זקן אהרן (קורץ) נ

שתהי' התקון של חטא עהד"ע וכנ"ל והבן: ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה הקשו בזה המפורשים דהי' צ"ל לבכות לשרה ולספדה כי בתחלה הבכיי' ואח"כ מספידין. ונ"ל בהקדם שיש לדקדק דאמר ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה משמע דביאתו הי' בשביל לספדה ולבכותה, וקשה וכי לולא זאת לא הי' בא לביתו אחר העקידה דכך הי' לו לומר ויבא אברהם, וראה האסון הנורא אשר קרוהו ויספוד את שרה ויבכה אותה וכמובן. אך י"ל דאברהם ושרה מפני חשובתן תיכף כשקרה האסון שמתה שרה יצא הקול למרחוק, וידע אברהם מתחלה עוד בדרך שמתה שרה ומסתמא כבר בכה בשמיעתו, והשתא בא לספוד לשרה ולבכותה. עוד שנית בפני'. עוד י"ל דכמו דהשטן המית את שרה אמנו בבשורת העקידה כמ"כ רצה נמי להמית את אברהם בבשורת מיתת שרה והי' סבר שעי"ז ימית גם אברהם כמוה' רק באמת שלא הועיל השטן גבי אברהם כי התחזק א"ע תמיד שלא יהרהר אחר מדותיו של הקב"ה, ונלחם עם כדרלעמר נוטריקון כל מה דעבד רחמנא לטב עבד ולכך שפיר ידע עוד בהר המורי' דמתה שרה, ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה כי כבר בכה עלי' מיום שמיעתו וכנ"ל: ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה והקשו המפורשים דהי' צ"ל לבכות לשרה ולסופדה ועוד למה נאמר ולבכתה בכף זעירא. ונלפענ"ד דהנה איתא במס' ב"ב קמ"א וד' בירך את אברהם בכל בת הי' לו לאברהם בכל שמה, והקשו בתוס' דלמ"ד ב"נ מותר באחותו למה לא השיאה ליצחק, ותירצו דהיתה קטנה ועוד דשמא מהגר היתה ע"כ. והקשיתי בזה לתירץ הא' שהיתה קטנה תיקשו הא גם רבקה היתה קטנה בת ג' שנים כמבואר בפירש"י, וא"כ מה הועיל יותר עם רבקה מאחותו בכל, ולכאורה אמרתי בזה דתוס' לשיטתם אזלו בזה דהא הבעלי תוס' בד"ה ויהי יצחק בן ארבעים שנה עשאו חשבון דרבקה היתה בת י"ד שנים ולק"מ - אך מביאין שם בבעל תוס' להקשות בשם הר' משה שלמה בר אברהם, דע"כ רבקה לא היתה בת י"ד שנים דאל"כ איך יליף מקרא דכתיב תשב הנערה כו' דנותנין זמן לבתולה י"ב חודש. דכיון דבוגרת היתה והרי לבוגרת אין נותנין כי אם שלשים יום ע"כ. אך י"ל דעכ"פ אפי' לקושייתו נוכל לומר דהיתה נערה ולא קטנה וצ"ע: גם לתירץ השני דשמא מהגר היתה נמי יש להקשות לדעת המפורשים שמקשים איך אברהם נשא את הגר שהיתה שפחה, ותירצו שגיירה מקודם ע"כ. - א"כ מאי תירצו בתוס' דלכך לא השיאה ליצחק דשמא מהגר היתה, וקשה הא אם גייר את הגר הרי בכל בתה היתה הורתה ולידתה בקדושה והרי היא כשירה גם ליצחק - ונלפענ"ד עפי"מ דלכאורה יש להקשות על המפורשים שמתרצים דאברהם שנשא שפחה גיירה מקודם, והקשיתי בזה דבשלמא על איסור שפחה שפיר מהני גירות אבל הרי נמי היתה מצרית ולאיסור מצרית לא מהני גירות - אולם אמרתי בזה דבלא"ה מה שלקחה אברהם הי' עפ"י הדיבור וגזה"כ הי' רק על איסור שפחה שפיר גיירה משום דהי' יכול לעשות בהיתר, אבל איסור מצרית שפיר כדקאי קאי – ומעתה מתורץ היטב קושית התוס' דבשלמא על אברהם לק"מ שלקח את הגר אע"פ שהיתה מצרית, משום דעפ"י הדבור לקחה, אבל ליצחק שפיר נאסר גם בתה של הגר משום איסור מצרית והבן: וכעת מצאתי בבעתו"ס בד"ה ויקח אשה ושמה קטורה שמקשים וז"ל ואע"ג דישראל אסור במצרית דכתיב בנים אשר יולדו להם דור שלישי הא דור שני לא יבא והגר בת פרעה היתה כדפירש"י לעיל. איכא למימר אברהם גר הוא וגר מותר במצרית עכ"ל וא"כ משמע דיצחק הי' מותר בבכל דדור שלשי הי' והבן, ושוב חזרה קושית התוס' למקומה למה לא השיאה ליצחק. ואמרתי בזה די"ל דכמו דשרה אמנו כשנתבשרה מעקידת יצחק פרחה נשמתה, כמ"כ נמי י"ל דאחותו בכל הגם דלא מתה אז בשמעה מעקידת יצחק משום טל הילדות שהיתה בה, רק לאחר ששרה אמנו מוטלת מתה ובתוך כך בא אברהם בלבדו לביתו בלא יצחק הא. והא גרמו דגם ממנה פרחה נשמתה ומתה- שוב מצאתי בס' פנינים יקרים בשם מדרש דמתה בכל ואברהם בא לספוד לשרה ולבתה בכל, וזהו ולבכתה בכף זעירא דבסילוק הכף נשאר