זקן אהרן (קורץ) רמא

וירד ד' בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם למדנו דרך ארץ ממעשיו של הקב"ה דאם אדם רוצה לדבר סוד עם חבירו ואפי' אם הם רבים ויש אדם אחד בתוך ביתו אשר אין ברצונו שישמע האדם הזה את דבריהם, לא יבקש את האיש שילך לחוץ רק הבעה"ב עם האנשים ילכו לחוץ, שהרי הקב"ה קרא לאהרן ומרים שילכו לחוץ ולא רצה לצות למשה שילך לחוץ והבן, וי"ל טעם אחר שקרא הקב"ה לאהרן ומרים לחוץ משום דתיכף כשסר הענן מעל האהל והנה מרים מצורעת כשלג, מש"ה קרא הקב"ה אותם לחוץ שלא תהי' באהל מועד בצרעתה: בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו נ"ל שאמר להם הקב"ה כן לפי"מ דאיתא דחשדו למשה רבינו שפירש מאשתו רק מחמת גאות וקשה איך שייך בו גאות הרי הוא הי' עניו מכל האדם, וע"כ דצ"ל דחשדו אותו בענווה פסולה שכל ענותנותו מחמת גאות והוא ענוות שקר, ולכך אמר להם הקב"ה בכל ביתי נאמן הוא כי הוא העניו האמיתי והא ראי' כי פא"פ אדבר בו - עוד נ"ל לפרש עפי"מ דאיתא בגמ' מאן דמשתעי ר"ל בהדי' בשוקא מסרינן לי' עוסקא בלא סהדי, ולכך אמר להם הקב"ה אם יהי' נביאכם במראה ובחידות לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא והטעם כי פה אל פה אדבר בו, ומאן דחזי הקב"ה מדבר עם משה פא"פ ודאי יודע דאיש נאמן הוא: ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת במס' זבחים ק"א מי ראה נגע מרים אילימא משה זר הי' אהרן קרוב הי' מקשים העולם למה לא מקשה הגמ' בפשיטות משה ואהרן קרובים היו, ונלפענ"ד לתרץ דלכאורה תיקשי לשיטת הסוברים דהאבות קודם מ"ת הי' להם דין ב"נ מאי פריך בגמ' אהרן קרוב הי' הרי אחר מ"ת אהרן ומרים כגר שנתגייר ושוב אהרן ומרים ל"ה קרובים אמנם נראה דדוקא גר שנתגייר בעצמו ואביו ואמו נשתיירו עכו"ם שפיר אמרינן דהגר הוי כקטן שנולד בלא אב ובלא אם, דלא נוכל לומר דאב ואמו הוי עכו"ם ובנם הוי ישראל וכיון שנעשה ישראל נשתנה גופו ונמחה ממנו שם עכו"ם ולכך שפיר כקטן שנולד דמי, אבל אם כל המשפחה גיירו א"ע ביחד שפיר י"ל דכולם נעשו ישראלים בב"א ולא נפקע מהם הקרבות וראי' לזה דאם לא נאמר כן רק אפי' בכל המשפחה שגיירו ביחד אמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד ולא הוי שום קורבת זע"ז, א"כ בכל הדור שבמתן תורה צריכין לומר דנעשו נכרים זה לזה ואינו נוהג בהם מצות כבד את אביך ובטל מהם הנישואין, ועוד איך היו בוכין למשפחותיו ופירש"י שבוכין על העריות שנאסרו להם ואם נעשו גרים ובטל הקרבות א"כ גם עריות הותרו להם וע"כ כיון דכולם שמעו ביחד מפי הקב"ה שאמר אנכי ד' אלקיך נתגיירו הכל בב"א, ולא נעקר שם בן מאבותיו ולא אח מאחותו ולא איש מאשתו דנעשו כולם גרים ביחד ולכך נשתייר הקרבות כמקדם והבן. ומעתה שפיר מתורץ קושה"ע הנ"ל דכ"ז בכל ישראל שנתגיירו ביחד לא נעקר הקרבות אבל משה רבינו דכתוב בי' ומשה עלה אל האלקים והקב"ה למד עמו את התורה קודם שלמד לישראל א"כ משה רבינו יצא מכלל ב"נ מתחלה בעוד שעדיין כל בני ישראל הי' להם דין ב"נ ולכך שפיר אצל משה אמרינן דיש לו דין גר ונעקר הקרבות שלו ממשפחתו, מש"ה לא פריך הגמ' סתם על משה ואהרן קרובים היו דהא באמת משה ל"ה שום קרוב למרים, וע"כ פריך שפיר הגמ' דמשה זר הי' אבל באהרן דנתגייר ביחד עם משפחתו שפיר פריך הגמ' קרוב הי': ב) ואפי' למאי דקיימ"ל ביור"ד סי' רס"ט הל' גרים דגר וגיורת שנתגיירו צריכין לעשות נישואין מחדש כדת משה וישראל ועיין בדגול מרבבה ובפ"ת שם, י"ל משום דאי אפשר לצמצם שיהיו הגירות ביחד, אבל בישראל דנתגיירו ביחד כנ"ל שפיר לא נעקר הקרבות ולכך לא היו צריכין לעשות נישואין מחדש והבן: ג) ועפ"י הנ"ל אמרתי לתרץ מה שהעירותי בריש מס' ביצה דיליף דכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו מדכתבה התורה קרא שובו לכם לאהליכם להתיר להם התשמיש שנאסרו מעיקרא והקשיתי דלמא באמת א"צ מנין אחר להתירו רק למאי דקיימ"ל גר וגיורת שנתגיירו צריכין לעשות נישואין מחדש.