זקן אהרן (קורץ) נב

שאשקוט מכאב הגדול הזה ויבא בני לביתי אז אקח בתוככם לאחוזת קבר והבן: ויתן לי את מערת המכפלה יש לדקדק למה אמר בזה לשון מתנה חדא דאברהם הי' שונא מתנות ועוד הרי בכסף מלא בא לקנותה, ועוד למה אחר דבריו של עפרון שוב אמר לשון קיחה שהוא לשון קנין כדאיתא בריש מס' קידושין – ונלפענ"ד דאברהם אבינו מתוך צדקתו גילה את כל לבו כי באמת המערת המכפלה חשובה כל כך בעיניו שאפי' אם יתן בעבורה את כל הון ביתו חשובה עוד בעיניו כמתנה. עוד י"ל עפי"מ דאיתא במס' ב"ב ע"א המוכר את השדה לא מכר את הגת ואת השובך כו' במד"א בלשון מכירה אבל מתנה בעין יפה נותן והכל בכלל ע"כ, ומעתה מתחלה דלא דיבר אברהם אבינו רק ממערת המכפלה בלבד וא"כ יכול עפרון לומר אח"כ דלא מכר לו רק את המערה בלבד ולא דרך להמערה, ואע"ג דבלא"ה היתה עומדת בקצה שדהו מכ"מ לפעמים שיצטרך לילך אל הקיר שבתוך השדה וכמובן, מש"ה אמר אברהם לשון מתנה ובמתנה נותן בעין יפה, אבל אח"כ ששמע מעפרון דגם השדה נותן לו וא"כ בלא"ה יהי' לו דרך דהא כל השדה תהי' שלו וע"כ שפיר אמר לשון קיחה וקנין והבן: אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני פירש"י נתתי מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר. ונלפענ"ד עפי"מ דקיי"ל הזמנה מילתא הוא ואם הזמין מעות עבור המת הי' נאסר בהנאה וע"כ שפיר אמר מוכן הוא אצלי בעבור הקבר והלואי נתתי לך כבר והבן: אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני כו' ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי ויש לדקדק דפסוק הראשון הקדים בית אבי למשפחתי והסמיך הלשון ממשפחתי ללקיחת האשה והדר כתיב מקודם ולקחת והקדים משפחתי וסמכו נמי לולקחת אשה ואח"כ כתב מבית אביה – ונ"ל דאליעזר בכיון ובחכמה עשה זאת לסמוך בכל המקראות הלשון ולקחת אשה לבני אל משפחתי דווקא, כי ירא לפי האמת שסיפר להם שהוא מושבע ועומד מאברהם שלא ליקח אשה ליצחק רק מהם, דהייני מבית אבי דווקא דאז יתנו עליו תנאים קשים וירצו ממון הרבה מאתו אין מספר, ע"כ דקדק בלשונו להראות להם דלשון השבועה ליה הקפידה מבית אבי דייקי, דאם לא יוכל ליקח מבית אבי יוכל לילך למשפחת האם, ועיקר קפידת השבועה הוא רק על משפחתו דייקי והקדים תחלה בית אבי דרצונו מן המובחר להקדים מבית אבי, אבל עיקר קפידת השבועה רק שיקח אשה ממשפחתו ויכול להיות גם מבית אמו, ואז יהיו יראים מלחפוץ יותר מכפי הראוי והבן: תחת ירכי הקשה בפירש"י למה לא כתיב תחת ירכך להשביעו במילת אליעזר ועיי"ש מה שתירץ. ולפענ"ד נראה כיון שמדמה לה את המילה לחפץ של מצוה כגון ס"ת או תפלין ומזוזה, וא"כ י"ל עפי"מ דאיתא בבעתוס' בד"ה וכרות עמו הברית כביכול הקב"ה עזר לו להמול א"ע, וא"כ נתקדש בקדושה יתירה אבל מילת אליעזר הגם דאליעזר נמי התכווין למצוה אבל אינו דומה לכוונת אברהם אבינו ולכוונת קוב"ה בעצמו העוזרו והבן: ואשביעך בד' אלקי השמים כו' יש לדקדק למה הוצרך להשביעו ללא צורך והרי גם יצחק צוה ליעקב שלא יקח אשה מבנות הכנעני ולא השביעו ואליעזר הי' ג"כ נאמן ביתו ודולה ומשקה מתורת רבו מסתמא לא ישנה את דברי אדונו ורבו, אך י"ל כיון שאליעזר רצה לתת את בתו ליצחק כדאיתא במפרשים ע"כ הוצרך להשביעו וע"י גלגול שבועה שפיר השביעו נמי שלא יקח אשה מבנות הכנעני. אך לכאורה יש עוד להקשות דהא אם שלחו לקדש אשה רק ממשפחתו דייקי ואם אליעזר יעשה שינו בשליחות בבתו או בבנות הכנעני לא מהני הקידושין ובטילין למפרע, והרי הדבר עבידי לגלוי ואיך חושד לאליעזר שיכשיל את יצחק בנו בדבר שלא יועיל, דהא אם יודע שהוא בתו בטלה הקידושין למפרע - אך י"ל עפי"מ דאיתא בירושלמי דב"נ קונה את האשה גם בלא מתכוין לקנותה, וא"כ י"ל דשפיר שהי' חושד לאליעזר