זקן אהרן (קורץ) רלו

מהר מן הדרך שעברו על כה"ת כולה ע"כ הורד משה רבינו מגדולתו, והנה התקון על העגל הי' המשכן וכשנתחנך המשכן ע"י הנשיאים הי' גם התקון על גדולת משה רבינו מש"ה הי' החשבין מכיוון במספר ר"ד, והי' המספר עשרים וארבעה פרים נגד התורה שבכתב תורה נביאים כתובים שהם כולם במספר עשרים וארבע סדרים, אילם ששים כנגד תורה שבע"פ שהם ש"ס נוטריקון ששים סדרים, והביא ג' פעמים ששים כנגד שבלול בש"ס מהתורה שבכתב תורה נביאים כתובים וג' פעמים ששים הם מאה ושמונים בצירוף ארבעה ועשרים פרים כולם ביחד הם מספר ר"ד לתיקון גדולתו של משה: פרשת בהעלותך במדרש בהעלותך את הנרות זש"ה ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר בני היקר כמוה' יעקב נר"י אמר על המדרש זה עפי"מ דאיתא בפירש"י ויעש כן אהרן מלמד שלא שינה ותמהו בזה מאי רבותא דאהרן שלא שינה מהיכי תיתי שישנה, ואמר עפי"מ שמקשה באוה"ח דלמה לא צוה הקב"ה לאהרן על הדלקת המנורה תיכף ביום הראשון למילואים רק לאחר שהתקנא בם אהרן כי הוא מצוה הנוהגת מיום ראשון בעבודה, ועוד למה הוצרך הקב"ה כאן לצות שנית הא מצווה ועומד מפ' תצווה ועיי"ש, היוצא מדבריו דבאמת כבר ידע אהרן מצות הדלקה מפ' תצוה והכא נאמר שנית רק להודיענו קנאתו של אהרן בנשיאים, וצערו שלא זכה ליטול חלק ביניהם והתנחם הקב"ה לאהרן שלך גדול משלהם כמו שפירש"י והמדרש, ועיין בס' תורת משה בד"ה ויעשה כן אהרן דאהרן הדליק את המנורה תיכף מיום הראשון למילואים ואע"ג דעדיין לא נצטווה אופן הדלקה דבעי אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות רק אחר הקרבת הנשיאים, מכ"מ אהרן הכהן כיון בזה לדעת העליון להדליק הנרות כולן אל מול פני המנורה מדעת עצמו, וזה שפירש"י ויעש כן אהרן מלמד שלא שינה היינו שהכתוב מעיד בזה שאהרן עשה כן מתחלה מדעת עצמו ולא שינה מדעת העליון, ועפי"ז יתורץ המדרש הנ"ל דקשיא לי' הא דנאמר בהעלותך את הנרות למה לא נאמר עיקר הציווי שידליק, אך באמת זאת כבר נצטווה מפ' תצוה והכא לא נאמר רק אופן וסדר ההדלקה וקשה הא זאת הבין אהרן מדעתו כמו שפירש"י מלמד שלא שינה כנ"ל, וא"כ למה צריך לצוותו ע"ז מתרץ המדרש זש"ה ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר דכך הי' מצוה ועושה ונוטל שכר טפי: ב) ועפ"י דרכו אמרתי להבין קנאתו של אהרן בנשיאים והתנחומין של הקב"ה שלך גדול משלהם, והוא כי לכאורה תקשה למה אהרן קינא בנשיאים אטו הנשיאים לא הניחו גם לאהרן ושבטו להקריב קרבן בחנוכת המזבח כמוהם, ואם נאמר שלא ידע שהם מקריבים למה כולם ידעו זה מזה ואהרן שהי' ג"כ נשיא על שבט לוי לא ידע, ואם הנשיאים הודיעו זא"ז הי' להם להודיע גם לאהרן אבל משמע מהספרי ומפירש"י דכל הנשיאים כולם לא הודיעו זא"ז רק כולם עלו ברעיונם להביא קרבן שלו לחינוך המשכן, וכולם באו יחד אל משה וכל אחד ואחד הי' סבר שהוא היי הראשון ורצה להקריב בראשון ולכך לא ידע משה רבינו למי להקדים ולמי לאחר, עד שצוה לו הקב"ה להקריב לפי דגלותיהם ואהרן שראה שכולם התעוררו יחד לכוין לדעת העליון והוא ושבטו לא זכה לזה, ע"כ הי' מצטער שמא אינו ראוי שיתחנך המשכן על ידו ולכך שפיר אמר הקב"ה לאהרן שלך גדול משלהם, היינו במאי שהתכוין לדעת העליון בענין הדלקת הנירות אל מול פני המנורה העלה נרותי', ובזה יש ליישב קושית המפורשים דלמה הוצרך הקב"ה לומר כאן הפסוק וזה מעשה המנורה ולא הספיק מה שאמר כבר בפ' תרומה ובפ' ויקהל, די"ל דזה הי' נמי מן התנחומין שלא יתקנא אהרן על בצלאל שהי' נמי מתכוין לדעת עליון ע"ז מסיים הקרא אשר הראה ד' את משה כן עשה בצלאל את המנורה, דמשה נתקשה בה והראהו הקב"ה באצבע ולאחר שהבין משה אז משך הצינור כידוע מס' הבית יוסף אבל אהרן כיון לדעתו העליון עוד קודם שאמר הקב"ה למשה והבן - (א"ה והגם שברש"י ז"ל עה"פ הקריב נתנאל בן צוער כתב מיסודי ר' משה הדרשן, שנתנאל בן צוער