זקן אהרן (קורץ) כט

תלוי בזרועות של הקב"ה, והרי אפי' העכו"ם מחזיק הקב"ה על זרועותיו, ושוב תקשה למה יאסרו בכניסת הסוכה - דע"כ א"א לומר כטעם הנ"ל דסוכה זכר לענני כבוד ובענני כבוד היו אסורין, משום דהוי כשרביטו של מלך דגם בענני כבוד תקשה למה נאסרו וכמובן: אמנם נ"ל בזה טעם אחר על איסור כניסת עכו"ם לסוכה, והוא עפי"מ דאמרינן דמשה רבינו ששיבר הלוחות, דדרש ק"ו מפסח דאינה אלא מצוה אחת מהתרי"ג מצות אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו, הלוחות שהוא כל התורה וישראל עשאו את העגל אינו דין שאינם ראוין לקבל את הלוחות והקב"ה הסכים על ידו כדדרשינן בגמ' אשר שיברת יישר ששיברת, וא"כ הכ"נ במצות סוכה דשקולה מצות סוכה ככל התרי"ג מצות, וא"כ איכא גם במצות סוכה הק"ו מפסח דעכו"ם יהי' אסור בסוכה והבן - ומעתה שפיר י"ל דאע"ג דערב רב היו מותרין לילך בענני כבוד מק"ו מעמידתם על הארץ, מכ"מ אסורין שפיר בסוכה דלא גרע מפסח ודוק היטב: ומעתה יובן שפיר נעיצת התורה סופה עם תחלתה והוא דבתחלת התורה דכתיב את השמים ואת הארץ, וקשה קושית הגמ' חגיגה הלא פעם אחת כתיב ביום עשות ארץ ושמים, וצ"ל כתירץ ר"ל שם דבבריאה הי' שמים תחלה ובנטיי' הי' הארץ תחלה, ותיקשה קושית הכוזרי איך תולה ארץ על בלימה עד נטיית שמים, וע"כ דצ"ל כר' יוסי דתלוי בזרועות של הקב"ה, וא"כ שוב תקשה למה אסור לעכו"ם לכנוס לסוכה כדכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. דא"ל הטעם משום דהוי כשרביטו של מלך וכנ"ל, הרי חזינן דהמלך בכבודו ובעצמו מחזיק גם העכו"ם על זרועותיו, ע"ז שפיר אמר הכתוב לעיני כל ישראל פירש"י ששיבר משה רבינו את הלוחות והיינו כנ"ל מק"ו מפסח, א"כ במילא איכא נמי הך ק"ו דעכו"ם אסור בסוכה מק"ו מפסח דהיינו הך ודוק היטב: ולכאורה יש עוד להקשות על דברי הראב"ן דעכו"ם אסור לכנוס לסוכה מדברי הגמ' ריש מס' עבו"ז דאומר הקב"ה לעכו"ם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כו' הא אסור לעכו"ם לכנוס לסוכה, ואפשר לומר דרק בסוכה שישראל עושה דנעשית לשמה לשם מצות סוכה אז הוא דאסור לעכו"ם לכנוס לתוכה, אבל מה שהם בעצמן עושין אין זה נקראת סוכה דקיימ"ל עכו"ם שעשה סוכה פסולה והבן: פרשת נח אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך נח איתא במדרש נח לעליונים נח לתחתונים ואינו מובן– ונלפענ"ד דהנה בפירש"י דייק למה בנח נאמר את האלקים התהלך נח ובאברהם נאמר אשר התהלכתי לפניו, ויובן עפי"ד המדרש תנחומא שמפרש אשר התהלכתי לפניו שאברהם אבינו הי' עושה ריוח ומקום לפני השי"ת, כי הי' מוכיח את בני דורו והי' לומד אותם איך לעבוד את הבורא ית"ש, ומודיע בעולם שיש בורא ומנהיג, ולכך נאמר אשר התהלכתי לפניו כעבד שרץ לפני אדונו ומכריז פנו מקום לפני המלך ע"כ, ומעתה שפיר ממילא יובן דנח שלא הוכיח את בני דורו על מעשיהם הרעים ורק בעצמו הי' עובד השי"ת, לכך נאמר את האלקים התהלך נח, והנה בגמ' אמרינן ת"ח דסניא לי' בני מתא מסתמא משום דמוכח להו במילי דשמיא, אבל אם אין מוכיח אותם ע"כ אוהבים אותו, וזה שאמר במדרש הנ"ל נח לעליונים נח לתחתונים. נח לעליונים שהי' צדיק עובד אלקים, נח לתחתונים שלא הי' מוכיח אותם ולכך אוהבים אותו והבן: ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספתו אליך והי' לך ולהם לאכלה הקשה בזה ידידי המנוח המופלג בתוי"ר כש"ת מו"ה ר' אבא קאממעלהאר ז"ל דלמה לא נאמר לנח כמה יקח מכל מיני