זקן אהרן (קורץ) נח

ובשלמא בפעם הראשון יש חד תירץ דהי' עפ"י הדבור אבל לא שבעצמו יחזור עלי', ועיין בבעתוס' בד"ה ויקח אשה ושמה קטורה, ולמה לא לקח אשה מחרן כמו ששלח להביא משם אשה ליצחק בנו, אמנם נראה בפשיטות דאברהם כבר ידע להגר שהיא אשה כשירה ונוהגת לו כבוד, ואע"ג דיכול להיות שנוהגת בו כבוד משום דלא היתה לו אשה גמורה וחשובה רק כאמה, והא ראי' ששרה אמרה לו אח"כ גרש האמה הזאת ואת בנה, וא"כ מוכרחת לשמוע בקולו ולהפיק רצונו בכל עניינים, אבל אחר מיתת שרה שתהי' הגר אשתו גמורה יוכל להיות שלא תהי' כמקדם. אמנם י"ל דע"כ ראי' גמורה היא דזכתה במעלה גדולה שנתראו לה מלאכי מעלה וע"כ דבאמת אשה כשירה היא. וזהו שאמר ויצחק בא מבוא היינו להביא את הגר לאברהם שישאנה וקאמר הטעם באר לחי ראי משם היו רואין דהגר צדקת היתה וע"כ נשתלח יצחק להביא אותה: ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל ואמרתי בזה בדרך מליצה עפי"מ דאיתא במדרש רבה בשם ר' אושעיא רבה ויגדל הילד ויגמל שנגמל מיצה"ר והיינו לי"ג שנים שנעשה בר מצוה, והנה כבר דקדקתי לעיל בפסוק ויקח אליעזר את רבקה וילך שהוא תמוה, דהרי כבר כתיב מתחלה ותקם רבקה ונערותי' ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש, ומה זה שאמר שנית ויקח העבד את רבקה וילך הלא כבר הלכה עמו על הגמלים. אמנם יש לפרש שלקח העבד את רבקה ומלמדה שתתקדש עצמה וידבר עמה מענייני היהדות לידע להתנהג כדרך שרה אמו של יצחק שתינשא לאיש קדוש כזה, כידוע שאליעזר הי' דולה מתורתו של רבו ורבקה הצדקת היתה עושית כן וקיבלה על עצמה כל הצורך וקידשה עצמה כראוי בכל יכלתה, אבל כאשר ראתה את יצחק מרוב צדקתה הכירה אותו בקדושתה שקדושתו של יצחק הרבה גבוה מקדושתה, וזהו ותפל מעל הגמל שלה שהבינה שקדושתה עוד הרבה מעט מקדושתו והבן: ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך לקראתינו בשדה ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס יש לדקדק למה דוקא כאשר ראתה את יצחק ותתכס בצעיף ולא מקודם, וי"ל כי באמת היתה רבקה קטנה וקיימ"ל דקטנה יכולה למאן בקידושין לאחר שתגדיל, ואם יצחק לא הי' מצא חן בעיני' היתה ממאנת והיו הקידושין בטילין דעוד לא היו ראו זה את זה וכמובן וכיון דהמנהג בישראל דבתולה אשר לא היתה לאיש הולכת בשערות ראשה מגילה אבל אשת איש תלך בראשה מכוסה, מש"ה בעוד שעדיין לא ראתה את יצחק ולא ידעה בטח אם תסכים על הקידושין מש"ה עדיין היתה הולכת בראשה מגילה, אבל כאשר ראתה את יצחק ושאלה לאליעזר מי האיש הלזה ההולך לקראתינו אם לזה אני מתקדשת ויאמר העבד הוא אדני, ובאמת כשראתה אותו ומצא חן בעיני' אז נגמרין הקידושין לגמרו, ואז ותקח הצעיף ותתכס את שערות ראשה כי מאז שער באשה ערוה והבן: פרשת תולדות ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ד' ויאמר ד' לה ני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו נלפענ"ד לפרש כי רבקה אחר שראתה שהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתח ע"ז עשו מפרכס לצאת מש"ה יראה בממנ"פ אם בילד אחת מעוברת ומפרכס לצאת בפתחי תורה ובפתחי עבו"ז ואין לו שום חילוק א"כ לא יהי' לא ישראל ולא עכו"ם ואם בתרי היא מעוברת וחד הוא שרוצה לצאת לפתח עבו"ז והשני לצאת לביהמ"ד והי' תנוח דעתה עכ"פ בחד, אבל כיון דמתרוצצים בקרבה עוד במעי' מכש"כ כשיוולדו שיתרוצצו ותמיד יהי' אחד מעכב את השני ובין כך ובין כך שניהם לא יהיו כלום, וזהו שאמרה א"כ כשמתרוצצים עוד בקרבה מה יהי' עוד כשיולדו ויאמר ד' לה שני גוים בבטנך וכשיוולדו ממעיך יפרדו שלא יהיו מעכבין זה לזה רק אחד יהי' רשע ואחד צדיק והבן: