זקן אהרן (קורץ) רנ

משמע דהוא חולק על רב, וא"כ לר' אשי מתפרש הכתוב כפירש"י כדי שלא יהי' כקרח ולכך מפרש רש"י כר' אשי דהוא בתרא עכ"ל היבין שמועה, והנה גם קושית היבין שמועה נמי קושיא גדולה היא אבל שני התירוצים לא נבין, דמה שתירץ דאינו רק אסמכתא ולא ללאו וע"כ משום דמפרשינן הקרא כפירש"י שלא יהי' כקרח א"כ תקשי ממס' יומא הנ"ל מי כתיב שלא יהי' כקרח, ולתירץ הב' דר' אשי פליג וא"כ לרב דס"ל דהוי לאו ניחא כדברי הגמ' יומא הנ"ל אבל תיקשי לר' אשי מי כתוב שלא יהי' כקרח, אמנם נראה דבאמת רב אשי וגם רב שניהם סוברים כגמ' יומא הנ"ל והכא דפליגי שאני משום דכתוב מקודם למען אשר לא יקרב איש זר, וקאי הך קרא למען אשר וכו' על הקרא דלקמן ג"כ א"כ הוי כמו שהי' כתוב למען אשר לא יהי' כקרח ולכך פליג ר' אשי שפיר על רב דל"ה לאו ולא הוי רק טעם כדי שלא יהי' כקרח וכמו שפירש"י - ובזה יובן שפיר דברי המהרש"א על רב והוא כיון דבאמת קשיא על רב דסובר דהוי לאו דלמא באמת אינו אלא טעם שלא יהי' כקרח ומכ"מ לא קשה מי כתוב שלא יהי' כקרח משום דהכא דכתוב מקודם למען אשר הוי כמו שכתוב שלא יהי' כקרח וכנ"ל לר' אשי' וע"כ בשביל קושיא זו שפיר כתב המהרש"א דסברת רב הוא אדרבה להיפך משום דכבר כתוב למען אשר לא יקרב איש זר ע"כ דהך קרא ולא יהי' כקרח הוא ענין אחר, וע"כ דללאו הוא דאתא דאין סברא לומר שלא יקרב איש זר ושלא יהי' כקרח משום שהוא טעם על טעם דהא שלא יקרב איש זר הוא טעם, ואיך יאמר ע"ז עוד טעם כדי שלא יהי' כקרח דהוא טעם על טעם ע"כ דרש ולא יהי' כקרח ללאו ודוק: והי' האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח הקשה באוה"ח וז"ל ולא הספיק כל מה שעשה ד' בקרח ועיי"ש מה שתירץ ולפענ"ד נראה עפי"מ דאיתא במס' שבת כ"ג וז"ל תדע כמה קשין מזונותיו של אדם דכמה נסים נעשו להצלת נפשות ולא איברי מזוני פירש"י לא אברי לצדוקים חטים בביתם ע"כ הרי דיותר שכיח נסים ונפלאות שלא עפ"י טבע מנס כזה לברוא מזונות שלא עפ"י טבע ולפי"ז נשמע דנס כזה לברוא מזונות שלא עפ"י טבע גדולה מכל הנסים שלא עפ"י טבע, ולכך שפיר אחר שראה הקב"ה דגם אחר מעשה דקרח עדיין הי' מתלוננים אע"פ דנס של קרח הי' נס גדול לשנות סדרי בראשית מש"ה רצה הקב"ה להראות להם עוד נס אחר היותר גדול מן הראשון לברוא מזונות מן המטה שנפסק כבר משרשו ומונח בתוך המטות ועכ"ז יגמול שקדים: פרשת חקת ויקח אליך פרה אדומה פירש"י לעולם נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר והקשה בס' יבין שמועה דמאי טעם שנקראת על שם משה ומאי מעליותא בה, ומפרש דבא להורות לטובת ישראל שלא עשו העגל בשביל עבו"ז לפגוע בכבוד השי"ת רק שרצו לעשות מנהיג אחר במקומו של משה ולכך קאמר ויקחו אליך בשבילך עבור שפגעו בכבודך עכ"ד, ואין להקשות אדרבה אם פגעו בכבודו של מקום שנקרא אב יכול למחול אבל אם פגעו בכבודו של משה שהוא מלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, די"ל דמשה ל"ה לו דין מלך וראי' לזה עפי"מ שמביא באוה"ח הילקוט דכל פרה אדומה נעשית ע"י שבעה כהנים ופריך פרה שעשה משה איך הי' שבעה כהנים ומתרץ אהרן ובניו הוא חמשה ומשה ופנחס הרי שבעה, וא"כ לפי"מ דאיתא בריש מס' שקלים דכהן א"י להיות מלך וזה שפירש"י לעולם הוא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר וע"כ שהי' כהן ולא יכול להיות מלך ושפיר גם משה יכול למחול: וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב פירש"י וטמא הכהן עד הערב סרסהו ודרשהו וטמא עד הערב ואחר יבא אל המחנה וקשה עה"ת למה הקדימה ואחר יבא אל המחנה ואח"כ וטמא הכהן ולסרסהו הי' לו לכתוב קודם וטמא הכהן כו' ואח"ז ואחר יבא אל המחנה, ונ"ל דאלו הוי כתוב