זקן אהרן (קורץ) עט

עשו דמהני גירות ויקבל לתירץ א"כ ניחא דשלח לי' מלאכי א"י דאפי' אם הי' בא"י אין כאן איסור שתי אחיות. ואם עשו לא ירצה לקבל התירץ של גירות ע"כ שלח לו מלאכי חו"ל להראות לו דבלא"ה אין לו איסור משום דהוא בחו"ל והבן: ובזה יובן היטב שאמר עשו נסעה ונלכה ומשמע דעשו רצה ליטול את יעקב וב"ב לשעיר, ובאמת שכן משמע ממה שאמר לו יעקב יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה כו' עד אשר אבא אל אדני שעירה, וקשה הלא מעולם לא עלה על דעת יעקב לילך לשעיר וגם למה לא אמר לו שדעתו מקודם לילך לבית אביו ואמו, וגם באמת תקשה למה לא הלך תיכף לארץ כנען לבית אביו רק קבע לו בית דירתו סכתה ושהה שם י"ח חדשים כמובא בפירש"י, ובהנ"ל יובן שפיר דלפי דבריו שאמר לעשו דאם לא מהני גירות מכ"מ יש לו תירץ על איסור שתי אחיות משום דדר בחו"ל, וא"כ איך ירצה כעת לילך לא"י עם שתי אחיות ולקבוע שם דירתו לדור בשתי נשיו שם באיסור. וע"כ דצ"ל דיעקב העלים מעשו שרוצה לילך לכנען. רק שגילה לו את דעתו שרוצה להתיישב עם נשיו וב"ב בחו"ל, ולכך שפיר אמר לו עצתו שידור עמו בשעיר ומשם יסע בעצמו לבית אביו לראותם ולקיים מצות כיבוד או"א והבן: פרשת וישלח וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום בזה רבו הקדמונים להקשות הרי יעקב הולך לביתו של אביו למה לו לשלוח מלאכים אל עשו טרם שבא לבית אביו ומצאתי קושיא זו בזוהר וז"ל אמר ר' אבא וכי אמאי איתער הוא לגבי' דעשו וטב הוה לי' לאושתוקי מיני' ע"כ, ב' קשה דברי פירש"י בפסוק ואשלחה להגיד לאדני פירש"י להודיע שאני בא אליך משמע שרצה לילך לעשו להר שעיר ולהפסיק דרכו מלכת לבית אביו והוא תמוה, וביותר קשה דברי השפ"ח שמפרש דברי פירש"י שפירש להודיע שאני בא אליך להשתעבד ע"כ מנא ידע זאת דכוונתו הוא להשתעבד לעשו שלא נזכר זאת לא בקרא ולא בפירש"י, ד' קשה דברי פירש"י בפסוק למצוא חן בעיניך פירש"י שאני שלם עמך ומבקש אהבתך דהוא ללא צורך כיון דאם יעקב ירצה להשתעבד לעשו ודאי יהי' שלם עמו, כי הוא לא שונא ליעקב רק בשביל הברכות והברכות היו דעשו ישתעבד ליעקב ואם עשו יראה דיעקב ישתעבד לו במילא יראה דהברכות לא נתקיימו ביעקב רק ברכותיו נתקיימו: עוד נקדים דברי הזוהר התמוהין וז"ל כיון דאמר באנו אל אחיך לא ידענו דהוא עשו וכי אחיו אחרינן הוו ליעקב אלא באנו אל אחיך. ואי תימא דהדר בתשובה ואזל באורח מתקנא לאו הכי אלא עשו הרשע כדמעיקרא וגם הולך לקראתך, ואי תימא דאיהו בלחודוי אזיל לאו אלא ארבע מאות איש עמו ע"כ, ודברי הזוהר הקדוש תמוהין דמאי הוו להו להמלאכים לומר ליעקב שלא חזר בתשובה דמאי נפ"מ ליעקב השתא בזה דלא היו צריכין לומר לו רק דעודנו בשנאתו כמו שפירש"י דרק על זה שאל יעקב ולא שאל אם עשו חזר בתשובה כלל: אמנם נלפענ"ד עפי"מ שהעירו בזה המפרשים דלמה סיבב הקב"ה שיעקב אבינו בחיר האבות יעשה רמאות כאלה והיינו בזה שעשו נולד קודם יעקב ויעקב ירמה את הבכורה מאתו, וגם אצל הברכות סיבב הקב"ה שיצחק יאהב את עשו ויטעה בו שעי"ז רצה יצחק לברך במקור הברכות שניתן לו מאת אברהם אביו אל עשו, ולא גילה לו הקב"ה ליצחק דהברכות מגיעין ליעקב רק כרמיי' הוא שרימה יעקב את הברכות מאביו - אמנם י"ל דאלו הי' הקב"ה מגלה זאת ליצחק דיעקב הוא הטוב ויקרא זרעו ועשו הוא הרע ואינו ראוי לברכות אז הי' מוכרח יעקב להיות טוב ועשו הי' מוכרח להיות רע והי' ניטל מהם הבחירה (כידוע דברי האלשיך שהדיבור של הקב"ה מכריח הבחירה) מש"ה לא אמר הקב"ה רק בלשון שלילה כי ביצחק יקרא לך זרע) ודרשינן ולא כל יצחק ולא גילה הקב"ה מי ביצחק יקרא לך זרע יעקב או עשו, וגם