זקן אהרן (קורץ) רכז

אבל הבאר והמן הי' גם להערב רב מש"ה אין עושין זכר רק למאי שהי' רק לישראל לבדו, ולכך מהאי טעמא אסור לעכו"ם בסוכה להראות הזכר לענני כבוד שלא הי' רק לישראל לבדו שנקראו בנים למקום ומשתמשין בשרביטו של מלך ולא עכו"ם - טעם ב' עפי"מ דאיתא דמשה רבינו שיבר את הלוחות דדרש ק"ו מפסח שהיא רק מצוה אחת אמרה תורה וכל ערל לא יאכל בו. הלוחות שהוא כה"ת והם היו עובדי עבו"ז כש"כ שאסורין בהלחות ולכך שפיר כיון דמצות סוכה שקולה ככל המצות שפיר דאסור לעכו"ם ליכנוס בסוכה ע"כ, ועפי"ז יובן הטעם שניתנה מצות סוכה אחר יוה"כ ולמה לא ניתנה בזמן של הפסח דכמו דפסח הוא זכר ליציאת מצרים בזמנו כמ"כ סוכה שהיא זכר לענני כבוד הי' נמי צריך להיות בזמן ההוא, ועוד הקשו המפורשים דלמה ניתנה מצות סוכה שהיא לצל בזמן תשרי ולא בזמן הקיץ. ובהנ"ל יובן שפיר כיון דסוכה שקולה ככל המצות ויש בה קדושא יתירה צריכין להיות מטוהר בלי עון ולקדש ולטהר את עצמו מכל לחלוחי עונות טרם כניסתו לסוכה מק"ו מפסח דערל לא יאכל בו, ולכך ניתנה מצות סוכה תיכף אחר יוה"כ שנמחלו העוונות להיות נקי בכניסתו לסוכה, והבן. אך א"כ תקשה למה לא ניתנה תיכף אחר יוה"כ ולמה חלקן בד' ימים שביניהם, ע"ז שפיר מתרץ ביוצר הנ"ל הטעם שאין מערבין שמחה בשמחה שמחת יוה"כ בשמחת סוכה ונתן ד' ימים גבול שוחה, והוא כי ידוע דיוה"כ הוא רק תשובה מיראה ובסוכות הוי תשובה מאהבה וע"כ תיכף אחר יוה"כ הוא ההתחלה לתשובה מאהבה, והוא הד' ימים ימי ביקור שצריך כל איש לבקר את נפשו מכל שמץ ופסול ובעי דייקי ד' ימים ק"ו מקרבן דבעי ביקור ד' ימים, מכש"כ טרם כניסתו לסוכה ששקולה ככל המצות, וזהו שייסד הפייטן גבול שוחה היינו לשיח עם קונו בתשובה מאהבה, וזהו שפתחה האיתתא הנ"ל במשל את פיה ואמרה איתתא דאבי' הוי ליי שי"ח עבדים שרמזה בדברי' כי אבי' הי' מבקר את עצמו בהנך ד' ימים מיוה"כ עד סכות בכדי לבא לסוכה מטוהר בלי עון וכנ"ל, ואיך יהי' הריש גלותא וכלהו רבנן ראוין ליכנס לסוכה בסבך עון הגזל איה הביקור שלהם, וזהו שאמרה דאבי' הוי לי' שי"ח עבדים עבדים נוטריקן עשה ביקור מעשיו ד' ימים שי"ח נמי גימט' ביקור, ובשביל שעבדים מהריש גלותא גזלו ממנה העצים ע"כ אמרה שאבי' הי' לו 'ש'י'ח 'ע'ב'ד'י'ם. ולא עבדים לגזילה: וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כו' כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה כו' כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדורתיכם כו' ועניתם את נפשותיכם כו' מערב עד ערב תשבתו שבתכם, וקשה למה מתחלה כתוב בעצם היום הזה והדר כתוב כל מלאכה לא תעשו חקת עולם כו' נאמר סתם שוב לא כתוב בעצם היום הזה, ואח"כ גלי הקרא מערב עד ערב כו', ושמעתי מפי ידידי היקר ת"ח גדול בתוי"ר כש"ת מוה' ר' מענדיל מינץ נר"י דבר נכון ומתקבל, עפי"מ דלכאורה קשה בכ"מ דכתוב בעצם היום דרשינן באמצע היום ויוה"כ הרי אסור בכל היום, אמנם ידוע דמשה רבינו בא ביוה"כ בששה שעות מן השמים ואז בא עם הציווי של יוה"כ וקודם שבא משה רבינו לא היו מציווין עדיין במצות יוה"כ, א"כ הו"א משום דאכלו ושתו בו ביום ועשו מלאכה מקודם באותו היום שוב לא יעשו גמר היום בקדושת יוה"כ, לכך אמר להם משה רבינו וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה היינו מהעת הזאת עד הלילה ואמר הטעם כי כל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא - ואח"כ הי' משה רבינו מצווה לדורות אז שפיר אמר סתם כל מלאכה לא תעשו והיינו כל היום, ועדיין לא הוי ידעינן רק כל היום ולא כל הלילה ע"כ מפרש אח"כ מערב עד ערב תשבתו שבתכם ודפח"ח (ועי' מדרש תנחומא תשא ד' ל"א עה"פ פסל לך שכתב בזה"ל וירד משה בעשור, והיו ישראל שרוים בתפלה ובתענית וכו' וקבעו הקב"ה יום סליחה ומחילה משמע שלא כדבריו רק הי' מתענים כל היום ע"ש ותבין: ויצא בן אשה ישראלית פירש"י מהיכן יצא ר' לוי אמר מעולמו יצא. והטריחו במפרשים לפרש דברי ר' לוי ונלפענ"ד עפי"מ דאיתא בפירש"י בד"ה