זקן אהרן (קורץ) רנא

מעיקרא וטמא הכהן וכו' הו"א דשני מיני טהרות הם ורחץ בשרו במים הוא ביאת מים וטהור תיכף וטמא הכהן עד הערב הוי ביאת שמש, ואחר אחת מכל אלה יבא אל המחנה וא"צ זל"ז וכה"ג איתא בסנהדרין ר"א הי' בוכה דבעי כלהו א"ל ר"ע לא כן רק בכל אחת מאלה, וע"כ הפכה התורה ואחר יבא אל המחנה תיכף אחר ורחץ בשרו במים להורות דעיקר ביאתו אל המחנה תליא בביאת מים דזהו עיקר טהרתו, רק שלא נטעה לומר דביאת מים גומר הטהרה מכל וכל ע"כ סיים הכתוב וטמא הכהן עד הערב דביאת השמש הוא דגומר הטהרה דבאמת שניהם בעי: ותמת שם מרים ותקבר שם הקשה באוה"ח למה נאמר ותמת שם ולא נאמר ותמת מרים ורז"ל דרשו שלא עכבוה והרי דרשא זו נשמע מדכתוב ותקבר שם, ב' הקשה בכלי יקר בהא דפירש"י למה נסמכה מיתת מרים לפ' פרה אדומה ל"ל מה קרבנות מכפרים אף מיתת צדיקים מכפרים והקשה למה לא נסמך לקרבנות ממש, ונראה עפי"מ דאיתא בס' מרגנותא דרב דמיתת צדיקים נדמה לפרה אדומה מה פר"א מטהר טמאים ומטמא טהורים כך מיתת צדיקים שנתפסין בעון הדור, ואז כשעושין תשובה שמחזיקין עצמם בטומאת עונות מיתת צדיקים מכפר עליהם ומטהר אותם אבל אם מחזיקין עצמם לטהורים ואין עושין תשובה שיאמרו הצדיק בחטאו מת אז לא די שאין מתכפרין רק נענשין ומיטמאין יותר ממה שהי' ע"כ, ולפי"ז שפיר מיושב קושית הפ"י דלכך לא נסמך לקרבנות רק לפרה אדומה להורות דכמו פר"א מטמא טהורים כמ"כ במיתת צדיקים אם לא יעשו תשובה לא די שאין מתכפרין רק נענשין ומיטמאין יותר: ובזה נתיישב קושית האוה"ח דכתוב ויבאו בני ישראל כל העדה והקשה למה נאמר כל העדה ותירץ להורות שבני ישראל הוא מדריגה גבוה שהיו בגדר ישרים וצדיקים וע"כ אמר כל העדה שכל העדה היו בבחינת בני ישראל אבל הקשה למה הודיע זאת דוקא כאן, ונ"ל עפי"מ דאיתא בכ"י דלכך הי' העונש שלא הי' מים לעדה אחר מיתת מרים דהרי הבאר הי' בזכות מרים וגדולים צדיקים במיתתן רק הטעם משום שלא הספידו למרים וכן איתא במדרש ויקהלו על משה ועל אהרן אמר אהרן למשה חזו ישראל קדושים ובאין להספיד אמר לו משה אין קהלה זו לספוד אלא להריב ע"כ, ולכאורה תיקשי למה באמת לא הספידו אותה ע"ז אמר הכתוב ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר כו' דלסיבת שידעו בנפשם שהם צדיקים לא ספדו אותה, דעיקר ההספד לעשות תשובה והם החזיקו את עצמם לטהורים ולא מתה בסיבת עונותם וחשבו דמתה ג"כ בסיבת החטא מרגלים ולכך נענשו בחסרון המים ופוק חזו מה שעלתה בידם דמתחלה הי' בגדר בני ישראל כל העדה ותיכף אח"כ נאמר וישב העם בקדש קורא אותם העם מדריגה הפחותה, ולזה אמר הכתוב הטעם לזה שירדו כל כך במדריגתם ע"ז אמר הכתוב ותמת שם מרים היינו בקדש ולא הספידוה ולא הי' מים לעדה ויקהלו כי וירב העם וע"י שלא הספידוה ע"כ באו לגדר עם והבן: וידבר ד' אל משה קח את המטה והקהל את העדה כו' ודברתם אל הסלע ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע יש לדקדק למה הוצרך להקהיל אותם דכבר נקהלו מעצמם דכתיב ולא הי' מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן. ב' מתחלה כתב ולא הי' מים לעדה ואח"כ אמר וירב העם, ג' ודברתם אל הסלע לשון רבים קאי על משה ואהרן והוצאת להם משמע משה לבדו, ד' והוצאת להם מים מן הסלע מיותר. ה' ונתן מימיו הידועים והוצאת להם מים סתם משמע (היא קושית תורת משה מח"ס) ונ"ל עפי"מ דאיתא בכלי יקר ולא הי' מים לעדה הי' עונש על שלא הספידו למרים והנה לשון עדה י"ל דקאי על לעיל בני ישראל כל העדה, וקאי על המובחרים אבל עם קאי על הפחותים ולזה י"ל דהעדה היינו המובחרים כאשר ראו שחסרו המים אחר מיתת מרים, והי' קשיא להם הרי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם וכיון דהבאר הי' בזכות מרים א"כ כש"כ לאחר מיתתה דזכותה גדול יותר למה חסרו המים ע"כ הבינו הטעם בשביל החטא שלא הספידו