממלאכי א"י, אך דלמא ההלכה כמ"ד דלא יצאו מכלל ב"נ א"כ לא מהני גירות של רחל ולאה ועבר באיסור שתי אחיות ע"כ הוכרח לשלוח גם מלאכי חו"ל בכדי שיהי' הדבר לתירץ שהי' בחו"ל ועיי"ש: ובזה יובן הא דאיתא במפרשים דהשבטים היו מחולקין עם יוסף בפלוגתת הקדמונים אם יצאו מכלל ב"נ או לא וקשה למה לא שאלו את יעקב אביהם שלמד תורה בשם ועבר ויכריע להם את הדין אולם בעבור שראו דיעקב שלח משתיהן ע"כ דיעקב נמי הי' מסופק בדבר ושפיר היו חולקין בזה והבן: עם לבן גרתי ואחר עד עתה פירש"י לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר אינך כדאי לשנוא אותי על ברכת אביך שברכני הוה גביר לאחיך שהרי לא נתקיימו בי, דבר אחר גרתי בגימ' תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ע"כ. וקשה למה באמת לא נתקיימו הברכות של יצחק ובשלמא לפירוש הראשון דגרתי לשון גרות ובאמת דיעקב לא הי' עוד מקיים תרי"ג מצות כראוי, שפיר אפשר דלא הי' עוד ראוי לברכותיו של אביו דיצחק לא ברכו רק באם יהי' ראוי כמו שפירש"י ובעתו"ס בפ' תולדות בפסוק ויתן לך האלקים אבל לפירוש השני דתרי"ג מצות שמרתי א"כ מדוע לא נתקיימו, עוד תיקשו בהא דפירש"י בפסוק ויהי לי שור וחמור אבא אמר לי מטל השמים ומשמני הארץ זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ, וקשה אטו בזה ישקיט חרון אפו של עשו על הברכות הרי היום או מחר יוכל למכור השור וחמור ויקנה שדות וכרמים ויתקיימו הברכות, ועוד הכי נימא דאם יעקב לא יתרצה לקנות שדות וכרמים שוב לא יתקיימו הברכות לעולם - אמנם נראה דבאמת לפירוש הראשון אמר יעקב שפיר דכל עשרו לא מצד הברכות כיון דבאמת אינו ראוי לברכות ורק מצד הטבע נתעשר בעבודתו, דאלו הי' מצד הברכות ודאי דהיו נתקיימו במכיון במטל השמים ובשמני הארץ כלשון הברכות והבן. ולדבר אחר שפירש"י ותרי"ג מצות שמרתי ואני באמת ראוי לברכות נמי י"ל, דמכ"מ אינך כדאי לשנוא אותי על הברכות כי גם אפי' אם לא ברכני אבי בע"כ נמי הייתי מתעשר עפי"מ דאיתא באבות כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. והרי מעת שנטל אליפז מיעקב כל ממונו והלך לבית שם ועבר ולמד שם תורה י"ד שנים ואח"כ כל הכ"ב שנים שהי' בבית לבן נמי נאמר בפ' וישלח ויבא יעקב שלם פירש"י שלם בתורתו שלא שכח תלמודו כי גם שם הי' לומד וקיים את התורה וכמו שפירש"י גם כאן ותרי"ג מצות שמרתי, וא"כ הרי קיים יעקב את התורה מעוני וכיון דאמרינן דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיים מעושר וא"כ הרי ברכות אביו לא הועיל לו כלום, דהא לא ברכו רק באופן שיהי' ראוי שיקיים