זקן אהרן (קורץ) לד

ליכבש לבניו כמו ד' אמות ע"כ. ולהבין בזה דברי פירש"י י"ל עפי"מ דאמרינן בגמ' דארץ ישראל הוא ארץ צבי כשאין יושבין עלי' גמדא וכשיושבין עלי' רוחא, וכיון דא"י הוא בבחינה זו להתרחב ולהתקצר, יש בה נמי מעליותא שיכולה להתכווץ, וזהו שקיפל הקב"ה כל א"י תחת יעקב אבינו בתוך ד' אמותיו והבן. ומעתה י"ל דהכ"נ אצל אברהם אבינו שאמר לו הקב"ה שא נא עיניך וראה צפונה ונגבה כו' ג"כ קיפל הקב"ה את כל א"י בד' אמותיו, וע"כ שפיר אמר לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה היינו בד' אמותיו, ובאמת דגם לאברהם עשה הקב"ה שקיפל לו כל א"י בד' אמותיו, וצוה לאברהם שיהלך בהנך ד' אמותיו, לרמז לו שתהא נוחה לכבוש לבניו כ"ד אמות וכמו שפירש"י בפ' ויצא והבן: ובזה מיושב קושיא הא' דכיון שאמר אברהם ללוט אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה, ונתן הברירה ללוט לברר ארץ לעצמו, ובירר לו ארץ סדום שהי' טוב מאוד, כי כלה משקה כגון ד' כארץ מצרים, והניח לאברם להישאר בארץ כנען שהיא א"י, ע"כ הראה הקב"ה לאברהם בזה מעלת א"י, וקיפל כל א"י תחתיו בד' אמותיו, בכדי שידע מעלתה דהוא ארץ צבי, וכמו שיש בה מעלה זו שקפל כל א"י בד' אמות. כמ"כ יש בכחה להתרחב ולהתרחק ככל העולם, וכדאיתא בגמ' עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות, ואז במילא יובן דכיון דיש בכחה להתפשט כל כך, א"כ יש בה נמי כח לזריעה כמו שיש כח הארץ של העולם כולו, ויבין גודל מעלת א"י שהיא ארץ טובה ומבורכת יותר מכל הארצות שבעולם והבן: ובזה מיושב נמי מה שהפסיק לו כאן בבשורת הבנים שיהיו כעפר הארץ, עפי"מ דאיתא במעמדות ליום ששי בפירוש הגאון ר' יעקב עמדין בד"ה ויאמר להם פרו ורבו, וז"ל ואם תשאל ואם לא חטאו לא היו מתים, איך היתה הארץ מכילה כל בני אדם שיולדו כל ימי עולם. יש להשיבך שהי' העולם מתפשט ומתרחב כענין שכתוב הרחיבו מקום אהלך ע"כ ועיי"ש ולכך כאשר הקדים הקב"ה להראות לאברהם אבינו מעלת א"י שיכולה להתקפל ולהתרחב, דאז לא תקשה לאברהם על הבשורה של א"י שהוא רק ד' מאות פרסה ואיך יכולה להתקיים בשורת הרבוי בנים כעפר הארץ, וכקושיתו של ר' יעקב עמדין, אולם באמת לק"מ משום דהוא ארץ צבי ויכולין שניהם להתקיים, דאם הבנים יהיו מרובים גם הארץ תתרחב כפי הצטרכות ומיושבים כל הדקדוקים ודוק היטב: ויבא הפליט ויגד לאברם העברי פירש"י לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה ומדרש רבה זה עוג שפלט מדור המבול וכו' ומתכוון שיהרג אברם וישא את שרה, וכתב בזה בשפ"ח לפרש דלפירוש הראשון יש טעם שבא עוג לאברם, כדי שיעשה אברם נקמה בשונאיו שהוא אמרפל וחביריו, אבל לפי המדרש רבה שהוא הפליט מדור המבול תקשה למה הוא בא, מש"ה מפרש רש"י שהי' מתכוין לישא את שרה עכ"ד. והנה לפי"ז תיקשו למאי דאיתא בבעתוס' הפליט זה מיכאל, ולמה נקרא שמו פליט שכשהפיל הקב"ה סמאל וכת שלו אחז בכנפו של מיכאל והפילו עמו: ופלטו הקב"ה מידו וכו' ועיי"ש. א"כ תקשה על מיכאל למה הוא בא לבשר לאברם בשורת לוט שיצטרך אברם לילך למלחמה, ונ"ל דאיתא במדרש אברהם אמר הנני לכהונה הנני למלכות ומצינו שנתקיים מלכות באברהם שהיו אומרים לו נשיא אלקים אתה בתוכינו, וגם אחר מלחמה זו זכה כמי לכהונה, שניטל הכהונה ממלכי צדק וניתנה לאברהם, כדאיתא בבעלי תוס' בד"ה למלכי צדק, וז"ל דבר אחר לחם ויין רמז למנחות ונסכים, שבתחלה הי' כהן ואבד כהונתו על שהקדים ברכת אברהם לברכתו של הקב"ה ועיין במס' נדרים מזה והבן: ולכאורה אם הי' ראוי אברהם לכהונה למה לא נתכהן גם מעיקרא קודם שנענש מלכי צדק ויהיו שניהם כהנים אמנם עפי"ד הגמ' זבחים לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי שלא יהי' כהן שהרג את הנפש, ולכך הכ"נ אברהם שהרג נפשות רבות במלחמה לא נתכהן רק עד אחר המלחמה. ומעתה שפיר יובן הטעם שבא הפליט היינו המלאך מיכאל לאמר לאברהם שילך למלחמה שבזה יזכה אח"כ לכהונה והבן: עוד י"ל עפי"מ דלכאורה הקשיתי על דברי המדרש הנ"ל דאמר אברהם הנני למלכות