זקן אהרן (קורץ) סד

הברכות ליעקב בכח מצות כיבוד אם, ומש"ה יצחק אמר השתא לעשו ולכה אפוא מה אעשה בני היינו אפי' הסגולה להוציאך משבעה מדורי הגיהנם ע"י אמירת ז' פעמים בני נמי כבר עשיתי זאת ליעקב אחיך. וכבר הועיל הדבר ליעקב שנכנס עמו הג"ע, ולכה אפוא היינו לגיהנם שתחתיך מה אעשה בני איך אוכל לעשות ע"י אמירת בני, ואפשר דעכ"פ הועיל הפעם אחת בני שאמר יצחק לעשו שזכה לקבור הראש של עשו במערת המכפלה ובשביל זה יראה רבקה שלא יזיק זאת ליעקב אמרה היא ג"כ אל יעקב ועתה בני והבן: הברכה אחת לך אכי ברכני גם אני אבי הקשה בזה בני היקר כמר משה מאיר שיחי' דלמה נאמר שתי פעמים אבי דהי' סגי לומר הברכה אחת לך אבי ברכני גם אני וגם למה מתחלה כתיב ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי ונ"ל דמתחלה כשמוע עשו את דברי אביו שהי' אחד מרמה לו הברכות לא הי' עשו יודע שיעקב רימה את הברכות וע"כ אמר עשו לאביו ברכני גם אני אבי דהברכה שנתת לאיש נכרי תוכל ג"כ ליתן לי את כל הברכה אשר ברכת לו ונהי' שניהם מבורכים, ואמר לו יצחק לא איש נכרי הי' רק בא אחיך במרמה ויקח ברכתך כו' ויאמר לעשו הן גבור שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים וא"כ במה אברך אותך, ואפי' אם אברך אותך בעושר גדול הלא מה שקנה עבד קנה רבו והכל יהי' שלו ולכה אפוא מה אעשה בני: וע"ז השיב עשו הברכה אחת לך אבי דעשו הי' יודע דאע"ג שרצה אביו לברך אותי לפני מותו באשר היא הבכור ועיקר הברכות מגיעין לו, מאחר שבאמת מטעה לאביו שיסבור שהוא צדיק וגם הוא הבכור וע"כ יתן לו הברכה העיקרית, מכ"מ זאת הי' עשו יודע היטב דבאמת יעקב הוא צדיק גמור ובטח הניח יצחק ברכה עבור יעקב בנו. ע"כ אמר עשו לאביו הברכה אחת היא לך אבי היינו מה שברכת ליעקב בטעות שדמית שהוא עשו הלא גם יש לך ברכה אשר הנחת בשביל יעקב, וא"כ אם ברכת ליעקב עם ברכתי ברכנו גם אני שאני עשו בברכת יעקב. - ובדרך הלצה אמרתי על הלשון ברכני גם אני אבי דכששאל יצחק ליעקב אתה זה בני עשו ויאמר אני פירש"י לא אמר אני עשו אלא אני. בפשטות י"ל הטעם שלא רצה להוציא שקר מפיו. ועוד י"ל שלא רצה לכנות עצמו בשם רשע דשם רשעים ירקב והבן. וזה שאמר עשו לאביו ברכני גם אני היינו ברכת יעקב שאמר אני שהי' עשו מתלוצץ על יעקב איך שבתוך רמאותו הי' מקפיד על השקר ועל הרמאות לא הקפיד: ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך אשה וגו' יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים וגו' הנה לכאורה נראה דיצחק בירך ליעקב בעת ששלחו ליעקב ליקח אשה בשתי ברכות, ברכה אחת כשצוה עליו הלאו שלא יקח אשה מבנות כנען דכתיב ויברך אתו ויאמר לו לא תקח אשה כו' וברכה הב' ברכו כשאמר לו שילך פדנה ארם ואמר לו בלשון עשה וקח לך משם אשה שיקח דוקא מבנות לבן ואז ברכו בברכת קל כו' יברך אותך כו' ויש לדקדק למה חלקו בשתי ברכות וכן בעשו כתיב אח"כ וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה, הרי שראה עשו הברכה שברכו על הלקיחת אשה מבנות לבן, והדר כתב עוד בברכו אתו ויצו אתו לאמור לא תקח אשה מבנות כנען, היינו הברכה הראשונה של יצחק שברכו בתחלתו כשצוה עליו שלא יקח אשה מבנות כנען: הרי שהפליא נמי עשו בראייתו שברך יצחק את יעקב בשתי ברכות. ונלפענ"ד דברכה הראשונה היתה ברכת הדרך שהיא ברכת הפרידה והברכה השניי' הוא ברכת הנישואין. כי יצחק ידע מאביו שאמר בפ' חיי רק את בני לא תשב שמה ופירש"י רק מעוט היא בני אינו חוזר אבל יעקב בן בני סופו לחזור היינו לישא שם אשה, ויצחק הי' אסור לו לילך לחו"ל וע"כ בירך אותו ברכת הנישואין שמדרך האבות לברך את הבנים תחת החופה, ומש"ה ניחא שברכו בברכה השניי' בברכת פרו ורבו ושיהי' לקהל. עמים ובברכת אברהם ובירושת הארץ, והוכפל לברכו כאן עת ברכת הנישואין עם כל הברכה הראשונה אשר ברכו בעת שהביא לפניו את המטעמים והבן. ולפיכך כאשר ראה עשו שבירך אביו את יעקב בברכת