זקן אהרן (קורץ) מז

בריתות, אבל מצות סעודת בר מצוה לא נאמרה בתורה רק ברמז מועט ולמה גדול כחה בעיניהם יותר מכל המצות, אמנם י"ל עפי"מ דאיתא בגמ' דלכך ישראל מקיימין מצות מילה כל כך בשמחה, משום דאברהם אבינו שהי' הראשון למצוה זו עשה אותה בשמחה ע"כ גם כל זרעו אחריו מקיימין אותה מצוה בשמחה, וא"כ י"ל דכיון דגם מצות סעודת בר מצוה נמי עשה אברהם אבינו בשמחה לדעת ר' אושעיא רבה הנ"ל, דכתיב ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל שנעשה בר מצוה ע"כ מחזיקין אותה בשמחה - וי"ל עוד ביותר טעם אחר דבזה שעושין הסעודת מצוה לי"ג שנים דוקא בזה מתקנין את הפגם שפגמו בי"ג מדות הרחמים ובזה נבין היטב אשר נראה דישראל הכשרים אינן זריזין כל כך במצוה זו כמו המגולחי שער, כי הכשירים הרי בלא"ה יש להם תקנה ותקומה שראוין לרחם עליהם אף בלא עשו תשובה מצד שלא היו פוגמין במדת הרחמים. אבל אותו מגולחי זקנם שפגמו בי"ג מדות הרחמים וכנ"ל, ע"ז יעשה יצחק אבינו החשבון ימי החוטאים שהם י"ג שנים דייקי ובשביל כך שעושין הסעודת בר מצוה שהוא בשנת י"ג בזה מתקנים כל אותן הי"ג שנים ימי חייהם. ומאחר דיצחק הי' הבר מצוה הראשון אשר נעשה משתה גדול ביום שנעשה י"ג שנים, ע"כ שפיר אמר להמליץ בעדם וקיבל דייקי על עצמו להגן עליהם, כי הראה בזה כח סעודת מצוה זו שכדאי היא בזה בלבד לתקן הפגם של י"ג מדות הרחמים, והרי אפי' החוטאים עושים סעודת מצוה זו, ע"כ גם המה ראוים לרחם עליהם בי"ג מדות הרחמים, ובעל הרחמים ירחם עלינו בביג"צ משיחנו בזכות י"ג מדות הרחמים אמן: ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה בי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק ויש לדקדק א' למה לא יירש בן האמה עם יצחק, ב' למה בשביל שלא יירש צריכים היום לגרשם תיכף, ג' מהו הלשון אשר ילדה לאברהם הרי הכל יודעין דישמעאל בן הגר נולד מאברהם דאטו הי' להגר בנים מבעל אחר - אמנם נ"ל עפי"מ דאיתא במפרשים בשם מדרש דישמעאל הי' הולך בין האורחים אשר היו מזומנים לסעודה, והי' מצחק על גודל הסעודה שעשה אברהם בשביל יצחק בנו הנולד לו משרה, ובאמת כי רק מאבימלך נתעברה שרה ואין בנו כלל ע"כ. ולפי"ז לדעת הגר וישמעאל שצחקו על הסעודה באמרם שמאבימלך נתעברה שרה א"כ ע"כ דשרה לא היתה עקרה כלל, והא ראי' דרק לילה אחת שהיתה עם אבימלך נתעברה, א"כ עיקר הדבר שלא נתעברה שרה מאברהם בדידי' הי' תליא דלא הי' יכול להוליד. א"כ לפי"ז ע"כ דבמילא לפי דעתם גם ישמעאל איננו מאברהם ושפיר דלא מגיע ירושה לישמעאל ומתורץ קושיא הא' ומתורץ נמי בזה דלמה צריכים תיכף לגרשם את הגר ואת בנה שלא יחזיקו את עצמם בין הבריות דיצחק נולד מאבימלך וישמעאל הוא בנו של אברהם, ע"כ מיהרה אל אברהם לגרשם תיכף, ובזה יובן הלשון אשר ילדה לאברהם מצחק שהגר וישמעאל מצחק שרק היא דילדה לאברהם אבל שרה לא ילדה לאברהם רק מאבימלך נתעברה שרה והבן. ובזה יש לפרש נמי הכפל לשון עם בני עם יצחק ועיין בפירש"י והוא כי עפ"י נימוסי המדינה מי שמת ואינו מניח יורשים מלכות המדינה נוטלת כל הרכוש, וע"כ היתה שרה יראה שלפי דבריהם המצחקים דשרה לא ילדה מאברהם ולראי' כי שרה לילה אחת היתה עם אבימלך נתעברה, א"כ הבריות יאמרו שאברהם עקר הי' וגם ישמעאל אינו מאברהם ואז שניהם לא יטלו ירושה, וע"ז אמרה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני ששניהם לא יטלו ירושה עם יצחק היינו עם הצחוק שלהם והבן - וע"כ פקדה שרה לאברהם למהר לגרשם טרם שיצא קול הרעה הזאת ואז יתחזק יצחק לבנך והוא יורש אותנו והבן: ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני איתא במדרש הנני למלכות הנני לכהונה ויש לדקדק לפי"מ דאיתא בירושלמי הוריות עי' רמב"ן בפ' ויחי דמלך לא יהי' כהן ואיך הי' אברהם מזומן למלוכה ולכהונה ואפשר דלא הי' כוונתו על שניהם כחדא רק לזה או לזה. אך דלפי"ז תקשה דמאחר אברהם הי' מלך איך נתכהן שנוטלה הכהונה ממלכי