זקן אהרן (קורץ) נד

ותאמר אליו בת בתואל אנכי כתב בס' תורת משה מהגאון הח"ס וז"ל ומה שנתן לה תחלה ואח"כ שאל בת מי את נראה לי כפשוטו דנתן לה ממנ"פ, אם אינה ממשפחת אברהם לא רצה לקבל צדקה מארמית, ע"ד ביבוש קצירה תשברנה וכאסי' דר' צדוק במדרש איכה עכ"ל. לפי דבריו משמע שסבר דבאמת קפידת אברהם הי' ליקח אשה ממשפחתו דוקא. ואם לא תהי' ממשפחת אברהם לא יקח אותה לאשה רק שישלם לה המתנה בשכרה שלא יהי' לה שכר מצוה וכמובן. וקשה הא גם אם הי' מתחלה שאל בת מי את הי' ג"כ יכול לעשות כן, אם לא תהי' ממשפחת אברהם יתן לה בשכרה ואם תהי' ממשפחת אברהם יתן לה למתנה, ואדרבה אם הי' נותן לה אחר שישאל אותה יכול לפרש לה שנותן לה בשכרה אם לא תהי' ממשפחת אברהם ואם תהי' ממשפחת אברהם יפרש לה שנותן לה לשם מתנה, אבל כשנתן לה מקודם וע"כ דנתן לה סתמא וא"כ היא לא תדע על מה הוא נותן לה אם בשביל שכרה כנ"ל, או לשם מתנה ואנן קיימ"ל הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, ואם תהי' ממשפחתו לא תדע אם נותן לה בשכרה או במתנה. אמנם נראה דניחא בממנ"פ אם תהי' ממשפחת אברהם וודאי שלא ישלם בעבור מצותה ופשיטא דלשם מתנה. ואם לא תהי' ממשפחת אברהם וודאי הוא דלשם שכרה הוא נותן לה והבן. ויש להאריך בזה: וישם לפניו לאכול איתא בפירש"י וגם במפורשים דבתואל נתן סם המות בקערה ובא מלאך וסיבב הקערה עם הסם לבתואל, ומת מיד והקערה של בתואל לפני אליעזר ע"כ. ובפסוק ויאמר אחי' ואמה כו' מביא בשפ"ח דכאן כתיב ויושם לפניו לאכול וגבי יוסף נמי כתיב ויושם בארון ילפינן דכאן נמי רצו להמיתו וליתנו בארון ועיי"ש ויש לדקדק בהך ילפיתא וישם מויישם דגבי יוסף אם הוא דרך גז"ש דכתיב ויישם בשני יודין קשה הא אין אדם דן גז"ש מעצמו, ואם הוא דרך בנין אב משום דבשניהם נאמר בשני יודין משמע דבאמת לא הי' צ"ל רק בחד יוד כמו וישם לפניו לאכול ומדכתיב יוד יתירא יהפך הלשון כמו שהי' כתוב ויושם לשון נפעל שימת הסם בתוך אכילה, אך לפי"ז תקשה א"כ ביוסף הי' סגי אם הי' כתוב רק בחד יוד נמי הפירוש דיוסף מת ושמוהו בארון, והנלפענ"ד עפי"מ שפירש"י בפ' בראשית על פסוק וייצר פירש"י וז"ל שתי יצירות יצירה לעוה"ז ויצירה לתחה"מ אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירתה שני יודין ע"כ - ונלפענ"ד דהכ"נ גבי יוסף דרשו כן עפי"מ דאיתא בזוהר ובמכילתא דארונו של יוסף הי' מונח ארונו בתוך ארון של ברזל והורידו אותו בעומק הנילוס, ויש בזה שני דעות ח"א שישראל בעצמם נתנוהו לנילוס כדי שלא יעשוהו אלקים, וח"א שהמצריים נתנוהו לנילוס בכדי שלא יוכלו ישראל לצאת ממצרים כי היו מושבעים מיוסף שלא יצאו בלעדיו, וע"כ כמו שדרשינן וייצר בשני יודין על שני יצירות כמו כן דרשינן ויישם בשני יודין על שני שימות שימה בארון של עץ ושימה שניי' בארון של ברזל והבן. ולפי"ז שפיר מדמה הך ויישם לפניו לאכול דנמי כתיב בשני יודין דרשינן נמי על שני שימות חד שימה על המאכל ושימה הב' על הסם במאכל, מדכתיב לפניו דרשו שהי' השימה יתירה לפניו דייקי ולא לכל אנשי הסעודה, ע"כ על סם דלא שייך לומר שימה יתירה על מאכל יתירה דמסתמא לא יטולו קנאה בסעודה. – או י"ל דשימת המאכל הי' לפניו שהי' ורואה את המאכל אבל השימה יתירה לא הי' לפניו והיינו סם בתוך המאכל והבן: אחרי זקנתה יש לדקדק דהי' לו לומר עת זקנתה. אך י"ל עפי"מ שפירש"י שפרסה נדה וחזרה לימי נערותה א"כ היתה מתחלה זקנה ונעשית אח"כ ילדה א"כ שפיר לא הי' עת זקנתה רק אחר זקנתה ומה שהמציאו הרופאים חדשות לעשות נער מזקן אין חדש תחת השמש שכבר הי' כן אצל שרה אמנו ע"י הקב"ה בעצמו בלי שום פעולה שנעשית ילדה אחרי זקנתה והבן: אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני כו' ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי יש לדקדק דבפסוק הראשון הקדים בית אבי למשפחתי והסמיך הלשון משפחתי ולקיחת אשה ובפסוק השני הקדים משפחתי