זקן אהרן (קורץ) לו

חפשה עצה כדת מה לעשות שתהא נקראת שרה לשון רבים, ועיין באוה"ח שכתב דגם הבנים שנולדו משפחת נכסי מלוג שייך להאשה ולא לבעלה, ומש"ה גם ישמעאל ובניו שנולדו משפחת שרה. המה כולם עבדים לשרה דייקי ועיין שם באריכות - ולפי"ז שפיר יובן את בנין שרי שאמרה בחכמתה דאם הגר תלד ואז גם הולדת כולם יהיו עבדים לשרי, וא"כ ממילא שתהי' נקראת שרה, דמעיקרא שלא הי' לה רק שפחה אחת וכמו שפירש"י דפרעה בתן לה את בתו לשפחה שפיר לא נקראת רק שרי, אבל כאשר הגר תלד ותהי' שרה לרבים אז יכולה שפיר להיקרא בשם שרה, ושפיר יוכל הנבואה להתקיים בה דשרה תלד, ולכך נתנה את שפחתה דייקי לאברם לאשה דאז גם הבנים הנולדים ממנה ג"כ עבדים לשרה, משא"כ אם היתה מכנסת צרה לתוך ביתה שפחה שלו או אשה אחרת דעלמא, היו הבנים הנולדים נקראים על שם אברהם והבן זה מאוד: ובזה מדוקדק מאוד הלשון שאמר ושרי אשת אברם לא ילדה לו היינו בהיותה שמה שרי לשון יחיד, אבל שרה תוכל להוליד ע"כ נתנה לה עצה לזה, ואמרה ולה שפחה מצרית, לה דייקי מנכסי מלוג שלה, ושמה הגר קמש"ל בזה דלא תימא דבשביל שנתגיירה נקראת הגר רק ושמה הגר מתחלתה בעודה שפחה, וא"כ גם הבנים שתלד יהיו לה לעבדים ותהי' נקראת שרה, וע"כ אמרה לאברם הנה נא לשון נא משמע השתא עצרני ד' מלדת מחמת ששמי שרי ביוד לשון יחיד. וע"כ בא נא אל שפחתי דייקי דגם הבנים הנולדים יהיו לי לעבדים, ואבנה ממנה כי אהי' נקראת שרה לרבים והבן: והנה החילוק מבואר דלפירש"י דהטעם הוא בשביל שתכניס צרה לתוך ביתה, א"כ יכולה להיבנות ממנה גם אפי' אם הגר לא תלד, אבל לפי הטעם שכתבתי אז לא תוכל להיבנות רק לאחר שתלד ותהי' שרה לרבים. ומעתה מיושב שפיר קושיתינו הנ"ל על שרה ששפכה חמתה על הגר ועל אברם בשביל שהוקל כבודה בעיני הגר. הלא זאת הי' רצונה מתחלה כמו שפירש"י שבזכות שתכניס צרה לתוך ביתה, ובתחלה מאי קסברה ולבסוף מאי קסברה, אולם עפ"י דברינו הנ"ל מיושב שפיר דבעוד שלא נתעברה הגר אע"ג דהי' לה ע"נ מהגר מכ"מ היתה סובלת דעל דעת כן עשתה זאת להכניס צרתה לתוך ביתה, ומסתמא עוד לא נתמלאה סאתה, ואפשר אם תהי' סובלת יותר ונתמלאה סאתה היא תזכה להתעבר, אבל לאחר שנתעברה הגר דאז יכולה שרה להיבנות ע"י השינוי שמה משרי לשרה כטעם השני שכתבתי, וא"כ אינה צריכה לסבול עוד צער ובושה מצרתה ולכך שפיר שפכה חמתה אליהם ודוק: וישמע אברם לקול שרי כבר הקשיתי לעיל מה שמע לקול שרי דא"ל ששמע ובא אל הגר. הלא זאת כתב אח"כ ותקח שרה את הגר המצרית שפתחה וכו' עוד יש לדקדק דלמה מתחלה נאמר ולה שפחה מצרית הקדים שפחה למצרית וכאן נאמר את הגר המצרית שפחתה להקדים המצרית לשפחתה: אמנם נלפענ"ד עפי"מ דאיתא במפרשים להקשות על אברהם שקיים כה"ת כולה איך בא על השפחה, ותירצו דגייר אותה מקודם, ומעולם תמהתי בזה הלא היתה נמי מצרית ולזה לא מהני גירות ועד ג' דרי אסורה מצרית לבא בקהל, ואין לומר משום דהי' עדיין קודם מ"ת א"כ גם מאיסור שפחה לא קשה דגם איסור שפחה לא נאסר קודם מ"ת, וע"כ דקושייתם לא הי' רק בשביל שעתידה התורה לאסור, א"כ שוב גם ממצרית קשיא דנמי עתידה התורה לאסרה, עוד תקשה על שרה שאמרה לאברהם חמסי עליך, הכי ביקש אברם ממנה שתתן לו את השפחה, ולמה תבער עליו חמתה, ועוד מהו הלשון חמסי בסמך שהוא לשון חמס שהוא לשון גזל הרי לא גזל ממנה כלום, ועכ"פ הי' לה לומר רק חמתי לשון כעס וכמובן: אפס י"ל עפי"ד המפרשים הנ"ל דבאמת אברם גייר את הגר, א"כ י"ל דבאמת שרי נתנה שפחה לאברם שיבא עלי' בלא גרות וכדי שיהי' הבנים מהגר לה לעבדים וכמש"כ לעיל, ומש"ה שפיר דקדקה שרי בעת לקיחתה שנאמר ותקח שרי את הגר המצרית שפחתה, והקדימה בלשונה מצרית דכמו דעל מצרית לא מהני גירות, כן נמי יעבור באיסור שפחה ושלא יגיירה, דאז בטח לא תמלא לב הגר