זקן אהרן (קורץ) כז

וחוה שנבראו בדעת השלימות עד שגם המלאכים טעו בו לא שייך בי' דין קטן והבן: אולם הנחש שהי' ערום הבין מדברי הקב"ה שאמר ומעץ הדעת טוב ורע דייק בשמא דלכך נקרא עהד"ע טוב ורע, דאם יאכלו מעץ הדעת יפקחו עיניהם להיות יודעים בין טוב לרע ויהיו יותר פקחים מאשר היו בתחלה, והיינו כי בתחלה קודם שאכלו מעהד"ע הי' בו חכמה נפלאה בהשגת אלקית והי' בדעת שלם ע"כ לא שייך בו דין קטן, אבל אחר אכילתם מעהד"ע יחסר להם השלימות ויודעים להבחין בין טוב לרע, שוב שפיר יש להם דין קטן מאחר שנחסר מהם השלימות והבן. - וזה שאמר הנחש (הוא השטן הוא היצה"ר) לא מות תמותון, והטעם כי ביום אכלכם ממנו נפקחו עיניכם, שיוליד בכם חסרון השלימות ויוסיפו לכם דעת להבין בין טוב לרע מה שמעיקרא לא היו יודעים, שוב יהי' לכם דין קטן, וקטן אינו בר עונשין ולכך לא תמותון והבן ומאי מאוד יתורץ היטב מדרש פליאה הנ"ל שאמר אדה"ר ואוכל וקאמר במדרש רבה אכלתי ואכל עוד, והוא פליאה עצומה שהעיז אדה"ר כל כך נגד הקב"ה לומר שיאכל עוד, ובהנ"ל יובן שפיר דכך אמר אדה"ר כיון שחכמתי השתא להבין את ענין בושה יותר מקדם מטעם שנחסר לי השלימות וכנ"ל, א"כ יש לי השתא דין קטן ואינו בר עונשין, ולכך אמר אכלתי ואכל עוד בשביל שאכלתי ונעשיתי כדין קטן מעתה הנני מותר לאכול עוד ודוק היטב: ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לד' והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן וישע ד' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ולכאורה הלשון "גם הוא" אינו מובן דהי' לו לומר והבל הביא מבכורות צאנו, עוד קשה כל הלשון אל הבל ואל מנחתו דהי' יכול לומר וישע ד' אל מנחת הבל ואל מנחת קין לא שעה, אך י"ל עפי"מ דאמרינן מחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה, וא"כ י"ל דהבל הי' מחשבתו תיכף להביא קרבן מן המובחר, ולכך צירוף לו נמי הקב"ה המחשבה למעשה, והוי כמו שהביא שתי קרבנות, וזהו שאמר אל הבל היינו אל מחשבתו ואל מנחתו היינו אל המעשה, אבל קין הי' מחשבתו תיכף להביא מן הגרועה, ולכך לא שעה הקב"ה אל קין היינו אל מחשבתו ואל מנחתו והבן: באופן אחר נלפענ"ד ולפרש ג"כ היתור לשון "גם הוא" עפי"מ דלכאורה יש לדרוש במעלות קין דנהי דעשה בזה שלא כדת שהי' מביא קרבנו מן הגרועה, מכ"מ הי' הוא הראשון בהבאת הקרבן, אבל הבל לא הביא רק אחר קין, אמנם י"ל דאע"ג דהבל הביא קרבנו אחר קין, מכ"מ לא משום שראה הבאת הקרבן של קין לכך התעורר גם הוא להביא, אלא גם הבל התעורר מעצמו להביא הקרבן ולהביא גם מן המובחר, ולכך קאמר שפיר והבל הביא גם הוא היינו גם הוא התעורר מעצמו ולא משום שראה מקין, דאלו לא הי' מביא רק משום שראה מקין לא הי' אומר הקרא בלשונו והבל הביא גם הוא, רק הי' אומר וגם הבל הביא והבן. - וזהו שאמר אל הבל ואל מנחתו אל הבל שהי' הראשון במחשבת הבאת קרבן ואל מנחתו שהביא מן המובחר, ואל קין ואל מנחתו לא שעה אע"ג שהי' ג"כ הראשון במחשבה, מכ"מ המחשבה בעצמה מחשבה גרועה, משום דמחשבתו הי' להביא מן הגרועה, ולכך לא שעה אל קין לא לדידי' ולא אל מנחתו ודוק: בראשית ברא כו' את השמים ואת הארין לעיני כל ישראל נלפענ"ד לנעץ תחילת התורה עם סופה, עפי"מ שהעליתי להבין הפלוגתא דב"ש וב"ה דב"ש סוברים שמים נבראו תחלה דכתיב את השמים ואת הארץ, וב"ה סברו ארץ נבראת תחלה דכתיב ביום עשות ארץ ושמים ועיי"ש. עפי"מ דאיתא בס' הכוזרי דהמלך שאל את החבר האיך תולה ארץ על בלימה, והשיב דשמים וארץ באומר א' נבראו ומצא מין את מינו והשמים מושכין את הארץ כמין מאגנעס מכל הצדדים, ולכך עומדת באמצע ע"כ, ולכאורה נתקשיתי בזה על שאלת המלך