זקן אהרן (קורץ) מד

כמה גרוע כחו שנשתנו עליו סדרי בראשית, פירש"י דגרוע כחו שהי' יכול הקב"ה ליתן לו פרנסה וישלם דמי יניקה ועיי"ש. והנה לכאורה לפי"ז תקשה למאי דאיתא במדרש דשרה עקרה היתה דאפי' בית מטרון של ולד לא הי' לה, וא"כ לא משכחת לה בדידה רק שישתנה עלי' סדרי בראשית, וא"כ תקשה למדס"ל כמה גרוע הרי מצינו גם בשרה שנשתנו עלי' סדרי בראשית, אך י"ל דהכא גם המ"ד דס"ל כמה גרוע מודה דגדול כחה, דדוקא התם דבממון תליא שאם הי' מתפרנס בניקל לא הי' צריך לשינוי סדרי בראשית כפירש"י הנ"ל, דהי' יכול לשלם דמי יניקה ולכך גרוע הדבר, אבל בשרה שפיר מודה דגדול מעלתה דאי אפשר בענין אחר וכמובן. ולפי"ז שפיר י"ל דכך אמרה שרה אחרי בלתי היתה לי עדנה ונשתנה עבורי סדרי בראשית, ואדני זקן דלדידי' לא נשתנו וא"כ מעלתי גדולה ממעלת אברהם בעלי, ע"ז שפיר אמר הקב"ה היפלא מד' דבר שגם היא תלד כמו שהיתה בלי שינו סדרי בראשית, וא"כ גם בדידה ל"ה מעלתה יתירה ממעלת אברהם רק אדרבה והבן: במדרש, כי משחיתים אנחנו את המקום א"ר סמא על שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו את המקום נדחו ממחיצתן קל"ח שנה ויש לדקדק בדברי המדרש דאמר על שנתגאו שהי' צ"ל שהקב"ה ישחית ותלה בעצמו נחשב כגאות, דזהו תינח על מלאך המשחית שתלה בעצמו. אבל מלאך המשחית לא הי' רק אחד ואחד הי' מלאך המציל את לוט, וא"כ למה נאמר לשון רבים משחיתים אנחנו והרי מלאך המציל הי' מוציא שקר מפיו דהוא לא נשתלח רק להציל ולא להשחית, עוד תקשה בהא דכתיב ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו ויוצאהו וינחהו מחוץ לעיר, דמשמע ששניהם עשאו ההצלה וקשה על מלאך המשחית שנכנס בגבול חבירו לעשות הצלה שלא נצטווה, ואמרתי בזה דהא דכתיב ויחזיקו האנשים בידו היינו שרצה לוט להציל את ממונו וע"כ החזיקו המלאכים בידו ומנעו אותו מלחפש ולבדוק בממונו ורכושו, והחזיקו אותו ואת אשתו ובנותיו כי גם הם אשתו ובנותיו נמי היו בהולים על ממונם ורכושם, והחזיקו אותם בידם לילך שלא יטלו כלום ובזה גם מלאך המשחית סייע שלא הניחם לעכב בשביל הצלת ממונם. אולם בעיקר ההצלה שפיר נאמר ויוצאהו וינחהו קאי על מלאך המציל בלבד. ואע"ג דאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. מכ"מ י"ל אם נשתלחו שני מלאכים על שני שליחויות אז יכולים שניהם לעשות שותפות בשליחותם, שזה יסייעו לזה וזה יסייעו לזה דשניהם יעשו שני המצות דהא עיקר הטעם שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות הוא רק להודיע שאין מספר לגדודיו ואין עניות במקום עשירות וכמו שמפרש בשפ"ח, וא"כ בשתי שליחות ושניהם עושים בשותפות דלא מגיע לכל מלאך רק שליחות אחת שפיר יכולין לעשות, ולכך שפיר המלאך המשחית הי' מסייעו למלאך המציל ולכך שפיר נאמר ויחזיקו, וכמו כן ע"כ דגם מלאך המציל שפיר סייעו ג"כ למלאך המשחית וע"כ שפיר אמרו שניהם על עצמן כי משחיתים אנחנו, וע"כ שפיר ניחא שנענשו שניהם על שנתגאו וכדברי המדרש והבן: ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו פירש"י אחד מהם הי' שליח להצילו וחבירו להפך את סדום לכך נאמר ויאמר המלט ולא נאמר ויאמרו. והדברים אינם מובנים דהדרא קושיא לדכותא דכיון דחד הי' להצילו למה נאמר ויחזיקו האנשים בידו דמשמע שניהם היו המצילים, ועוד תקשה לפי מאי דמשמע דגם המלאך להפך הי' מסייעו להצילם. א"כ הוי מלאך אחד עושה שתי שליחויות. אך י"ל דבאמת זמן הפיכת סדום הי' בעלות השחר וכמו שנאמר וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט, רק מחמת שלוט התמהמה שרצה להציל את ממונו כמו שפירש"י בד"ה ויתמהמה, עיכב את המלאכים ממעשיהם היינו המלאך המציל נתעכב להצילו, ובמילא נתעכב המלאך המשחית מלהפוך את סדום, דהא כ"ז שלוט הי' בעיר לא הי' יכול להפך את סדום וע"כ שניהם יאיצו על לוט, ואפי' המלאך המשחית מיהר גם הוא לסייע בהצלת לוט מן העיר, כדי שיוכל תיכף להתחיל מעשהו בהפכת סדום. ובזה שסייעו מלאך המשחית בהצלת לוט נחשב לו כתחילת עשייתו להפוך את סדום והמלאך רפאל עשה הוצאתו