זקן אהרן (קורץ) עח

לאלהיו של לבן, ע"כ שפיר הקדים לו מקודם דברי הקב"ה ולכך שפיר שאל לו אח"ז על גניבת אלהיו דאם לא לעבדו למה הוא לך, וזהו שאמר נמי כי נכסוף נכספת לבית אביך דייקי שעובדים את אלקים חיים למה גנבת את אלהי: ובדרך הלצה אמרתי בזה דבר נכון כי לבן שראה שכל מה שהלך יעקב בשבעה ימים הלך לבן ביום אחד כמו שפירש"י בד"ה דרך שבעת ימים, ע"כ סבר לבן בדעתו כי אלהיו לא הניח ליעקב לברוח מפניו וכמו שפרעה הי' סבור דישראל נבוכים סגר עליהם המדבר שעבו"ז פעור לא הניח לישראל לברוח כן הי' לבן סבור בעבו"ז שלו, וע"כ אמר ליעקב ועתה כי נכסוף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי וכי לא ידעת שלא יניח אותך לברוח והבן: ויחר יעקב וירב בלבן ונראה לי בדרך מליצה דלכאורה קשה למה לא נאמר את דברי הריבות אשר הי' מריב עם לבן. דאין לומר דקאי על הדברים הנאמר אחר כך זה אינו דהא כתיב ויען יעקב ויאמר ללבן כו' - אמנם נראה דהך וירב בלבן קאי אדלעיל שנאמר ויחפש ולא מצא את התרפים ע"ז חרה אפו של יעקב וירב בלבן, ולא אמר עם לבן רק בלבן כמו שהי' כתוב בשביל לבן היינו שיריב יעקב עם אלהיו של לבן וכך אמר ללבן אם הי' אמת שיש כאן אתנו אלהיך כמה שאמרת, למה ישתוק ומניח לך לחפש אותו ולמה לא קרא לך מן המקום שהוא שם ולגלות לך מקומו והבן: ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד אמרתי בזה לפרש בדרך מליצה עפי"מ דאיתא במדרש רבה פ' ויצא בפסוק וישב לבן למקומו כשבא לבן לביתו מצא לסטים שהיו מלסטים אותו כל הונו ורכושו ועשאוהו דל וזהו שכתב וישב לבן למקומו היינו למקומו הראשון שהי' מקודם ביאת יעקב אצלו ועיי"ש. ולפי"ז י"ל דמש"ה קרא לבן "י"ג"ר שהדותא יגר הוא ר"ת רוב גנבי ישראל דאע"ג דראה בעצמו שאין מאומה אצל יעקב משלו כלום, מכ"מ בלבו עדיין נחשד יעקב אצלו וקורא להמקום יגר ובשביל זה הקפיד יעקב על לבן וקרא לו גלעד, דאמרינן בגמ' דכ"מ שנתנו חכמים עיניהם בו או מיתה או עוני ע"כ יעקב קרא לו גלע"ד שהוא נוטריקון "גזלנים "לסטים "עשאוהו "דל וכדברי המדרש רבה הנ"ל והבן: ויקרא שם המקום ההוא מחנים פירוש בבעה"ט מחנים נוטריקון מאותן חיילות נטל יעקב מלאכים לכאורה משמע דיעקב שלח מלאכים משתיהן ממלאכי חו"ל גם ממלאכי א"י כיון דשתיהן היו שם, אפס מפירש"י לא משמע כן ורק דשלח ממלאכי חוץ לארץ ועיין בשפ"ח ובזוהר הקדוש מצאתי דשלח ממלאכי א"י ועיי"ש. ונלפענ"ד דדבר זה תליא בשני תירוצי הקדמונים על יעקב באיסור שתי אחיות תירץ א' דגייר אותן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא הוי אחיות כלל, תירץ הב' דהאבות רק בא"י קיימו את התורה ולא בחו"ל וכיון דאז עדיין היו בחו"ל א"כ אין לו איסור שתי אחיות, ומעתה י"ל דלתירץ הב' דרק בא"י קיימו את התורה ולא בחו"ל שפיר י"ל דשלח יעקב מלאכי חו"ל אל עשו בכדי להורות לעשו דאין לו איסור שתי אחיות כיון דהוא בחו"ל, משום דיעקב רצה להראות לעשו שקיים התרי"ג מצות וכמו שפירש"י גרתי בגימ' תרי"ג, וא"כ יהי' עשו מקשה לי' ליעקב מאחר שקיים תרי"ג מצות האיך נשא שתי אחיות מש"ה שלח לו מלאכי חו"ל להורות דרק בחו"ל הי' מקיל בזה, אבל לתירץ הא' שהוא דעת הרמב"ן דלכך אין ליעקב איסור שתי אחיות משום דגר שגתגייר כקטן שנולד דמי ולא הוי אחיות. א"כ שפיר הי' יעקב יכול לשלוח גם מלאכי א"י כיון דאפי' בא"י אין כאן איסור שתי אחיות והבן. ומעתה ע"כ דהזוהר סובר דשלח מלאכי א"י משום דסובר כתירץ הרמב"ן דיעקב גיירן ולא הוי אחיות כלל, ולדעת פירש"י ושפ"ח שם דעיכב מלאכי חו"ל לשלחן לעשו דמשמע דרק מלאכי חו"ל שלח לעשו משום דסובר דרק בא"י קיימו את התורה ולא בחו"ל ולכך שלח דוקא מלאכי חו"ל להורות דלכך לקח שתי אחיות שהי' בחו"ל והבן.- והבעה"ט דסובר דשלח משתיהן דלא כדברי הזוהר ולא כפירש"י, י"ל דיעקב שלח לעשו בטענת ממנ"פ אם יאמר