זקן אהרן (קורץ) עה

שבטים, וע"כ ודאי הפעם ילווה אישי אלי ותרף השנאה מאתי והבן: ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה פירש"י קנאה במעשי' הטובים אמרה אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים ע"כ. וקשה הא אמרינן בגמ' בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא וכו' - ונ"ל עפי"מ שכתבתי לעיל דאחר החתונה רחל היתה בוכה שראתה לאה יש לה בנים והיא אין לה בנים א"כ נתאמת מאמר העולם שהגדולה לגדול, כיון שנמכר הבכורה ליעקב הוי יעקב הגדול ולכך לאה היא בת זיווגו ולכן יש לה בנים ובשביל זה יראה רחל שלא תפול לגורלו של עשו והיא הקטנה לקטן, ועיין לעיל בד"ה ועיני לאה רכות ולכך שפיר ותקנא רחל באחותה שראתה דלאה בת זוגו של יעקב מסתמא לאה צדקה ממני במעשיה הטובים, ולכך נתהפך בעבורה שנמכר הבכורה ליעקב בכדי שתהי' לאה הגדולה בת זיווגו של יעקב הבכור כמאמר העולם, שע"י זכותה נתהפך מזלה לטובה שתישא ליעקב בן מזלה והבן: ויזכור אלקים את רחל וישמע אלי' אלקים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן לכאורה הלשון כפול דאם כתב ויזכור אלקים ל"צ עוד לומר וישמע אלקים, אמנם נראה עפי"מ דאיתא דהאמהות כולן עקורים נולדו ובדרך הטבע לא היו יכולין להוליד: אמנם קודם שפתח אלקים את רחמה הי' צריך להיות נס שלא עפ"י טבע ולזה צריך להיות זכות גדול, וגם איתא בגמ' כשהית"ש עושה נס מנכה מזכיותיו, וע"כ הביא מקודם ויזכור אלקים את רחל כמו שפירש"י זכר לה שמסרה סימני' לאחותה והי' לה זכות גדול וע"כ עשה לה השי"ת נס שפתח את רחמה, ואז שפיר וישמע אלקים אלי' כאשר התפללה על עצמה דאז שפיר הי' לה עפ"י טבע ומהני תפלתה, וזה פירוש הפסוק ויזכור אלקים את רחל ויפתח את רחמה ואח"כ וישמע אלי' אלקים ותהר ותלד בן והבן: ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אותה ליעקב לאשה והקשו במפרשים דבשלמא רחל שהיתה עקרה שפיר נתנה שפחתה ליעקב להיבנות ממנה בזכות שתכניס צרתה לתוך ביתה כמו שפירש"י בד"ה ואבנה, אבל לאה שלא היתה עקרה למה עשתה כן להכניס צרתה לתוך ביתה, עוד הקשיתי הלא כבר כתב לעיל אחר לידת יהודא ותעמוד מלדת א"כ למה לא נתנה אז תיכף את זלפה שפחתה ליעקב רק המתינה עד שילדה בלהה שני בנים אמנם נראה עפי"מ שפירש"י בד"ה הפעם ילווה אישי כו' וז"ל דהאמהות נביאות היו ויודעת שי"ב שבטים יוצאים מיעקב וד' נשים ישא עכ"ל, ונלפענ"ד דאע"ג דידעו שיעקב יוליד י"ב שבטים וישא ד' נשים מכ"מ לא ידעו בנבואה כמה כל אשה יולדת וגם לא ידעו מי שיהיו השתי נשים האחרות. וע"כ אע"ג דכבר כתיב בלאה ותעמוד מלדת מכמ לא נתנה שפחתה ליעקב כי אולי יעקב לא ירצה לישא שפחה ומסתמא ישא עוד שתי נשים אחרות לפי כבודו, רק אחר שרחל היתה עקרה ורצתה להיבנות ע"י שתכניס צרתה לתוך ביתה ונתנה לו שפחתה כמו שרה לאברהם וכבר ילדה שני בנים דע"כ הם ג"כ יכנסו בחשבון השבטים, ע"כ אמרה לאה דכיון דיעקב כבר לקח שפחת רחל א"כ עדיף שתתן לו ג"כ שפחתה להשלים הד' נשים שראתה בנבואה שכולם קרובים ולמה יקח אשה נכרית דעלמא, ולפי חשבונה סוברת דשפחתה נמי תוליד ליעקב שני בנים כמו בלהה ורחל יהי' לה ד' בנים כמו לאה ויהיו להגבירות ד' בנים לכל אחת ולשפחות יהי' שני בנים לכל אחת, וח"ו דלאה היתה צרת עין על רחל רק טעם נתינת השפחה להשלים מהרה הי"ב שבטים העתידין להוליד ליעקב. אבל לא הי' דעתה בשביל שתכניס צרתה לתוך ביתה גם היא תוליד כי חלקה כבר נטלה. רק להשלים ד' נשים ולהוליד הי"ב שבטים ע"כ מדה כנגד מדה נתן הקב"ה לה שכר שתלד בעצמה והבן: ובזה יובן שפיר הא דמביא בפירש"י ותאמר לאה בגד וז"ל בא גד בא מז"ט וכו' ולא ידעתי על מה נכתב תיבה אחת, ד"א למה נקראת תיבה אחת בגד כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי וכו' ע"כ, ובדברינו הנ"ל מיושב שפיר דבאמת לאה שמחה למען המצוה ליתן שפחתה ליעקב לאשה להשלים ד' נשים וגם להשלים מהרה הי"ב שבטים וע"כ שפיר אמרה בא גד בא מז"ט רק שלא יחשדו אותה שעשתה