זקן אהרן (קורץ) נג

שמא יביא את בתו ויאמר עלי' שהיא מארץ מולדתו וכאשר יצחק יבא עלי' אפי' בטעות תהי' אשתו לגמרי ע"י הביאה, ויצחק לא יוכל אח"כ לגרשה דהא איכא מ"ד שם בירושלמי דלא מהני גירושין לב"נ והבן. ומכאן יש ראי' נכונה למאי שהעליתי בחידושי דהא בהא תליא דמדס"ל לא מהני גירושין לב"נ סובר נמי דבב"נ לא בעי מתכווין לקנותה והבן: ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור יש לדקדק למה שינה אליעזר ואמר ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה, והרי היא לא אמרה כן רק בן מלכה אשר ילדה לנחור ב' יש לדקדק בהא דאמר אליעזר וישביענו אדני לאמר לא תקח אשה מבנות כנען אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ע"כ, וקשה הא אברהם לא אמר רק שלא יקח מבנות הכנעני ואל ארצי ואל מולדתי תלך, אבל משפחתי לא הזכיר אברהם כלל, וגם אפי' אח"כ שאמר אברהם ד' אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי כו' ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם. והיינו מבית אבי מארץ מולדתי, הרי פירש"י שם מבית אבי מחרן ומארץ מולדתי מאור כשדים, וא"כ אברהם לא הזכיר כלל משפחתו בכל דבריו, ולמה הוסיף אליעזר לומר בשם אברהם בסיפורו לפני בתואל ולבן שציוה לו ליקח אשה מבני משפחתו, הא אדרבא לענין גמר השידוך עדיף הי' שלא יאמר בשם אברהם שהקפיד על משפחתו כדי שלא ירצו מאתו תנאים קשים וכמובן אבל אם לא יאמר להם שקפידת אברהם הי' ממשפחתו רק מעיר מולדתו ואז יראים להרבות עליו מוהר ומתן דיש לו ברירה לילך וליקח עלמה אחרת בעיר הזאת: אמנם נראה עפי"מ דאיתא שלשה שאלו שלא כהוגן וחשיב שם אליעזר עבד אברהם, ומכ"מ מן השמים השיבו לו כהוגן, וכאשר ראה שזימנו לו מהש"מ מבני משפחתו, ע"כ רצה בזה להגדיל את הסימן שלו איך אברהם הקפיד על משפחתו, ושהוא עשה סימן והסימן איקראו כך על בני משפחתו כרצון אברהם דבזה מגדיל את הנס שהוא מן השמים והבן – ובזה תירצתי היטב על נכון דלמה נתן אליעזר לרבקה את המתנות נזם זהב ושני צמידים קודם ששאל אותה בת מי את ואח"כ כשסיפר המעשה אמר שמקודם שאל בת מי את ואח"כ נתן לה ועיין במפרשים, ועפ"י הנ"ל י"ל דבאמת ידע אליעזר דלא הקפיד אברהם על משפחתו, וא"כ כאשר ראה הסימן שנתקיים הגם שלא היתה ממשפחתו מכ"מ שפיר נתן לה וכמובן. רק כאשר ראה שהזדמן השי"ת מבני משפחתו וע"כ בשביל להגדיל הנס, הוסיף אליעזר שאברהם הקפיד על משפחתו, ולכך שפיר הי' צריך לומר דשאל מתחלה ואח"כ נתן לה דאל"כ ישאלו אותו איך נתן מעיקרא טרם שידע אם היא מבני משפחתו והבן - עוד מילין בפי דבאמת אברהם לא גילה לאליעזר למי ילך, כי כשחזר אברהם מהעקידה ונתבשר לו מבת זיווגו של יצחק ע"כ ציוה לאליעזר שילך אל ארץ מולדתו פירש"י אור כשדים, ושם יודיעך השם לאיזה מקום תלך ואיזה אשה תקח לבני, והעבד לבו בטוח באדונו והאמין במשלחו שישיג בטח מבוקשו למצוא זיווג הנכון. אבל אליעזר שאל אולי אחר הקידושין לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך שמה, וע"ז הבטיח לו אברהם שנית ד' ישלח מלאכו לפניך ותצליח בדרכיך והאשה תלך אחריך, ובאמת שכן הי' עפ"י הדבור וכמו שפירש"י בד"ה ותאמר אלך מעצמי ואף אם אינכם רוצים עכ"ל - ואין אתה צריך לאמץ את כחך בפעולות רק לקדש אותה והמלאך יעשה הכל לפניך, ובאמת שכן הי' שבא לחרן בקפיצת הדרך ולא ידע שהולך לחרן ולמשפחת אברהם, כי באמת אברהם לא הזכיר לו כלל מזה וכשראה אליעזר שבא לחרן ועשה הסימן שלו וראה שעלה הסימן כהוגן. שאל אח"כ בת מי את והשיבה בת בתואל בן מלכה ראה מעשה ונזכר הלכה. הבין שהיא הבשורה שנתבשר אברהם בחזרתו מהעקידה מלידת רבקה, ואז הבין דע"כ עיקר כונת אברהם ושבועתו לילך לבית אביו היינו נחור ולמשפחתו היינו מלכה שהיא אחות שרה, כיון דנחור הי' לו עוד בנים מפלגשו ושמה ראומה והפילגש לא היתה ממשפחתו, וע"כ שפיר הוא אמר בת בתואל בן נחור שהוא בית אביו ומשפחתו היינו ממלכה שכך נתבשר בבשורה אשר ילדה מלכה והבן: