זקן אהרן (קורץ) עא

ויצא דיתיב על בירא סליקו מייא לגבי' וכן הוה משה דמתמן איזדמנא לי' איתתא רזא דמלא בירא לא סלקא אלא כד חמא תשרה דילי' לאתחברא בהדי' וכך איתא בספרים דרוב הזיווגים יזדמנו אצל המים כגון יעקב, ואליעזר, ומשה רבינו, וזה שאמר וירא כו' שראה כאן השראת השכינה שראה את השם היי' היוצא מר"ת "ישקו "העדרים ו"האבן והבין שימצא שם את זיווגו, והרמז לזה מה דאמרינן בגמ' דאיש ואשה כשיש שלום ביניהם שכינה שרוי' ביניהם ולכך כתיב והאבן בהא לרמז עם צירוף הה"א את שם הוי' ב"ה, ואע"ג דגם בלא הה"א של והאבן מרומז כאן השם הוי' דכתיב "ההוא "ישקו "העדרים "והאבן אך שם הזה הוא מהופך שלא ביושר ה"א יו"ד ה"א וי"ו לפי שבתחלה הי' בצער, לכך נאמר והאבן לרמז הך ו"ה של והאבן ואז השם הוי' מרומז ביושר שמרמז על רחמים גמורים והבן: ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן נלפענ"ד לפרש ע"ד המליצה הוא שאל השלום לו והשיבו שלום ולא אמרו שלום לו, וי"ל כי לבן שהי' רמאי גדול לא הי' יכול להחזיק שום רועה צאן כי תמיד הי' במחלוקת עם הרועה צאן ע"י רמאותיו, וע"כ אמרו סתם שלום כי אין לו עם מי לבא במחלוקת שעי"ז והנה רחל בתו באה עם הצאן דמחמת ששום רועה אין יכול להיות אצלו מוכרח לשלוח לרחל בתו עם הצאן והבן: ועיני לאה רכות פירש"י דלאה היתה בוכה שיראה שתפול לגורלו של עשו ע"כ לא היו עיני' יפות. אבל בתוס' כתבו איפכא חז"ל ועיני לאה רכות לשון רך וטוב כלומר שהיתה נראית יפה מתוך שהיו עיני' יפות ונראית רכה וילדה, אבל רחל היתה משובחת ביפי' אלא שהיו עיני' כואבת מן הבכי לפי שראתה שתפול לגורלו של עשו לפי שהיתה עקרה ויגרשנה יעקב וישאנה עשו עכ"ל: ונלפענ"ד דאלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם אמת רק דקודם החתונה היתה לאה בוכה כטעמו שפירש"י דסברה כמאמר העולם הגדולה לגדול והקטנה לקטן ועיני' של רחל יפות מחמת שאמרו הקטנה לקטן. אבל אחר החתונה שהיתה לאה נישאת ליעקב עיני' יפות אבל רחל שראתה שהיא עקרה היתה בוכה כסברת התוס' שראתה שתפול לגורלו של עשו לפי שאין לה בנים מסתמא היא לזיווגו של עשו. ואע"ג דהיא הקטנה מכ"מ מאחר שנמכר הבכורה ליעקב נתהפכו הזיווגין ג"כ שרחל הקטנה תינשא לעשו שהוא הקטן ולאה הגדולה תינשא ליעקב שהוא הבכור והבן.- ובדרכנו יהי' מיושב דברי בעתוס' הנ"ל שכתבו דרחל יראה שיגרשנה יעקב וישאנה עשו ולכך היתה בוכה, וקשה לפי"מ דאיתא בירושלמי לחד דעה דלב"נ אין להם גירושין ובודאי יעקב לא יגרש אותה וא"כ עשו ממילא יהי' אסור לו לישא אותה דחשיבה אשת איש, ואע"ג דבלא"ה עשו לא השגיח על איסור דבלא"ה עשו צד נשים מבעליהן ובעל אותן מכ"מ במילא גם יעקב לא יגרשה כדי שלא יהי' עשו נושאה וכמובן. ובדברינו הנ"ל מיושב שפיר דאע"ג דבעלמא לא מהני גירושין לב"נ מכ"מ הכא שאני דבאמת הי' מאמר העולם שהגדולה לגדול והקטנה לקטן רק שהיו בטעות מחמת שסברו דעשו הוא הגדול, אבל אחר שרואין דרחל עקרה איגלאי מילתא למפרע דע"כ רחל מגיע לעשו והא ראי' דלאה הגדולה ליעקב יש לה בנים, וע"כ דרחל היא זיווגו של עשו והיינו הקטנה לקטן ויאמרו דיעקב קידשה בטעות ובקדושי טעות א"צ לגירושין, ובלא"ה אמרינן דבאיילינות הוי קידושי טעות ואם לא משכחת לה שיהי' לה בנים גם ברחל קידושי טעות הוא ותינשא לעשו והבן: ויאהב גם את רחל מלאה הך גם מיותר דהי' יכול לומר ויאהב את רחל מלאה, אמנם י"ל דבאמת יעקב אבינו ח"ו לא הי' שונא את לאה רק אהבה גדולה ניתוסף לרחל בעבור הנסיון שראה יעקב ברחל שמסרה הסימנים ללאה כדי שלא לביישה. שבאמת היתה ראוי רחל בשביל זה שישנא אותה שלא קיימה את דברי יעקב ועזרה נמי לאבי' ברמאותו רק בשביל שעשתה רחל זאת שלא לבייש את אחותה וראה יעקב את לבה הטוב ניתוסף לה אהבתו ביותר וזהו ויאהב גם את רחל מלאה בשביל מה שעשתה ללאה והבן שוב ראיתי בכ"י שכתב כעין זה.