זקן אהרן (קורץ) ל

מאכל, ותירץ עפי"מ שדקדק דלמה נאמר לך שתי פעמים קח לך כו' והי' לך, דהי' יכול לומר קח מכל מאכל אשר יאכל והי' לך ולהם לאכלה, אך י"ל דהקב"ה אמר לו שיקח עבורו מכל מאכל וד' ישלח ברכה שיהי' לך ולהם לאכלה ע"כ ודפח"ח, והנה אחר שנים רבות מצאתי בס' יבין שמועה שהעיר בכעין זה, והנה לכאורה גם בתירוצו לא הועיל, דעכ"פ תקשה דלמה לא נאמר לו כמה יקח עבורו דהא לא נאמר לו לכמה זמן יצטרך לישב בהתיבה שיצטרך להכין מזון עבור עצמו: אמנם י"ל עפי"מ שראיתי בס' באר משה מבנו של רבינו הגה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע, שדקדק על הנך שתי תיבות אשר יאכל דמיותר ועיי"ש מה שתירץ בזה עפ"י דרכו בקודש. ולפיענ"ד נראה עפי"מ דאיתא בהרמב"ם הל' חו"מ דח"ש אסור בחמץ מדכתיב לא יאכל בצירי דמשמע אפי' כ"ש ועיי"ש וא"כ בזה יהי' מתורץ חדא בחברתה דקושית ר' אבא הנ"ל יתורץ עם קושית הבאר משה. דבאמת בכ"מ אמרינן לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש והיינו טעמא דלא צריך לפרש כמה יקח מכל מיני מאכל משום דבאמת א"צ ליקח שום שעור רק אפי' אם לא יקח רק כ"ש ישלח הקב"ה ברכה שיהי' לך ולהם לאכלה, רק עכ"פ צריך שיקח מקצת מכל מיני מאכל שיהי' יכול להיות שורה ברכה עלי' וזה שאמר קח לך מכל מאכל שבעולם, והשעור שתקח הוא אשר יאכל אפי' כ"ש, ואספתו אליך ואז תהי' הברכה והי' לך ולהם לאכלה וכדברי ידידי המנוח ז"ל והבן: מכל הבהמה הטהורה פירש"י העתידה להיות טהורה לישראל, למדנו שלמד נח תורה ע"כ והקשו הבעתוס' מהא דאמרינן במס' זבחים פרק פרת חטאת מנאי ידע נח איזהו טהורה כל שהתיבה קלטתו טהור וכל שאין התיבה קולטתו טמא אלמא לא ידע אלא מתוך קליטת התיבה ע"כ ועיי"ש, ונלפענ"ד די"ל דדבר הזה תליא בפלוגתא עפי"מ דאמרינן בפסחים ס"ד הפסח נשחט בשלש כתות כו' נכנסה כת הראשונה נתמלאה העזרה נעלו דלתות העזרה, ואמר בגמ' אתמר אביי אמר ננעלו תנן רבא אמר נועלין תנן, מאי בנייהו איכא בנייהו למיסמך אניסא אביי אמר ננעלו תנן כמה דעיילו יעלו וסמכינן אניסא, רבא אמר נועלין תנן ולא סמכינן אניסא ע"כ: ומעתה לרבא דסבר דלא סמכינן אניסא א"כ ע"כ כשצוה לו הקב"ה לקחת שבעה מן הטהורה ותקשה מנא ידע וא"ל לסמוך על ניסא של קליטת התיבה הלא לרבא אין סומכין אניסא - אמנם לפירש"י דלמד נח תורה א"כ שפיר ידע כח בעצמו ולא הי' סומך אניסא. (וצ"ל דגם לרבא היכי דא"א בענין אחר מודה דסומכין אניסא רק כל מה דאפשר שלא לסמוך אניסא אסור לסמוך אניסא] אבל לאביי דס"ל דסומכין אניסא אז שפיר י"ל לדידי' דנח ידע הכל מקליטת התיבה כדברי הגמ' זבחים הנ"ל: אפס בעיקר דברי פירש"י הנ"ל שלמד כח תורה, יש להעיר דאע"ג דלמד נח תורה מכ"מ מנא ידע דזה מין ארי' וזה ארנבת שהם טמאים, וכן במינים הטהורים דזה שור וזה צבי ואיל, ואע"ג די"ל דידע בשמותם בקבלה מפי אדה"ר שהוא הי' הנותן שמות לכל חי, אך דא"כ גם קושית הגמ' מנא ידע נמי לק"מ, עפי"מ דאיתא דאדה"ר הי' יודע כל הטבע של כל הבהמות וחיות שבעולם ומכיר בהם. ולכך הי' יודע ליתן להם שמות לכל אחד ואחד. מה שאין המלאכים היו יודעין, כי איתא בס' תורת משה שבתחלה הקב"ה הראה להמלאכים שיתנו את השמות לכל חי ולא היו יודעין אבל אדה"ר הי' יודע ועיי"ש, וא"כ שוב י"ל דאדה"ר הי' נמי יודע איזה מין יהי' טהור ואיזהו טמא והי' נח מקבל הכל מאדה"ר, ומנא ידע הגמ' לומר דנח למד תורה, ואפשר אדה"ר למד תורה והי' אומר הכל לנח: והעיקר דדוחק גדול לומר כן. דאדה"ר הראה כל המינים בהמות וחיות כבניו ולהגיד להם שמותן של כל או"א, האם הי' כל הבהמות וחיות ועופות ושקצים ורמשים בהתוועדות במקום אחד לעיניו ולהראות לבניו כולם ולהכירן בשמותיהן: