זקן אהרן (קורץ) עו

זאת למען להיבנות ועיני' צר עין ברחל ורוצה דוקא להגדיל חלקה בבנים הן ע"י עצמה או ע"י שפחתה יותר מרחל, ע"כ באמת אמרה בגד תיבה אחת כדי שלישתמע לשון בגידה שיעקב בגד באשת נעורים ע"י שבא אל שפחתה והראה שמצטערת עוד בזה שהיתה מוכרחת להכניס צרתה לתוך ביתה והבן: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי הקשה בפירש"י דלמה לא רצה יעקב לילך מקודם לביתו רק לאחר שילדה את יוסף דייקי ועיי"ש מה שתירץ בזה. ולפענ"ד נראה בפשוט כי יעקב באמת כבר הי' יכול לילך מקודם לביתו כי כבר שב עשו מחרון אפו והרי רבקה לא אמרה רק ימים אחדים שהם שבע שנים, וע"י ערמומיותו של לבן הרי הי' שם י"ד שנים רק יעקב אבינו הי' ירא מעשו שלא יתחדש עליו שנאה אחרת מעשו בשביל רחל, וכמו שהבאתי לעיל דרחל היתה בוכה לאחר החתונה שראתה שאין לה בנים היתה יראה שמא יגרשנה יעקב ותעלה בגורלו של עשו. ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כמו שמביא בפירש"י דברי הפייטן האדמון כבט שלא חלה צבה ולקחתה לו ונתבהלה, וע"כ נתיירא יעקב לילך לביתו עם רחל כ"ז שאין לה בנים שיאמר עשו כדברינו הנ"ל דיאמר עשו כמאמר העולם דיעקב קנה הבכורה והוי הגדולה לגדול ורחל הקטנה לעשו, ויתעורר שנאת עשו מחדש על הבכורה שיאמר או שתחזיר לי הבכורה או שתתן לי את רחל המגיעה לי והא ראי' שאין לך בנים ממנה, אבל כאשר ילדה רחל את יוסף אז גם עשו יראה שרחל היא ג"כ ליעקב והבן: ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה כו' תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אותך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתיך ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני ד' בגללך יש לדקדק א' כפל לשון ואלכה חד ואלכה על עצמו וגם אמר תנה את נשי ואת ילדי כו' ואלכה דהרי הי' יכול לומר שלחני עם נשי ועם ילדי ואלכה, גם מתחלה אמר אשר עבדתי אותך בהן למה הוכפל עוד לומר כי אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתיך, גם מהו התשובה של לבן נחשתי ויברכני ד' בגללך. - אמנם נ"ל לפרש עפי"מ שאמרתי לפרש הלשון שנאמר בהגדה של פסח צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו אנה יצאו ללמוד שאמר המגיד צא ולמד גם מה שייכות רמיית לבן יעקב אל הסיפור של יציאת מצרים, אולם נראה בזה לדקדק בפרשה של יעקב ולבן נראו שכל הדברים שהיו לישראל בצאתם ממצרים כמו כן אלה הדברים רובו ככולו היו ליעקב עת צאתו מלבן, שנאמר בתחלת יציאת יעקב מלבן שלא הי' רוצה לצאת קודם שנולד יוסף דכמו שהמתין יעקב עד שיצא יוסף מבטן אמו, כמ"כ המתינו ישראל בצאתם ממצרים על יוסף להוציא אותו מבטן הנילוס, משה רבינו לא רצה לצאת עם ישראל ממצרים רק ברשות פרעה, וכן יעקב אבינו אמר תנה את נשי כו' פירש"י אינו רוצה לצאת כי אם ברשות, וכן מצינו פרעה רדף את ישראל אחר שבעת ימים כמ"כ רדף לבן ליעקב אחר שבעת ימים, וכמו שבאמת אמרינן בההגדה ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו כו' משעובדים היינו והיינו עד עולם כמ"כ רצה לבן ברמאות שיהי' יעקב ובניו עמו לעבדים לעולם, וזה שאמר המגיד בלשון קצר צח ונקי צא ולמד היינו ללמוד פרשת ויצא והוא לשון נופל על לשון ודוק: ועפי"ז שפיר יובנו כל הדקדוקים הנ"ל כי יעקב אבינו. כמו שנולד יוסף רצה לצאת מלבן ע"כ אמר שלחנו ואלכה אל מקומי ולארצי, והסכים לבן שילך רק לבדו ויניח הכל נשיו עם ילדיו כמו פרעה שאמר לכו נא הגברים, וע"ז אמר יעקב לא כן תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אותך בהן ואע"ג שהי' הכל שלו מכ"מ לא רצה לצאת כי אם ברשות כמו יציאת ישראל ממצרים, ואח"כ כשהסכים לבן על הנשים ועל הבנים רצה לבן שיניח יעקב את צאנו ובקרו כמו פרעה שאמר שילכו האנשים והנשים והטף רק הבקר והצאן יוצג, וע"ז אמר יעקב אל לבן שנית כי אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתיך ואיך תרצה להניח אצלך את כל עבודתי הרי מצד הדין מגיע לי עוד משלך מדין הענקה, כמו שנאמר הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך כו' ומכל אשר