זקן אהרן (קורץ) פא

בא אליך ופירש בשפ"ח להשתעבד, דעפ"י דברינו דאם עשו חזר בתשובה יאמרו המלאכים לאדני וכנ"ל, א"כ שפיר אני בא אליך להשתעבד דצריך אני לקיים המקרא ורב יעבוד צעיר וכנ"ל, ובד"ה למצא חן בעיניך דפירש"י שאני שלם עמך ומבקש אהבתך ולכאורה שאני שלם עמך הוא תמוה דהי' לו לומר שתהי' שלם עמי דהא הוא רוצה להשקיט שנאתו על עשו מעליו ושיהי' עשו שלום עמו ולכאורה י"ל בפשטות עפי"מ דאיתא כמים פנים אל פנים כו' והורה יעקב בזה לעשו שהוא שלם עמו ומסתמא אתה נמי שלם עמי ומבקש עוד יותר מזה אהבתך והבן. - ועפ"י דברינו הנ"ל י"ל דאם חזר בתשובה יאמרו לאדני ואני בא אליך להשתעבד, אבל אם לא חזר בתשובה וא"כ אני הוא עיקר הזרע אברהם ויצחק וצריכין הברכות להתקיים על ידי דוקא ואז יאמרו לעשו, וע"ז לא יאמרו רק למצא חן בעיניך וכמו שפירש"י שאני שלם עמך דאע"ג דרצית להרוג אותי ועל ידך ברחתי ללבן וזה כמה שנים נטרד הייתי מבית אבותי עכ"ז אני שלם עמך והבן: א"י עפ"י דברינו הנ"ל דיעקב שלח המלאכים לראות אם עשו חזר בתשובה ואז יעקב ישתעבד אצלו וכמו שפירש"י הנ"ל אני בא אליך להשתעבד, וא"כ בזה יש לפרש כוונת רש"י שאמר שאני שלם עמך ומבקש אהבתך והיינו דיעקב הורה בזה לעשו דאע"ג דאם חזר עשו בתשובה א"כ הוא מוכרח לעבוד לעשו, ועכ"ז הוא שלם עמו ואינו שונא אותו בשביל ברכות כאלה אשר הוא מוכרח לקיים ורב יעבוד צעיר לעבוד לאחיו, וא"כ לעומת זה גם עשו ישקוט משנאתו המוקדמת בשביל הברכות שהי' צריך לעבוד ליעקב, דהרי השתא אם יחזיר עשו בתשובה ואני אהי' מוכרח לעבוד אותך ג"כ אני שלם עמך ומבקש אהבתך ועפי"ז יובן שפיר דברי הזוהר שהבאתי דהמלאכים השיבו ליעקב באנו אל אחיך ואי תימא דהדר בתשובה ואזיל באורח מתקנא לאו הכי אלא עשו הרשע כמעיקרא ודוק היטב בכ"ז.- ועפי"ז נמי יש להבין שני הפירושים של רש"י גרתי לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר והברכות לא נתקיימו בי דבר אחר גרתי עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, והיינו דיראו המלאכים אם עשו עשה תשובה יאמרו לו גרתי לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר והברכות לא נתקיימו בי זה עשרים שנה ויותר, וע"כ אני בא אליך להשתעבד כי לא אקווה עוד על הברכות ואפשר משום דברמיי' היו ועיקר מחשבת אבינו הי' עליך, ואם יראו דעשו לא שב בתשובה יאמרו לו הפירוש השני עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי והבן: כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה והנה איתא במפרשים הקדמונים על יעקב שנשא שתי אחיות דרק בא"י קיימו האבות את התורה ולא בחו"ל, והרמב"ן לעצמו מתרץ דכיון דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ויעקב אבינו מסתמא גייר אותן ושוב ל"ה אחיות כלל, ומעתה י"ל הא דפירש"י בפסוק הנ"ל גרתי ולא נעשיתי שר וחשוב אלא גר אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני הוה גביר לאחיך שהרי לא נתקיימי בי, דבר אחר גרתי בגימ' תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים ע"כ. דשני הפירושים של רש"י תליא בשני תירוצי הקדמונים שהבאתי בענין איסור שתי אחיות דלתירץ הקדמונים דרק בא"י קיימו את התורה שפיר אמר יעקב לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר ואינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך דהרי לא נתקיימו בי, ואע"ג די"ל דמש"ה לא נתקיימו בי מחמת שלא קיימתי התרי"ג מצות ז"א דהא הייתי בחו"ל, אבל לתירץ הרמב"ן הנ"ל דלא עבר באיסור שתי אחיות משום דגיירן א"כ י"ל דאפי' בחו"ל קיימו האבות את התורה ולשיטה זו פירש"י פירושו השני עם לבן הרשע שהוא בחו"ל מכ"מ תרי"ג מצות שמרתי שלא עברתי באיסור שתי אחיות משום דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי והבן - ובזה יובן מה שהעירו המפרשים שאמר יעקב כה תאמרון לאדני לעשו דהי' לו לומר לאדני עשו, כי באמת יעקב אבינו הי' נסתפק אם באמת דמהני גירות לגמרי אפי' לקולא קודם מ"ת, וא"כ גם בא"י מותר לדור עם שתי אחיות או דמותר בשתי אחיות רק בחו"ל דוקא ולכך הי' סומך על המלאכים שהם יפסקו הדין לפי דעתם הרחבה, ולכך הי' אומר בלשון הסובל לשני הפירושים בלשון גרתי דלפירש"י הראשון שלא