זקן אהרן (קורץ) עד

רואה ששנואה ליעקב היתה חושבת דיעקב האמין נמי במאמר העולם שהגדולה לגדול והיא זיווגה של עשו, ומסתמא לבן רימה אותו (באינה כשירה) כמו עשו ואע"ג דיעקב ראה אותה צדקת הי' חושב שמא (גלוי' אינה כסתירה) היא כעשו, וכך הי' עשו עושה שצד את אביו בפיו והחזיק אותו לכשר ומש"ה הי' יעקב שונא ללאה שלא האמין בצדקתה, ולכן שפיר כאשר הי' לה בנה הראשון אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב, אבל בני זה לא מכר בכורתו ליוסף ולא ערער עליו כמו עשו שערער על יעקב ולא עוד אלא שביקש להוציאו מן הבור וא"כ יש לו היפך הטבע של עשו. וע"כ דאין אני זיווגו של עשו וע"כ שפיר אמרה אח"כ כי ראה ד' בעניי אין עני אלא בדעת שחושדין אותי באינה כשירה כי עתה לפי שהבן הנולד היפך הטבע מעשו, יאהבני אישי כי יראה שהבן אינו רשע כעשו ושוב יעקב לא ישנא אותה והבן. - אך כאשר ראתה לאה שיעקב עדיין בשנאתה ותאמר כי שמע ד' כי שנואה אנכי אע"ג דיעקב יודע והבין שאינני מזיווגו של עשו, וע"כ כי רק בעצם שונא אותי כי שנואה אנכי דייקי ע"כ נתן לי גם את זה והבן: עוד י"ל עפ"י דרכנו כי באמת הי' לה ללאה שתי שמחות בלידת בנה הראשון א' מחמת שראתה שיהי' צדיק ולא כבן חמי' וא"כ בזה ידעה דע"כ אינה זיווגו של עשו, ב' הי' לה לשמחה מחמת כי ראה ד' כי שנואה היא ונתן לה בן כדי שיעקב לא ישנא אותה, ובאמת דלאה לרוב צדקתה הי' לה שמחה הא' שבנה יהי' צדיק יותר גדולה משמחתה שיעקב יאהב אותה כי שמחה זו שיהי' לה בן צדיק הי' לה לעיקר שמחה, וע"כ קראה שפיר לבנה הראשון ראובן ע"ש שמחתה הגדולה שיהי' צדיק ולהשני קראה שמעון על שם שמחה השניי' שיעקב לא ישנא אותה והבן: כי ראה ד' בעניי י"ל דדעתה הי' על עניי' וצערה שהי' לה קודם שנישאת ליעקב כי ראתה רחל אחותה הצעירה כבר היתה ארוסה ליעקב זה שבע שנים, בשכר עבודתו, סברה שלכך זכתה לבן, אבל לא היתה בטוחה אם בנה יתחשב בין השבטים וכאשר גם הולידה בן השני סברה כי שמע ד' כי שנואה אנכי ע"כ בשביל צערה זכתה לבן שני, וכשהי' לה בן השלישי אז אמרה בטוחה אני דודאי כולם יתחשבו בין שבטי ישורון כמו שפירש"י דהאמהות נביאות היו ויודעת שי"ב שבטים יצאו מיעקב וד' נשים ישא ומגיע ג' בנים לכל אחת, והרי כבר יש לי חלקי המגיע לי ואז יראה יעקב שאני באמת זיווגו ממש ולא כמאמר העולם שהגדולה לגדול, וע"כ ודאי ילווה אישי אלי ע"כ קרא שמו לוי שגם יעקב הסכים לדברי' והבן: כי שמע ד' כי שנואה אנכי יש לדקדק דלמה בתחלה אמרה כי ראה ד' ובשני אמרה כי שמע ד'. ובפשטות הי' נ"ל עפ"י דברינו הנ"ל כי ראה ד' בעניי היינו צערה שהי' ללאה קודם הנישואין שראתה רחל הצעירה משודכת ליעקב זה שבעה שנים שבעבורה עבד יעקב ללבן, אבל לאה הבכירה עדיין אינה מאורסת ויראה שלא תפול לגורלו של עשו כמאמר העולם הגדולה לגדול, ואז בכל עת הזאת של השבע שנים ימי עבודתו של יעקב דלא הי' לה שום דין ודברים עם יעקב רק שבלבה היתה מצטערת ע"ז, וע"כ שפיר אמרה כי ראה ד' בעניי בבן הראשון כי זה הי' שכרה מצערה שהי' לה קודם החתונה, אבל בבן השני אמרה כי שמע ד' כי שנואה אנכי בשביל שהיתה שנואה אחר החתונה דכבר הי' לה דין ודברים עם יעקב ושמעה מיעקב דברים של שנאה ע"כ שפיר אמרה כי כי שמע ד' והבן: באופן אחר י"ל דהנה מדרך העולם בענין מחלוקת מתחיל מתחלה שנאה בלב ואח"כ כעשה מחלוקת שיתקוטטו בדברים וע"כ שפיר אמרה מתחלה כי ראה ד' בעניי ובעת לידת בנה השני י"ל דהשנאה הי' יותר בגלוי וע"כ אמרה כי שמע ד' אבל כ"ז שראתה שנאה בלב יעקב ואח"כ בשמיעה היתה חוששת עוד שמא יגרשה יעקב עם שני בני' ולא יתחשבו שני בני' בין השבטים ותפול לפני עשו, אבל אחר שהי' לה בן שלישי אמרה עתה הפעם ילווה אישי אלי כי עתה הכל רואין שאין טעם בני הראשון בשביל כי ראה ד' בעניי ולא השני מחמת כי שמע ד' כי שנואה, רק האמת יוכח שאני בת זוגו של יעקב וזכיתי להיבנות ממנו גורלי של י"ב