זקן אהרן (קורץ) עג

צדיקים ע"כ, ולכאורה תיקשו הך ורחל עקרה מיותר כאן דהרי נאמר להלן ברחל שלא ילדה, גם תקשה מהו וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה משמע דלולא זאת לא היתה יולדת הלא בפסוק הפעם ילוה אישי פירש"י לפי שאמהות נביאות היו ויודעת שי"ב שבטים יוצאים מיעקב וד' נשים ישא, וא"כ הרי דלאה יודעת היתה בנבואה דעתידה להוליד ליעקב, אמנם עפי"ד דברי הגמ' הנ"ל יובן שפיר וחדא מתורץ בחברתה דעפ"י הגמ' הנ"ל כל האמהות שרה רבקה רחל לאה היו צריכות להיות עקרות משום שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, ובאמת דשרה רבקה ורחל הי' עקרות ובלאה משמע שילדה איזהו שנים קודם רחל אע"ג דהנישואין היו שניהם ביחד משמע דבאמת לאה לא היתה עקרה, וא"כ יש לטעות דהקב"ה לא הי' מתאווה בתפלתה שלא היתה צדיקה וע"ז אמר הכתוב וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה כי באמת גם לאה היתה צריכה להיות עקרה. ומכ"מ פתח הקב"ה את רחמה מעט זמן תיכף אחר החתונה הוא הטעם משום דשנואה לאה ופתח את רחמה ורחל עקרה ואז תהי' אהבת לאה עכ"פ ידמה לאהבת רחל והבן: ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן פירש"י וז"ל רבותינו פרשו אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב וזה לא מכרה ליוסף כו' ולכאורה תיקשו למה הקדים פירש"י דרשת רז"ל להטעם שנאמר בתורה תיכף אח"כ כי ראה ד' בעניי דיותר עדיף הי' לפירש"י להביא דרשת רז"ל על הקרא כי ראה ד' בעניי שהוא נוטריקון של ראובן וע"ז יביא רש"י דרשת רז"ל ולאיזה צורך הקדים רש"י לפרש דברי רז"ל כאן והקדים רש"י דרשת רז"ל לדרשא הנאמר בתורה: אמנם נ"ל עפי"מ שמקשה הנח"ק על רבותינו ז"ל דמנא להו לדרוש טעם אחר מה שלא נאמר בקרא דהרי בקרא נאמר בפירוש טעם כי ראה ד' בעניי ועיין במהרש"א ברכות י"ז, ומתרץ בנח"ק דרבותינו דרשו טעמם מדקדוק הקרא דקשיא להו דלמה אצל ראובן נאמר תחלה ותקרא שמו ראובן ואח"כ מפרש בקרא הטעם כי ראה ד' בעניי ובשאר שבטים נאמר הטעם מפורש בקרא קודם קריאת שמם, וע"כ מדקדוק זה הוציאו רז"ל את פירושם דעיקר הטעם הי' ראו מה בין בני לבן חמי רק שירא מפני עשו הרשע שישמע טעם זה ויהרגנה, ע"כ אמרה הטעם לעיני כל טעם הנאמר בקרא כי ראה ד' בעניי אבל עיקר כוונתה הי' לטעם ראו מה בין בני לבן חמי ועיי"ש בנח"ק שהיא סוד כמוס שגלוהו רז"ל, ועפ"י הדברים האלה יובן שפיר דברי פירש"י שהקדים דרשת רז"ל לדרשא הנאמר בתורה כיון דדרשת רז"ל היא באמת הטעם העיקר שהי' ללאה וזה הטעם הי' צריך התורה להקדים לקריאת השם כמו בכל השבטים, רק דלאה היתה מפחדת לפרש טעם זה הכמוס אתה ורבותינו גילוהו ע"כ מביא רש"י שפיר טעמם של רז"ל במקומו קודם קריאת השם והבן: ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן יש להקשות הלא מתחלה כתב וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה הרי דבן הראשון נולד לה מחמת כי שנואה לאה א"כ הי' לה לקרות בנה הראשון שמעון ולהשני תוכל לקרותו ראובן, ולמה הפכה הסדר, עוד צריך להבין דברי רז"ל שמביא רש"י דמש"ה קראה אותו ראובן שאמרה לאה מה בין בני לבן חמי איך התקשרות ראובן עם עשו שהיתה משמחת שראובן איננו כעשו, דאטו אם יצחק הי' לו בן עשו גם יעקב מוכרח להיות לו בן כעשו ומאי מתפארת בו שאינו כעשו והרי אמרינן רק רוב בנים הולכין אחר אחי האם ולא אחר אחי האב: אמנם נ"ל עפי"מ דאיתא בפירש"י בד"ה ועיני לאה רכות שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובכתה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן ע"כ, ואמרינן במס' סוטה אין מזווגין לו אשה לאדם אלא לפי מעשיו ואם כמאמר העולם היתה לאה זיווגו של עשו א"כ הי' לה להוליד בן רשע כמו עשו) וע"כ מדהי' לה בן היפך הטבע מעשו ע"כ דהיא איננה זיווגו של עשו. ומעתה שפיר מיושב למה קראתו לאה לבנה הראשון ראובן ולא שמעון משום דבאמת לאה שהיתה